בשנות ה-80 היו נפוצים ספרי הנעורים מסוג "היה אתה הגיבור". בספרים אלו הייתה עלילה "אינטראקטיבית" שאפשרה לכל קורא לקבל החלטות עבור גיבור הספר וליצור לעצמו סיפור חדש וייחודי.

מהפכת הפרסום שמתרחשת בימים אלו בישראל, כפי שעולה מהנתונים שהציגה השבוע חברת Bakara, מזכירה לי את הספרים הללו בכמה מובנים. ראשית - היא מזכירה לנו שהגרעין של פרסום ושיווק הוא עדיין סיפורים. אולי הדוגמה המייצגת ביותר לכך היא העלייה בשימוש בסטוריז באינסטגרם וברשתות החברתיות כערוץ פרסום. הנתונים מראים כי הסטוריז תופסים כיום כ-8%  מסך הפרסום בתחום הדיגיטל - עליה מ-1.5% לפני שנתיים. הסטורי, כשמו כן הוא, הוא סיפור. הוא צריך להיות מעניין, קליט, סוחף. לגרום לקהל לעצור להסתקרן, לרצות לשמוע עוד ולהתעמק בעלילה שאנו פורשים בפניו.

שנית - הנתונים מזכירים לנו כי המדיום הוא המסר, וערוצי המדיה הפרוגרמטים, ששולטים כיום ביותר מ-60% מסך תקציב הפרסום של המפרסמים הגדולים, הם מדיום שמאפשר לספר סיפור בצורה שונה. כלי הדיגיטל החכמים מאפשרים למפרסמים לספר "סיפורים אישיים" ומותאמים לכל המטרה. היכולות הפרוגרמטיות של ערוצי המדיה הדיגיטליים מציב את קהל המטרה במרכז הסיפור השיווקי. אנחנו כבר מזמן לא בעולם של סיפור אחד לכולם, אלא הרבה מאד סיפורים אישיים שמותאמים לקהלים שונים.

אבל שלישית - אנו רואים שלא רק הדיגיטל נמצא בעליה, אלא גם המדיום הטלוויזיוני, וזה למרות התחרות הגדולה על תשומת הלב של הקהל בעידן הטלוויזיה OD והחדירה הגדולה של נטפליקס ודומיה לישראל.

וייתכן שכאן בדיוק נמצאת הבשורה הגדולה: העובדה שהטלוויזיה הופכת דומה יותר ויותר דיגיטלית, תאפשר לנו בקרוב לפרסם גם בטלוויזיה באופן מפולח, אישי וחכם יותר והפרסום בטלוויזיה והפרסום בדיגיטל יהיו אחד הם.

אני חושב לדוגמה על הפרק המדובר של מראה שחורה המשודרת בנטפליקס – "בנדרסנאץ'". הפרק האינטראקטיבי היה במידה רבה הגרסה המודרנית של אותם ספרי "היה אתה הגיבור משנות ה-80". אבל הוא גם העניק לנו הצצה לעתיד הקרוב שבו הדיגיטל והטלוויזיה יתאחדו לכדי מדיום אחד, עידן שאנו כמפרסמים צריכים להיות מוכנים אליו - ולהבין שעריכה המחודשת של ערוצי המדיה, הגיבור של הסיפור השיווקי, יותר מתמיד, הוא הצופה.

אבי זיתן הוא מומחה לשיווק ואסטרטגיה