מדדים ומחקרים

נדל"ן מסחרי מדשדש, פגיעה בסחר החוץ ואנרגיה ירוקה: 10 דרכים בהן הקורונה משנה לנצח את הכלכלה העולמית

ההשפעות של משבר הקורונה הובילו להשלכות מרחיקות לכת על ענפים שונים בשרשרת הייצור ביניהם ייבוא ויחסי סחר, נדל"ן מסחרי ועוד. ברמה האזרחית, המשבר יעמיק את הפערים וחוסר השוויון עד לכדי חובות ארוכי שנים. ומה לגבי חברות הנפט? הן לא רואות ירוק 
רועי בהריר-פרל | 
מסחר וקנייה (צילום pixabay, pexels, pexels)
אסון עולמי כמו משבר הקורונה, שמגיע אחת לכמה דורות, מביא מטבע הדברים לזעזועים רבים בציוויליזציה, לרבות הפן הכלכלי. חלק מהשינויים הדרמתיים במבנים הכלכליים שהיו קיימים לפני פרוץ המשבר ניכרים כבר עכשיו, בעיצומו - למשל, החלפת עובדי תעשייה ושירותים ברובוטים ומעבר מעבודה מרחוק של מעמד הביניים. בעתיד הנראה לעין צפויות תמורות מרחיקות לכת רבות נוספות, שיכללו מעורבות הולכת וגדלה של הממשלות בחייהם של האזרחים, החרפה של חוסר השוויון בין המדינות השונות והגדלת החובות הלאומיים של הממשלות.
בלומברג הצביעו על 10 שינויים כלכליים מרכזיים שחלו, או שיחולו בקרוב, בעקבות משבר הקורונה וישנו את העולם.
1.האזרחים ישלמו חובות לאורך שנים
המדינה מעורבת יותר בחיי הפרט. מעקב של הממשלות אחר האזרחים וסבסוד צרכיהם הבסיסיים הפך להיות דפוס שכיח מאוד בזמן המשבר. על פי חברת המחקר הפיננסי מקינזי ושות', הממשלות הללו נכנסו לגירעונות תקציביים שמסתכמים כיום ביותר מ-11 טריליון דולר - והחוב עדיין ממשיך לתפוח. קיין ויכוח בנוגע לשאלה עד מתי ההוצאות הממשלתיות הללו יוכלו להימשך ובאיזה שלב ייאלצו משלמי המיסים - כולנו - להחזיר את החובות.  כרגע, נראה שבמדינות המפותחות לא צפויה פשיטת רגל בטווח המיידי ועל פי אנליסטים שונים ייתכן שניתן יהיה לשלוט בחוב הציבורי באמצעים פיסקאליים, כל עוד האינפלציה נשארת ברמה סבירה.
2.הבנקים מתקרבים לעומס יתר
הבנקים המרכזיים לוקחים על עצמם יותר מדי. בעקבות המשבר והריבית הנמוכה, הבנקים החלו להדפיס כסף בקצב גבוה ולקנות חובות קואופרטיביים ולאומיים - מה שיוצר תנאים פיננסיים מצוינים, לכאורה, עבור השקעות ספקולטיביות וגורם לאנליסטים רבים לחשוש מפני הסכנות המוסריות שטמונות בכך - בייחוד נוכח העובדה שלא נראה כי מדיניות הבנקים צפויה להשתנות בקרוב, שכן מגפות נוטות להוביל לריבית נמוכה לאורך זמן.
3.החובות גדולים על החברות עצמן
כתוצאה מהלוואות ארוכות טווח שניתנו על ידי הממשלות לעסקים רבים הצטבר חוב קואופרטיבי עצום ברחבי העולם המפותח, שעמד במחצית הראשונה של 2020 על 3.36 טריליון דולר. העובדה שרבים מבין העסקים הללו ספגו הפסדים כבדים נוכח הפסקת הפעילות העסקית בתחומים שונים עשויה להפוך בעתיד הקרוב לתופעה גלובלית של חדלות פירעון. בנוסף, מצב זה מהווה פתח לפריחתן של חברות-זומביות שאינן יכולות לשרוד בשוק החופשי ותלויות אך ורק במימון ממשלתי - מה שמושך, בשורה התחתונה, את כל הכלכלה למטה.
4.את המחיר הכבד משלמים אזרחי המדינות העניות
אזרחי המדינות העניות סופגים פגיעה אנושה. זאת, נוכח העובדה שהמשאבים של ממשלותיהן מוגבלים ואין ביכולתן לתמוך בעסקים ובאזרחים. בנוסף, למדינות אלה אין די משאבים כדי לרכוש חיסונים עבור כלל האזרחים. התוצאה היא הצטרפות של אזרחים רבים במדינות אלה למעגל העוני וחזרה של המדינות לרמה ההתפתחותית שבה הן היו לפני כעשור.
 
5.גידול בחוסר שוויון חברתי
עבודות בשכר נמוך, המבוססות על אינטראקציות של פנים-מול-פנים, החלו להיעלם בהדרגה נוכח סכנות המגפה. בזמן שהשווקים הפיננסיים, בהם פעילים האזרחים העשירים יותר, הסתגלו במהירות למציאות המשתנה, שוק העבודה נותר קפוא. התוצאה המיידית היא הרחבת הפערים בין המעמדות החברתיים, בין גברים לנשים ובין לבנים לשחורים. נשים, באופן ספציפי, נפגעו קשה במיוחד מהמשבר - הן בשל האחוז הגבוה שלהן במקומות העבודה שנסגרו או הוגבלו והן בשל העובדה שהן נאלצו, ועדיין נאלצות, להשגיח על הילדים בזמן הסגר.
6.ניצחון הטכנולוגיה
הגבלות הריחוק החברתי האיצו פתרונות יצירתיים בתחומים שונים, לרבות הפעלה של רובוטים במקום אנשים. הפרקטיקה נפוצה בעיקר במקומות עבודה הדורשים מגע פיזי, כמו למשל בתי חולים, חנויות ומחסני סחורות. מכונות החלו לעשות צ'ק אין לאורחים בבתי מלון, לחתוך סלט במסעדות ולגבות אגרה בכבישים - זאת, בשעה שרוב הקניות עברו לאונליין. מצד אחד, השינוי הזה הפך עסקים רבים לפרודוקטיביים יותר. מצד שני, המשמעות שלו היא שחלק ממשלחי היד שהכרנו לפני פרוץ המגפה עלולים להיעלם לנצח - מה שיגרום להארכת האבטלה של מי שעסק בהם ועם הזמן לאובדן הכישורים שלו.
7.קריסת הנדל"ן המסחרי
על פי מחקר שפורסם לאחרונה, כשני שלישים מהתוצר הלאומי לנפש בארצות הברית בחודש מאי האחרון הגיעו מעבודה מהבית. כתוצאה מכל, רבים מעסקי הנדל"ן המסחרי קורסים עתה ברחבי העולם, כמו גם עסקי הקייטרינג למקומות עבודה.
8.תום עידן החוויות
על פי דו"ח שפרסם האו"ם, התיירות הגלובלית צנחה השנה בלא פחות מ-72%. על פי מקינזי ושות', היקף נסיעות העסקים יפחת לצמיתות ברבע, לכל הפחות. אחת ההשלכות של הפסקת הטיסות למטרות פנאי היא סיום הטרנד של העדפת חוויות על פני סחורות - וסביר להניח שהמגמה הזאת תימשך, לפחות בעתיד הקרוב.
9.התלות של המערב בסין תעלה לו ביוקר
העובדה שמפעלים סיניים רבים הפסיקו לעבוד עם פרוץ המשבר יצרה גלי הדף ברחבי העולם וגרמה למדינות שונות להעביר את הייצור לתחומן או למדינה אחרת, שאינה סין. המעבר לייצור עצמי הפך לכורח המציאות לאור הצורך הגובר במכונות הנשמה ובציוד הגנה מפני נגיפים.
10.חברות הנפט חוששות מאנרגיה ירוקה
הפסקת הטיסות וצמצום הנסיעות גרמו גם לחברות הנפט הגדולות ביותר להתחיל לחשוש מהיום שבו האנושות באמת תתחיל להשקיע באנרגיה בת קיימא ותשנה את דרכיה בכל הנוגע לשמירה על כדור הארץ. נראה שחששותיהן מוצדקים: המודעות לסביבה אכן זינקה בעקבות משבר הקורונה, שגרם לרבים להבין כי מעשי האדם פוגעים באיזון העדין של החיים על פני כדור הארץ. כראייה לכך, מדינות שונות כבר הודיעו כי בכוונתן לאסור ייצור ומכירה של מכוניות שמונעות בדלק החל מ-2035.
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה