1. לא כל כך הצטיינה בפורמושיין, כשהתפוסה שלה היתה תמיד באזטור ה-25-40%. 2. מבחינת הפלייס, החברה עשתה קניבליזציה לעצמה, כאשר בניו יורק, חברות עברו מבניין לבניין בהתאם לאיפה נותנים הנחה באותו הזמן (בדרך כלל לפי פתיחת לוקיישן חדש) 3. בנושא הפרודקט - המוצר הוא חללי עבודה לתקופות קצרות ואגנוסטיים לגודל. זהו. ניסו לבסס קהילה, זה לא באמת קרה. 4. זה לא מודל חדש, זה מודל קיים, הוא עובד בבתי מלון כבר שנים על גבי שנים. וכאן הוא הולבש על חללי עבודה. 5. אדם נוימן חולל מהפכה, הוא פתח משהו חדש, הוא הציג תפיסות שונות. הטעות העיקרית היא שהוא לא ידע מתי הוא כבר לא מתאים להיות מנכ"ל, וזה היה לפני כחמש-שש שנים, קצת לפני ההשקעות המטורפות של סופטבנק, הוא היה צריך לרדת מהתפקיד, להישאר איש החזון, ולתת למנכ"ל אמיתי להוביל את החברה. האם היא תצלח, לדעתי לא, לדעתי, היא תפטר בחצי שנה הקרובה באזור ה-40% מכח האדם שלה, בטח במקומות של השומן. תצמצמם בנייני משרדים ותפר כמה חוזים. היא בסוף תבחן את המיקומים הרווחיים ביותצר ותישאר בהם. הבעיה העיקרית היא, שאת הנזק האמיתי נרגיש רק ב3-4 שנים הקרובות.

לא ברור מה הניתוח של אבי זיתן, מעבר לאינוס של תיאורייה עתיקת יומין ולא רלוונטית על סיפור עלייתה ונפילתה של וויוורק. זיתן מתעלם מהעובדה הפשוטה שהחברה היתה ממונפת הרבה מעל יכולותיה. אדם נוימן עשה סיבוב לא רע על החברה כאשר הפך למולטי מיליונר אבל השאיר חברה מדדמת מחובות, בין היתר לו עצמו בכך שהוא השכיר לה נכסים שקנה מכספי השכר שהוציא לעצמו.

ואם כבר התמקדת במוצר ומחיר ,למה לא ניתחת את האפקטיביות של חללי העבודה כמוצר, המודל העסקי של התמחור והרווחיות שלו? בעצם התייחסת אך ורק לקידום מכירות, כי תדמית היא חלק ממנו. אתה אפילו לא מבין את המודל, חבל שהשתמשת בו...

ציינת פרטים על הפרשה וארזת את זה לפי המודל העתיק ביותר שקיים, לא הבנתי איזה מידע הוספת פה.