דעות

"צריך להיות עיוור כדי לא לראות את השוני בסיקור התקשורתי של ההפגנות"

המונח התקשורתי ׳מדינה במחאה' אינו משקף כלל ועיקר את המצב בשטח והוא בעיקר לא הוגן כלפי קבוצות שהפגינו לאורך השנים במספרים גדולים יותר
נדב שטראוכלר |  6
נדב שטראוכלר (צילום יחצ)
כמעט בכל הסלמה ב-20 השנים האחרונות העלו תושבי הדרום את התהייה - אם מערכות התקשורת היו יושבות קבע בשדרות ולא בירושלים ותל אביב, האם הן היו מסקרות את אלפי הקסאמים וה"טפטופים" באופן זהה?
כנראה שלא. כי מה שרואים ׳משם׳ לא רואים ׳מכאן׳. העניין הזה חשוב, כיוון שבימים האחרונים, כמעט 15 שנים לאחר השימוש הראשון בכלי המשטרתי לפינוי הפגנות העונה לשם ׳מכת"זית׳, עלתה בשעה טובה סוגיית השימוש בו - האם הוא נחוץ, מה הנזקים שהוא גורם, ובכלל נראה שהשיח המבורך על אלימות משטרתית מעולם לא היה נוקב ויצרי יותר.
ובנקודה הזאת עולה השאלה המתבקשת - איפה הייתם?
איפה הייתם כשניצב ניסו שחם שפיקד על כוחות המשטרה בתקופת ההתנתקות אמר ״תפעיל מכת"ז. חרא עליהם. שיישרפו. אל תעשה חשבון. אלות לפלג גוף תחתון. תגיד שניסו אישר״.
איפה הייתם כשרימוני ההלם הושלכו לעבר בני העדה האתיופית? איפה הייתם כשסוסים דרסו חרדים פעם אחר פעם במחאות המגזריות בשכונות ירושלים?
האמת, קשה לבוא אליהם בטענות. הם לא היו שם. הם לא משם. בכל האירועים הללו הם סיקרו ׳אחרים׳, וכאן, חלק ניכר מהמסקרים הם גם המסוקרים. עיתונאים פוקדים את ההפגנות, חברים שלהם בהפגנות, כל הפיד שלהם נמצא שם. דה פקטו הם חלק אינטגרלי מההפגנות.
כמעט לראשונה, זה לא ׳המתנחלים׳ או ׳החרדים׳ או ׳האתיופים׳ שהייצוג שלהם בקרב מקבלי ההחלטות וקובעי הליינאפ התקשורתי אפסי עד כמעט לא קיים. זה בשר מבשרם, ועל כן כמעט טבעי שהם ירגישו את הקירבה האישית לאירוע ויסקרו, לכאורה, בהתאם.
זה לא אומר שכל המסקרים מעבירים דיווחים חד-ממדיים, אני גם לא חושב שנכון להכליל ולהגיד ׳כל המפגינים אשכנזים או סמולנים או תל אביביים׳. וגם לא יהיה נכון או הוגן להגיד שכל העיתונאים והעורכים לוקחים צד.
אבל צריך להיות כמעט עיוור כדי לא לראות את השוני בגישה בין הסיקור התקשורתי של ההפגנות הנוכחיות לסיקור הפגנות הנכים, החרדים ובוודאי ההפגנות סביב ההתנתקות.
לתקשורת תפקיד והשפעה רבה בקביעת התודעה. משכך, ומתוקף היותה שחקן דומיננטי במגרש, היא מחויבת בלקיחת אחריות וברירה מדוקדקת במיוחד של מילים ושל הדרך בה היא בוחרת לסקר ולתאר אירועים בפרופיל גבוה. השפה, הטונציה, הסמנטיקה, המסר הא-מילולי והמסגור מהווים חלק אינטגרלי וחשוב בשיקוף, או לחילופין - בהבניית המציאות.
המונח התקשורתי ׳מדינה במחאה׳, למשל, אינו משקף כלל ועיקר את המצב בשטח והוא בעיקר לא הוגן כלפי קבוצות שהפגינו לאורך השנים במספרים גדולים יותר. לדוגמא, במחאות ההתנתקות המספרים הגיעו גם לכ-200,000 אישה ואיש בהפגנה, או עם גיוון רב יותר, כפי שקרה בהפגנות הנכים ובהפגנות בני העדה האתיופית, שם השתתפו מפגינים מכל קצוות הקשת הפוליטית, זאת בשונה מגל ההפגנות הנוכחי שמרביתו שייך למחנה אחד. לא כולם. רובם המכריע.
ומכאן נשאלת השאלה: מה הוא האומדן הראוי לכיסוי התקשורתי שדווקא בגל הזה מביא איתו אינספור רגעי רומנטיזציה וגלוריפיקציה של מפגינים ושל הפגנות, שכאמור, היו כבר משמעותיות מהן שלא זכו לפרומיל מהכיסוי ומהדרך שבה הם כוסו מבחינה תקשורתית?
 
ועוד נקודה חשובה אחת: כשאומרים ׳מדינה במחאה׳, האם לוקחים בחשבון גם מיליון חרדים שכמעט ולא מיוצגים בהפגנות? האם לוקחים בחשבון מאות אלפי בני הציונות הדתית, שכמעט ולא מגיעים לשם, ובוודאי המנהיגים שלהם? האם לוקחים בחשבון את הסקרים האחרונים, שגם בגרוע ביותר מבחינת נתניהו הוא זוכה לכמיליון קולות, והרי ההפגנה היא בראש ובראשונה נגדו, ומשכך בוודאי שהרוב המוחלט של בוחרי הליכוד לא משתתף בהן. האם הם חלק מאותה ׳מדינה במחאה׳?
אמון הציבור בתקשורת המיינסטרים נמצא בשפל בשנים האחרונות. גל המחאה הנוכחי מהווה הזדמנות לבניית האמון שלה מחדש עם קהלים שמרגישים פחות מחוברים אליה. עד כה, עושה רושם שההחלטה שהתקבלה היא לקרב עוד יותר את אלה שמרגישים קרוב, ומנגד, להרחיק, אולי אף לצמיתות, את אלה שדי איבדו את החיבור אליה.
פעם זה היה לחלוטין בידיים שלה. היום, בעידן הרשתות החברתיות ובתרבות הצריכה On Demand זה כבר לגמרי בידיים של הצופים - ובקצב הזה הם ילכו ויינטשו.
הכותב הוא מנכ״ל שותף לניאדו-שטראוכלר תקשורת ואסטרטגיה. לשעבר מנהל מערך התקשורת של ראש הממשלה.
תגובות לכתבה(6):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
  • 6.
    טול קורה מבין עינייך
    ארודניהו 08/2020/04
    הגב לתגובה זו
    0 0
    טול קורה מבין עיניך. ההתנתקות, המחאה החברתית, המחאה נגד מנדבליט ומחאת האתיופים זכו לכיסוי תקשורתי נרחב. המחאה הנוכחית היא בגדר אירוע לאומי המשפיע על כל שכבות הציבור וזה רק עניין של זמן שאותם ציבורים שהזכרת יצטרפו אליו. ברגע שיקבלו אישור מהרבנים שלהם וברגע שיבינו כי הגיעו מים עד נפש, תראה גם את חובשי הכיפות הסרוגות וגם את השסניקים וכל השאר בהפגנות הללו. בינתיים תמשיך להגן בחירוף נפש באולפני הטלוויזיה והרדיו על אדונך לשעבר בתקווה שהוא יזרוק לך עצם בתפקידך הנוכחי
    סגור
  • 5.
    פשוט תקראו
    כתבה מדהימה 08/2020/03
    הגב לתגובה זו
    2 1
    סוף סוף אחד שמביע דעה אמיתית. אחרי 15 שנים
    סגור
  • 4.
    שמואלי
    עדית 08/2020/02
    הגב לתגובה זו
    2 1
    מסכימה עם כל מילה.
    סגור
  • 3.
    רק באייטם ורייטינג
    צודק. המגיום מעוניין 08/2020/02
    הגב לתגובה זו
    1 1
    והשיטה של המדיום מטבעו להשיג אייטם ורייטינג - בהצגת דברים מעוותת שמרגיזה את הצופה ומפחידה אותו כי הוא מבין שנגרם לו נזק על ידי ההטיה הזו. כך המדיום יודע להשיג רייטינג - בהטרדה וגרימת נזק. עוד הערה: אתיופים ב'מחאתם' זרקו בקבוק תבערה על תחנת משטרה. ההפגנות שלהם היו אלימות. זה בלתי נסבל. גם ההפגנות בבלפור אלימות. אלימות צריכה להיות מחוץ לחוק, כולל אלימות מילולית בסגנון הפגנות בלפור.
    סגור
  • 2.
    תודה
    אחת משם 08/2020/02
    הגב לתגובה זו
    1 1
    תודה שהצלחת להעלות על כתב את מה שהציק לי, הנסיון כל הזמן לייצג את קהל המפגינים הישראלים כמוני כמוך, לעומת האופן שבו אוכלוסיות אחרות הוגדרו ומותגו הוא פשוט בלתי נסבל. לא מרוצה מהמצב, אבל לא מוכנה להיות חיילת של צד אחד.
    סגור
  • 1.
    מעניין שאת זה כותב...
    אינטלקטואלית 08/2020/02
    הגב לתגובה זו
    1 1
    אחד שהיה מראשי הקמפיין של ביבי....איפה אתה היית בשאר ההפגנות? אוי! אוי לצביעות!
    סגור