בימים אלה אנו מציינים 250 שנה לחוק חופש הביטוי והעיתונות השוודי. ב-2 בדצמבר 1766 אימץ הפרלמנט השוודי את חוק חופש הביטוי והעיתונות שהיה בזמנו החוק הראשון במינו בעולם, ביטל את האיסור של הצנזורה, אישר את הפצתם של התכנים המודפסים והעניק לציבור את הגישה למסמכים ממשלתיים ואת האפשרות לקחת חלק בשיח הפוליטי.

במבט לאחור אפשר לומר שחופש הביטוי והעיתונות הוביל בצורה משמעותית להתפתחות של מדיניות הרווחה המודרנית של שוודיה. ההצעה הראשונה לחוק נכתבה בזמנו על ידי חבר הפרלמנט השוודי אנדרס שידניוס ואושרה עוד לפני החקיקה האמריקנית שמגנה על חופש הביטוי של כל אזרח.

 
זכות הציבור לדעת

 
חופש הביטוי משרת את שוודיה ואת העם השוודי במשך השנים מפני שמדובר בתנאי הכרחי לקיומה של הדמוקרטיה ובנוסף הוא משמש כערובה לפיתוח החברה. מצד אחד קיימת האפשרות לחשיבה חופשית, ליצירתיות ולהעלאת רעיונות ודעות, ומצד שני ניתן לקיים עימות ולהעביר ביקורת, כך שהדבר יוצר שפע של רעיונות המובילים לקדמה ולחדשנות.

בזכות העקרון השוודי המאפשר לציבור גישה ישירה וחופשית למסמכים ממשלתיים, לכל אזרח יש את הזכות לדרוש ולבקש כל מידע הנמצא בידיהם של הגופים הממשלתיים וגם אנשים פרטיים ועיתונאים יכולים לבחון באופן חופשי את יחסי הכוחות ואת הנעשה בזירה הציבורית ובזירה הפוליטית. מדובר באחד העקרונות החשובים והמרכזיים במערכת המשפט שלנו, דבר שתרם רבות לרמה נמוכה של שחיתות ולרמה גבוהה של אמון בכל המוסדות הדמוקרטיים. אין ספק שהגישה החברתית הפתוחה היא אחת מאבני היסוד לצמיחה הכלכלית ולשגשוג של שוודיה כמדינת רווחה.

יש לזכור כי בשעה שאנו חוגגים ומציינים את חופש הביטוי, קיימת גם מציאות אחרת. לדאבוננו, אנו עדיין רואים שבמקומות רבים בעולם עדיין מאיימים ומנסים לפגוע בזכויות האדם ובחופש האזרח. בחלק גדול מהמקומות, המרחב הדמוקרטי הולך ומצטמצם, אנשים מושתקים, המידע האזרחי מוגבל וגם אפשר למצוא חקיקה המדכאת את חופש הביטוי ומכוונת בעיקר לכיוון העיתונאים ולוחמי זכויות האדם. אנו עדים לכמות גדולה יותר של איומים והטרדות ונתונים מדאיגים שפרסם ארגון אונסק"ו חושפים שב-10 השנים האחרונות נהרגו 800 עיתונאים. למרבה הצער, רק בודדים מהפושעים מועמדים לדין.

בטחונם של העיתונאים הוא תנאי הכרחי לקיומו והתפתחותו של השיח החופשי. חשוב לזכור ולשאול: מה קורה לחברה שאין לה גישה לתקשורת חופשית ועצמאית? מה נגרם לידע כאשר המידע מוגבל ונתון לתנאים מסוימים? מהן ההשלכות על הציבור המוגבל בידע?

כעת מוטלת עלינו האחריות להמשיך ולהגביר את מאמצינו כדי לקדם את העניין ולהעלות את המודעות לחופש הביטוי והחופש התקשורתי. זהו אחד מהעקרונות החשובים שאנו מתגאים בו ונעשה הכל כדי להגן עליו. זוהי מסורת שכדאי וצריך לשמר אותה.

הזדמנויות עולמיות ואתגרים גלובליים

בשל חשיבות הנושא וההשפעה ההיסטורית שלו, כל השגרירויות של שוודיה ברחבי העולם מציינות החודש את חשיבותו של חופש הביטוי והעיתונות. שגרירות שוודיה בישראל אירגנה סמינר מיוחד בנושא בשיתוף עם שגרירות פינלנד (שבעת חקיקת החוק הייתה חלק משוודיה) שעסק באתגרים הגלובליים וההזדמנויות לאחר 250 שנה של חופש ביטוי, ומתן דגש על העקרונות ועל חשיבותו של חופש הביטוי, החופש התקשורתי והשקיפות, המהווה כלי נוסף לחשיפת האמת. יש לציין שעקרונות אלה מובילים גם לחדשנות מכיוון שהם מעודדים חשיבה יצירתית והטמעת רעיונות חדשים בין היתר באמצעות ביקורת, עימות ובדיקה לעומק העניין.

היעדים שהציב האו"ם לפיתוח בר קיימה ו"אג'נדה 2030" מהווים התפתחות חיובית בנושא. אחת המטרות (16.10) מדרבנת את מדינות העולם "להבטיח נגישות הציבור למידע והגנה על חרויות יסוד, בהתאם לחקיקה לאומית ולחוקים בינלאומיים". אנו רואים זאת כאמצעי חשוב מאד במאמצים לפיתוח בר קיימא.

חגיגות יום השנה ה-250 לחוק חופש הביטוי והעיתונות השוודי מזכירה לנו את הדרך הארוכה שעברנו בכל הקשור לקידום חופש הביטוי. זהו עיקרון שאנו לא יכולים לחשוב עליו כמובן מאליו ולכן אנו מחוייבים להגן עליו. זוהי גם אחת התקוות הגדולות שלנו ואנו מקווים שמעכשיו יותר אנשים יגלו מעורבות בנושא, יתייצבו, יתמכו ויתרמו לפיתוח השיח החופשי כדי שנמשיך לקיים דיונים פתוחים, נבחן ונבקר.

קרל מגנוס נסר הוא שגריר שוודיה בישראל