חברת נתיבי ישראל תפצה בסכום של 200 אלף שקל את הקיבוצים יפעת ושריד. כך קבעה השופטת עירית הוד בבית המשפט המחוזי בנצרת, בדיון שנערך במסגרת תביעת הפיצויים שהגישו שני הקיבוצים מעמק יזרעאל כנגד החברה הממשלתית נתיבי ישראל.

את התביעה הגישו הקיבוצים יפעת ושריד, וזאת לאחר שלא זכו להתייחסות מנתיבי ישראל לבקשתן לפיצויי הפקעה ותרשים ההפקעות. הטענה המרכזית בתביעה היא בנושא פרויקט רכבת העמק – המסלול החוצה את העמקים (בית שאן, עפולה) ומתחבר לנמל חיפה ולמרכז הארץ – שעבורו הופקעו קרקעות חיוניות משטחי המשבצת שלהן. 23 אלף מ"ר הופקעו מקיבוץ יפעת, לצד 42 אלף מ"ר מקיבוץ שריד, כך לפי טענות התביעה.

נציגות נתיבי ישראל ציינו בתגובה כי לשני הקיבוצים אין הוכחה לזכויות במקרקעין מטעם רשות מקרקעי ישראל, ולפיכך טענתם בגין בעלות על הקרקע במסגרת הסכם משבצת אינה מגובה בהסכמי חכירה כלשהם. עוד הוסיפו מנציגות נתיבי ישראל כי החלקה המדוברת רשומה בכלל כחלקת דרך הנמצאת בבעלות המדינה.    

אין עדים, אין מסמכים רלוונטיים – אבל יש פיצוי
בפסק הדין ציינה השופטת הוד כי התביעה לא גיבתה את טענותיה בעדות מטעם רשות מקרקעי ישראל, ולכן מדובר הטענות הנשענות על הנחות ללא בסיס ראייתי. עוד ציינה השופטת כי התביעה לא הגישה את המסמכים הרלוונטיים ולא צירפה אסמכתאות, ואף ציטטה דברים מחוץ להקשר התביעה.

לבסוף החליטה השופטת כי חברת נתיבי ישראל תפצה את קיבוץ יפעת בסכום של 44 אלף שקל. את קיבוץ שריד, תפצה בסכום של 102 אלף שקל ועוד 54 אלף שקל כפיצויי הפקעת 69% משטח התפיסה. אל כל הסכום הזה יצטרף גם שכר טרחת עו"ד בסך 15 אלף שקל.

כידוע לכולם, במערכת המשפט נטל ההוכחה מונח על כתפי התובעת. אך הרושם הנוצר הוא שבמקרה הנוכחי - הנטל הזה הועבר דווקא אל כתפי הנתבעת. מוקדם לומר האם נוצר כאן איזשהו תקדים באשר למאבקי הרשויות, המועצות והקיבוצים כנגד הפקעת שטחים עבור שיפור תוואי התחבורה בארץ. אך כשברקע נסללת הרכבת הקלה ובקרוב גם רכבת המטרו – ניתן להניח כי שם יפתח צוהר למאבקי קרקעות בעתיד הלא רחוק.