מסקר שערך בנק ישראל בקרב הורים לתלמידים בגנים ובכתות הנמוכות עולה האפשרות שמבנה חופשות התלמידים בישראל משפיע לרעה על פריון העבודה במשק: כמחצית מהמשיבים העידו כי החופשות משפיעות עליהם לרעה בעבודה, למעלה מ-15% דיווחו  כי הם או בני זוגם לקחו את ילדיהם איתם לעבודה ו-5-11% דיווחו כי הם או בני זוגם נעדרו מעבודתם, מבלי שלקחו ימי חופשה.

כמחצית מהנשאלים תמכו בהצעה להגדיל את הסינכרון בין חופשות התלמידים לימי העבודה הנהוגים במשק באמצעות ביטול הלימודים בימי שישי והפיכת ימי חופשה קיימים במערכת החינוך לימי לימודים מן המניין. 15% מהנשאלים התנגדו להצעה. אם יבוטלו הלימודים בימי שישי, הביקוש למסגרות רשות בתשלום עבור ילדים קטנים בימים אלה  עשוי להגיע לכמחצית ממשקי הבית הרלוונטיים. ליישום תכנית הסינכרון עשויה להיות השפעה חיובית על פריון העבודה: 31% מהמשיבים סבורים כי היא תשפיע עליהם לטובה בעבודה, ורק 8% מעריכים כי היא תשפיע עליהם לרעה. 

במהלך ימי חופשה במערכת החינוך, אשר בהם מקומות העבודה פועלים כרגיל (ימי איסרו-חג, ל"ג בעומר, חופשת החנוכה, שבוע החופשה שלפני חג הפסח וחופשת הקיץ) נאלצים הורים עובדים למצוא הסדרי השגחה על ילדיהם הקטנים. הסדרים אלה עלולים להיות כרוכים בהיעדרות ההורים מהעבודה או בשיבוש יום העבודה שלהם, ועל כן בפגיעה בהיצע העבודה ובפריון העבודה שלהם. לפי אומדנים קודמים של בנק ישראל מדובר בפגיעה בתוצר בהיקף שנתי של  כשני מיליארד ש"ח לכל הפחות.

באשר להקמת מסגרות העשרה בתשלום לילדי הגנים והכיתות הנמוכות בימי שישי ("שישונים"), כפי שבנק ישראל הציע, הרי כשליש מההורים השיבו כי ישתמשו בהן וכשליש השיבו כי לא ישתמשו בהן. אם השליש הנותר של המשיבים יתפלג בסופו של דבר בדומה לשאר ההורים, אזי כמחצית מסך ההורים בגיל הרלוונטי ישלחו את ילדיהם לשישונים.

עוד העלה הסקר כי 77% מהתומכים בתכנית הסינכרון ימשיכו לתמוך בה גם אם תתאפשר עבודה מהבית בימי החופשה במערכת החינוך, ורק כ-2% מהתומכים יתנגדו לה במקרה כזה. שני הנימוקים המרכזיים שניתנו להמשך התמיכה בתכנית היו שקשה לעבוד מהבית כשהילדים בחופשה וכי רצוי שתהיה לילדים מסגרת בימים אלה.