עיריית תל אביב יצאה שלשום בפוסט פרובוקטיבי בפייסבוק: "לאור ריבוי התלונות, וניצול הדף ל"הוצאת קיטור" וכדי לשמור על המורל העירוני, מהיום, ראשון, 5.11.17, בשעה 23:59, לא יהיה ניתן יותר להגיב על פוסטים בעמוד הפייסבוק העירוני. ניתן לשלוח הודעות בפרטי, ואנו נשקול את פרסומן. אנחנו כאן בשבילכם, עיריית תל אביב יפו".

הפוסט גרר 1,700 ביטויי כעס, צחוק ולייקים, כ- 1,000 תגובות וכ-400 שתופים. בדיעבד הסתבר שהפוסט נועד כדי להעלות את נושא הדמוקרטיה והשיח כחלק מחודש הדמוקרטיה שהכריזה עליו עיריית תל אביב.

אודה, גם אני, כמו רבים וטובים אחרים, האמנתי שהפוסט אמתי ו"נפלתי" בו. אבל לא בכדי. עצם העובדה שניתן היה להאמין שהפוסט אמתי - כאן הכשל הגדול של עיריית תל אביב ומפעילי הפייסבוק שלה.

נתחיל בהתחלה. עמוד פייסבוק או כלי הרשתות החברתיות הינם אזורי שיח - של הרשות עם האזרח, של החברה המפעילה עם לקוחותיה. עיריית תל אביב היא קודם כל רשות מקומית שאמורה לתת שירותים לתושביה, והפעלת עמוד הפייסבוק נכלל בשירותים אלה כשיח עם התושב.

את זאת עיריית תל אביב שכחה מזמן. עמוד הפייסבוק שלה הפך במיוחד לאחרונה לכלי "דחקות" לפרסומים "מגניבים" של פעילות העירייה כולל סרטונים בהם מככב ראש העירייה. כניסת תייר לעמוד הפייסבוק תציג עיר מדהימה בשווייץ שרק מבלים בה. אך העובדות מלמדות שזה רחוק מהמציאות. לא תמצא שם זכר למאבק רוכבי האופניים, למאבקם של התושבים במאות החניות שנשללו מהן עם כניסת ה"אוטותל" ובטח לא תראה שם טענות כלפי העירייה.

באזור הפוסטים של הגולשים יש המון טענות ובקשות אבל נראה שהעירייה מתעלמת באופן מופגן מטענות אלו. מתעלמת? לא מדויק. מי שבא יותר מדי בטענות ובשאלות וטרוניות - פשוט נחסם. גם בעמוד העירייה ובעיקר בעמוד הפייסבוק של רון חולדאי עצמו שמתופעל גם הוא על ידי מחלקת הדיגיטל בדוברות - כן, על חשבוננו.

את עובדות החסימות אני מכיר אישית. אני תושב תל אביב פעיל והייתי מעורב בכמה מאבקים, שלשמחתי הצליחו. זאת למרות שנחסמתי מעמודי הפייסבוק של העירייה ושל רון חולדאי. אבל איני רק תושב תל אביב. אני גם מנהל דיגיטל במקצועי. עד לפני כשנה  ניהלתי את כלל פעילות הדיגיטל של חברת החשמל לישראל - משלב החזון, ההקמה והתפעול.

חברת החשמל אינה חברה אהובה על הציבור, וזאת בלשון המעטה. כמות הטרוניות והתלונות והקללות שספגנו בעמוד מיומו הראשון היו אינסופיות. עם זאת, כמנהל הדיגיטל קבעתי כלל ברור - אסור לחסום גולשים - לקוחות החברה רק במקרי קיצון של שיח שאינו הולם או עבירות לשון הרע ואחרות. חסימות שבוצעו רק לאחר אזהרות.

לא היה יום ללא פניות גולשים - על הקיר באופן גלוי ובהודעות פרטיות - חלקן הגדול היו זועמות. עם זאת, הקפדנו להשיב לכל אחת ואחד מהם בדרך מקצועית תוך ניסיון לפתור לכולם את הבעיות. עד כדי כך שלקוחות שפנו באמצעות הפייסבוק הפכו ביוזמתי לראשונים בטיפול. השירות שניתן ברשתות החברתיות ללקוחות החברה היה מהטובים שנתקלתי בהם, ועל כך העידו גם בגולשים עצמם - שבאו זועמים ויצאו, רובם, מרוצים מהטיפול לו זכו.

עיריית תל אביב, כחברת החשמל, הם גופים משרתי ציבור. הקול היוצא מהם חייב להיות קול של המבוגר האחראי הנותן שירות ללקוחותיו. אין מדובר בגוף תקשורת מגניב כמו החינוכית שיכול לצאת בכל בוקר בבדיחות אחרות ולענג את גולשיו בקטעי בידור יומיים. מדובר ברשות מקומית שמחויבת ללקוחותיה - קרי תושבי העיר והבאים בשעריה כשהמילה שירות מחויבת להיות אור לרגליהם.

לצערי הדבר אינו כך והפעילות האחרונה שבאה בשם השיח על הדמוקרטיה – רק העצימה את תחושת העלבון שחשו תושבים רבים. ולראייה הפוסטים הזועמים שפורסמו על קיר הפייסבוק של עיריית תל אביב כתגובה להטעיה המכוונת מאתמול. ותנחשו מה? גם הם לא זכו לשום תגובה מהעירייה.

* הכותב רונן שמיר הוא מנהל הדיגיטל ויחסי הציבור בחברת תמי שינקמן ושות'. עד לאחרונה שימש מנהל הדיגיטל של חברת החשמל ומקים הרשתות החברתיות של החברה