מדדים ומחקרים

הישראלים אחרי הסרת הסגר: חוששים ממצבם הכלכלי ומדוכאים באותה מידה

הפסימיות של הישראלים באשר למצבם הכלכלי פחתה, אך כמחציתם עדיין חוששים שלא יוכלו לכסות את הוצאותיהם. כמו כן הסרת הגבלות התנועה לא הקלה על הדיכאון, ומה לגבי האמון במקבלי ההחלטות?

איתי פת-יה | 
בדידות בתקופת הקורונה (צילום pixabay)
בעוד שישראל מתמודדים בימים אלה עם הגל השני של הקורונה, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה חופשת את התמודדות הישראלים לאחר היציאה מהסגר בגל הראשון. סקר החוסן האזרחי מגלה כי במחצית חודש מאי אזרחי המדינה חשו יותר אופטימיים (או פחות פסימיים) באשר לעתיד בצל ההתמודדות עם השלכות הקורונה.
הסקר בוצע בין התאריכים 11.5-14.5 ו-18.4% מהמשתתפים השיבו כי חשו בדידות, לעומת 23.5% בסקר הקודם (26.4-1.5), טרם הסרת הסגר. 16.2% העידו כי חשו דיכאון – נתון זהה לסקר הקודם. לעומת זאת, בעוד שבתקופת הסגר 50.3% חששו מקושי בכיסוי ההוצאות, הנתון ירד ל-46.5% עם היציאה מהסגר. ירידה נוספת תועדה בקרב אלה שצפו שמצבם הכלכלי יחמיר השנה – 27.3% בסקר הראשון לעומת 18.3% במחצית מאי.
מנגד, בעוד שבסוף אפריל 16.2% מכלל הנשאלים ענו כי קיבלו סיוע בהבאת מזון, תרופות וכד' עם היציאה מהסגר הנתון עלה ל-17.4%. לעומת זאת, בקרב בני ה-65 ומעלה שענו כך נרשמה ירידה מ-45.5% בסקר הראשון ל-42.4% בסקר השני. נראה כי על אף שהממשלה החליטה בזמנו לפתוח מחדש את המשק, עם הזמן ירד האמון שנתנו הישראלים בהתמודדותה עם משבר הקורונה – 68.9% שאמרו כי הם נותנים בממשלה את אמונם, למול 71.6% בסקר שנערך עוד בימי הסגר. כך ירד גם האמון בדרך ההתמודדות של הרשות המקומית עם המשבר – מ-79.1% בסקר הראשון ל-76.9% לזה שבוצע עם היציאה מהסגר.
 
קראו עוד ב-ice
בלמ"ס מפרסמים היום גם נתונים עדכניים במסגרת סקר אמון הצרכנים שבוצע בחודש יוני, בו החלה ההתפרצות המחודשת של הנגיף. הסקר מתבצע בקרב בני 21 ומעלה, כשמדד אמון הצרכנים תחום בטווח שבין מינוס 100 לבין פלוס 100 - ככל שערך המדד קרוב יותר לגבול העליון, כך הוא מעיד על אופטימיות גדולה יותר בקרב הפרטים, וככל שערך המדד קרוב יותר לגבול התחתון, כך הוא מעיד על פסימיות רבה יותר. מדד קרוב לאפס מצביע על היעדר ציפיות לשינוי במצב הקיים. מאזן התשובות לשאלות הוא ההפרש המשוקלל בין אחוז התשובות החיוביות הצופות שיפור לבין אחוז התשובות השליליות הצופות החמרה. 

במרץ המדד עמד על מינוס 22%, במרץ ירד למינוס 33% ואילו במאי, עם היציאה מהסגר, עלה למינוס 14%. אלא שביוני המדד חזר לרדת והגיע למינוס 23%. בלמ"ס מצביעים על החמרה במיוחד בשניים מארבעת המאזנים המרכיבים את המדד. הראשון הוא המאזן המתייחס לשינוי הצפוי במצב הכלכלי במדינה בשנה הקרובה. זה ירד ביוני למינוס 34% (ממינוס 54% באפריל ומינוס 45% במרץ). השני הוא זה המתייחס לשינוי הצפוי במצב הכלכלי של משק הבית בשנה הקרובה, שעומד ביוני על מינוס 6%. במאי, מאזן זה עוד עמד על ערכים חיוביים (5%), וזאת לאחר שצנח וקיבל ערכים שליליים בחודשים מרץ (מינוס 15%) ובאפריל (מינוס 19%).
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה