נקודת המוצא ברורה: בניגוד למדיניות המוצהרת של פייסבוק, חברת הייעוץ הבריטית קיימברידג' אנליטיקה אספה עלינו מידע ולמעשה הפרה את הפרטיות של לפחות 50 מיליון משתמשים, כשהכל נעשה תחת פיקוחה של הרשת החברתית הגדולה בעולם. מנכ"ל פייסבוק מארק צוקרברג כבר הספיק מאז לפרסם פוסט בו הוא מתחייב לנקוט בצעדים בכדי למנוע שהמקרה לא יחזור על עצמו. הרשות להגנת הפרטיות הודיעה מצדה על פתיחת חקירה מנהלית במטרה לגלות האם נעשה שימוש בלתי חוקי במידע אישי של משתמשים ישראלים, המפר את דיני הגנת הפרטיות בישראל.

ואחרי נקודת המוצא הזאת, בואו נפרוט את המקרה: האם היה פה שימוש בלתי חוקי? האם מדובר בהפרת חמורה של תנאי המדיניות? אולי מחדל פרטיות? או שמה משבר אמון מצד הגולשים? או אולי צביעות? כנראה שכל התשובות נכונות, אבל בואו נבין מה בעצם קרה כאן.

חיטוט בסעיפים הפתלתלים של מדיניות הרשת החברתיות מגלה שהיא מתירה שימוש במידע הגולשים לטובת מטרות לימודיות. אלא שכעת הובן כי אותם פרטים אישיים של עשרות מיליוני גולשים הועברו לחברה חיצונית, פעולה הנחשבת להפרה במדיניות הפרטיות שקבעה לעצמה פייסבוק ואנו כגולשים, הסכמנו עליה. אך האם באמת עלינו להיות מופתעים, כפי שזעקו בהתרגשות כותרות מיטב אתרי החדשות ברחבי תבל?

כאמור, חברת הייעוץ מבריטניה השתמשה במידע האסור בכדי להפעיל קמפיינים פוליטיים ולהתאים מסרים מניפולטיביים לקהל הרלוונטי, על סמך משתניו הדמוגרפיים, ההתנהגותיים וכדומה. חשבו על זה רגע: האם לא אותה הפרה מתבצעת בצורה לגיטימית מדי יום על ידי מיליוני מפרסמים ברחבי העולם, המנצלים את המידע שפייסבוק אוספת במוצהר על הגולשים? הרי כל מפרסם ברשת החברתית יידע לספר בהתלהבות על אפשרויות הפילוח המתקדמות שמציעה המערכת, מחתכים אפשריים במשתני המין, הגיל והגאוגרפיה, דרך בחירת תחומי עניין ועד להזנת מספרי טלפון של לקוחות מועדפים במטרה להגיע לקהלים רלוונטיים יותר עבור המוצר שלו.

האם באמת עלינו להיות כה נרגשים מהתנהגות כזו של חברה ציבורית, שלפי הדוחות הכספיים שלה, הרבה יותר "חברת פרסום" מאשר "רשת חברתית", שהרי עיקר הכנסותיה נובעות מקידום תכנים באופן מוחץ? מרגיש כי הדרמה המתחוללת נוגעת בהפרת סעיף נקודתי שלא צוין כמותר במדיניות, ללא התייחסות מצדנו למציאות שבפועל, בה פרטינו האישיים בלאו הכי מוצעים לעיני המפרסם המרבה במחיר אשר יבקש להציע את שירותיו.

נדמה שזה רק מובן מאליו שמתישהו מקרה שכזה ייחשף. נכון, מדובר במשבר חמור באמון ואין ספק פייסבוק יוצאת רע מאד מכל הסיפור הזה, כי אם יש משהו שאמריקאים לא אוהבים זה פגיעה באמון שלהם. זה לא-אמריקאי עבורם. אך אם נודה על האמת, תמים יהיה לחשוב שמדובר במקרה יחיד וקרוב לוודאי שזה רק קצה הקרחון, ואין לדעת כמה מקרים דומים פייסבוק הספיקה לטאטא מתחת לשטיח, תוך גילוי המקרה הנוכחי ולפניו.

ולמרות זאת, העליהום על פייסבוק שהפך לבון טון בימים האחרונים הוא לא פחות מהיתממות. הרי בואו נודה על האמת המרה: פייסבוק יודעת עלינו הכל מסיבה פשוטה מאוד ולא ממש מפתיעה - נידבנו לה כל שביב מידע עלינו ברצון רב. כשהצטלמנו בבר ומיהרנו לספר לכל החברים המקוונים שלנו כמה נהדרים חיינו, האלגוריתמים מיהרו לזהות בירה שהחזקנו ולהגדיר אותנו כשתיינים שלוודאי יתעניינו במסרי אלכוהול בשבועות הקרובים. בפעם אחרת, פייסבוק לא תהסס לנהוג כאחרונת הדודות הפולניות ותציע טבעת אירוסין לזוג שסומן יותר מדי שנים כ-In a Relationship וטרם מיסד את אהבתו.

וזה לא מסתיים שם. כידוע, אינסטגרם ו-ווטסאפ שתיהן חברות בת של הרשת החברתית בעולם, שנרכשו ב-2012 וב-2014 בהתאמה. כעת הוסיפו למשוואה את כמות השיחות הקוליות, הודעות הטקסט ושאר התמונות והסרטונים אליהן הרשינו גישה ואת חלקן אף בחרנו לשתף בפלטפורמות הפופולריות – ונותר רק לתהות האם קורטוב זיכרון נותר מאתנו שאינו חשוף לגופי ענק המסוגלים בהינף קליק להפיצו ברחבי העולם, על חשבון אחת מזכויות האדם הטבעיות ביותר – הזכות לפרטיות. ובאותה נשימה תמיד יש לזכור, אנו הסכמנו לכך במידה מסוימת.

ואם בכל זאת מחפשים פתרון? לכאורה הוא פשוט מאד - אל תרשו לחתול לשמור על השמנת. הימנעו מלשתף מידע עם העולם: התאפקו מלהעלות צילום מהחתונה המרגשת של יקירכם, רסנו את יצר הסלפי אחרי אימון ודחו את הסיפוק מלהציג לעולם מנה חושנית מהמסעדה הנחשבת ההיא. האם באמת תוכלו לדמיין עולם שכזה, כעשור לאחר שהורגלנו לחיות כך? צוקרברג ושאר קברניטי הרשתות החברתיות כבר יענו במקומכם.

לירן עבדי הוא מנהל מדיה דיגיטלית  בחברת 'ליפקו דיגיטל'