דעות

"אם הייתי מו"ל ה'ניו יורקס טיימס', העובדים המוחים היו בחל"ת"

ב"ניו יורק טיימס" חרטו על דגלם לפרסם "כל דבר הראוי לדפוס", אולם זה לא מה שהיה השבוע. פיטורי עורך הדעות הם כניעה לדמגוגיה וראוי שהעובדים ישאלו את עצמם אם הם רוצים לעבוד בעיתון דמוי "פרבדה" של ימי בריה"מ
דן מרגלית |  6
דן מרגלית (צילום ויקיפדיה/רועי כ"ץ)
אילו הייתי המו"ל של ה"ניו יורקס טיימס" הייתי שולח את כל העובדים המוחים לחל"ת ולבידוד חברתי. כך יוכלו לערוך חשבון נפש ולשאול את עצמם האם הם רוצים לעבוד בעיתון אמריקני בעל ערכים של "פרבדה" בימי ברית המועצות - עיתון של דעה אחת.
בהיותי שליח "הארץ" בארצות הברית עמדתי בין השאר בקשר גם עם ה"ניו יורק טיימס", ממנו קנינו מאמרים. הדבר היה בשלהי פרשת ווטרגייט. ה"וושינגטון פוסט" גבר עליו בכיסוי הפרשה בעקבותה הודח הנשיא ריצ'רד ניקסון.
מדי כמה ימים פרסם ה"ניו יורק טיימס" ידיעה וציין כי נחשפה על ידי יריבו ה"וושינגטון פוסט", אז שאלתי את איש הקשר שלי בעיתון מדוע הם מכאיבים לעצמם ומזכירים כי הסקופ שייך למתחרה. הוא הביט בי בתמיהה: "מה זאת אומרת? הרי הסקופ היה שלהם", והוסיף כי "אם לא נזכיר זאת לעצמנו לא נוכל להשתפר".
אל ה"ניו יורק טיימס" הזה אני מתגעגע. אל טוריו של ג'יימס רסטון, אל ברני גבירצמן שפגשתי דרך קבע במסדרונות מחלקת המדינה של ארצות הברית ואל הסיסמה שהעיתון הזה יפרסם "כל דבר הראוי לדפוס". זה לא מה שאירע השבוע.
 
קראו עוד ב-ice
ה"ניו יורק טיימס" ניצב בראש המערכה נגד דונלד טראמפ בכל נושא, לרבות ההפגנות הסוערות בארצות הברית. טראמפ העלה רעיון - שבעיני נראה שגוי ובזוי - להכניס לערים את הצבא כדי לשים קץ לאלימות מצד המתפרעים והעיתון ביקר אותו בחריפות.
ובכל זאת, קצת חוחים בין השושנים - הסנטור טום קוטון שלח לעיתון מאמר המצדד בעמדת טראמפ. לדבריו, בעיתון סירסו את תכנו בעריכה, אבל זה פחות נוגע לענייננו. המאמר פורסם בעמוד הדעות של העיתון, ואז אירע הלא יאומן: העיתונאים האפרו-אמריקנים וגם רבים מהלבנים הליברלים זעמו על עיתונם שבחר לפרסם את המאמר. הזעזוע היה כה עמוק, שמשפחת סולצברגר, בעלת העיתון, הגיעה להסכם עם עורך העמוד ג'יימס בנט שהוא יתפטר. בעצם פיטרה אותו, כנראה.
זו כניעה לאלימות המילולית. זו כניעה לטענה הדמגוגית שהמאמר מסכן את חיי העיתונאים השחורים. סתימת הפיות הזו היא עוד סימן לפופוליזם, שהצליח להכות אפילו בעיתון כה איכותי. 
אפילו אם נפלו טעויות – אז מה? ה"ניו יורק טיימס" מפרסם בהתמדה ובכבוד תיקון לטעויותיו - אבל לא סותם פיות. ואת כל אלה אני אומר מבלי לשנות כהוא זה את דעתי שהרעיון של טראמפ להשתמש בחוק מ-1807 ולהכניס צבא לערים הוא איוולת מסוכנת של ממש.
תגובות לכתבה(6):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
  • 6.
    נקודה ל...
    רוני 06/2020/18
    הגב לתגובה זו
    0 0
    לכן אתה לא עורך העיתון ,ישנן עוד השקפות ודעות בחיינו.
    סגור
  • 5.
    כל דבר הראוי לדפוס
    יונה אלון 06/2020/16
    הגב לתגובה זו
    0 0
    וצ"ל All that's news that fit to print קרי: כל החדשות הראויות לפרסום
    סגור
  • 4.
    לא מתפלא
    האזרח הקטן 06/2020/13
    הגב לתגובה זו
    2 0
    רוב המדיה האמריקנית בעלת דעה אחת פרוגרסיבית... ופרוגרסיבים למרות שהם מחשיבים את עצמם אינם באמת ליברלים וסתימת פיות נעשה בדר"כ באחת מהדרכים הבאות: 1. המקרה הטוב. כלל ברזל. כולם חייבים להיות "פוליטיקלי קורקט" כלומר: אסור לך להגיד את מה שאתה באמת חושב אתה חייב לדבר לשון מושגים כפויה אחרת אתה נחשב ללא בסדר וידוי להיות מנודה. אז הרוב יעדיפו לסתום את הפה. 2. המקרה הפחות טוב: אתה פותח את הפה ואז לא מתייחסים לעניין שדברים אלא מבקרים את מי שאתה ברמת האישיות ועלבונות. בהרבה מקרים זה בהחלט סותם את הפה. 3. המקרה הגרוע: כשהשד יוצא מהבקבוק ויש פעילות אקטיבית כמו שיש עכשיו בארה"ב אז הכל מותר וגם באופן מובהק וישיר לסתום למישהו את הפה. אלו הפנים האמיתיות של הפרוגרסיבים. בכל מקום שהם נמצאים יש אלימות(בהתחלה מילולית) ואחרי זה הרס ולבסוף מוות.
    סגור
  • 3.
    ניתוק מוחלט
    יולי 06/2020/13
    הגב לתגובה זו
    1 1
    1.טוב שאתה לא. להזכירך גם בהארץ לא הסכימו שתוסיף לפרסם הגיגיך
    סגור
  • 2.
    דן מרגלית
    כדורי קבע 06/2020/13
    הגב לתגובה זו
    1 1
    היום אין עיתונות חופשית, חייבים לרצות את השלטון אחרת יוקעו כבוגדים
    סגור
  • 1.
    מרגלית
    נועה 06/2020/13
    הגב לתגובה זו
    2 1
    דעתך כבר לא מענינת!!
    סגור