אתגרי הבריאות הנפשית שנוצרו עקב מגיפת הקורונה השפיעו על עובדים בצורה שונה, בהתאם לתפקיד, לשכבת הגיל ולמיקום, כך לפי מחקר חדש של חברת אורקל ושל Workplace Intelligence, חברת ייעוץ ומחקר בתחום משאבי האנוש. המחקר, שבו השתתפו יותר מ-12,000 עובדים, מנהלי מחלקות, מנהלי משאבי אנוש ומנהלים בכירים ב-11 ארצות, מצא כי מנהלים בכירים התקשו, יותר מעובדיהם, להסתגל לתנאי העבודה החדשים, כי הצעירים חשים יותר שחיקה מאחרים, וכי בהודו, באיחוד האמירויות, בסין ובארה"ב יותר עובדים דיווחו על כך שהמגיפה השפיעה לרעה על בריאותם הנפשית.

מנהלים בכירים מתקשים יותר בעבודה מרחוק
מנהלים בכירים התקשו יותר מכל היתר להסתגל למציאות של עבודה מהבית, ודיווחו על יותר בעיות בבריאות הנפשית בהשוואה לעובדיהם, אך הם גם הפתוחים ביותר למינוף טכנולוגיית בינה מלאכותית (AI) להתגברות על הקשיים. מנהלים בכירים (53%) נאבקו בקשיים נפשיים במקום העבודה יותר מעובדיהם (45%).

מנהלים בכירים גם התקשו יותר מכולם להסתגל לאורח החיים הווירטואלי, כש-85% מהם דיווחו על אתגרים קשים בעבודה מרחוק, כולל שיתוף פעולה עם צוותים בצורה וירטואלית (39%), רמות מוגברות של לחץ ומתח נפשי (35%) והיעדר תרבות של מקום העבודה (34%). בהשוואה לעובדיהם, למנהלים בכירים גם היו 29% יותר סיכויים להתקשות בלמידת טכנולוגיות חדשות לעבודה מרחוק. עם זאת, לעומת עובדיהם, לאחר שהסתגלו למציאות החדשה, היו למנהלים הבכירים 26% יותר סיכויים לשפר את הפרודוקטיביות.

מנהלים בכירים הפגינו את הפתיחות הרבה ביותר לשימוש ב-AI לסיוע עם הבריאות הנפשית: לעומת 61% מהעובדים, 73% מהמנהלים הבכירים מעדיפים לשוחח עם רובוט (למשל תוכניות צ'אטבוט ועוזרים דיגיטליים) על הבריאות הנפשית שלהם, מאשר עם בן אנוש. למנהלים בכירים יש 23% יותר סיכוי לראות את היתרונות הטמונים ב-AI, לעומת עובדיהם. 80% מהמנהלים הבכירים ציינו ש-AI כבר עזרה לבריאותם הנפשית בעבודה.

בני דור ה-Z ודור המילניום עובדים קשה יותר, סובלים יותר ומחפשים פתרונות מבוססי-AI
עובדים צעירים יותר חשים שחיקה רבה יותר עקב השפעות המגיפה על הבריאות הנפשית, ומפגינים פתיחות רבה יותר להיעזר בפתרונות מבוססי-AI. מבין כל הדורות, לבני דור ה-Z יש את הסיכוי הגבוה ביותר להיפגע מהשפעות המגיפה. כמעט 90% מהעובדים בני דור ה-Z אמרו שהקורונה השפיעה לרעה על בריאותם הנפשית, ו-94% ציינו שהמתח הנפשי במקום העבודה משפיע גם על חייהם בבית.

בהשוואה לעובדים ותיקים (בייבי בומרז), לעובדים בני דור ה-Z יש פי שניים יותר סיכויים לעבוד שעות נוספות במהלך המגיפה, ולבני דור המילניום יש 130% יותר סיכוי לחוות שחיקה. הדורות הצעירים מפגינים יותר פתיחות לפנות לרובוטים לקבלת תמיכה: הסבירות שעובדים בני דור ה-Z ינהלו שיחה בנושא לחץ וחרדה במקום העבודה עם רובוט, במקום עם הממונה עליהם, גבוהה פי 105% יותר בהשוואה לעובדים ותיקים. 84% מבני דור ה-Z ו-77% מבני המילניום מעדיפים להיעזר ברובוטים על פני בני אנוש בנושאי בריאות נפשית.
לעובדים בני דור ה-Z יש 73% יותר סיכויים להפיק תועלת מ-AI בעבודה בהשוואה לעובדים ותיקים: 90% מבני דור ה-Z אומרים ש-AI עזרה לבריאותם הנפשית בעבודה, ו-93% מעוניינים שהחברות שבהן הם עובדים יספקו טכנולוגיה לתמיכה בבריאות הנפשית. 

עובדים בארצות שונות חווים מציאויות שונות לחלוטין
ממש כמו נגיף הקורונה, גם משבר הבריאות הנפשית השפיע על אנשים ברחבי העולם בצורה שונה. אנשים בהודו ובסין נפגעים הכי קשה, ומפגינים את הפתיחות הגבוהה ביותר לתמיכה מבוססת-AI, בשעה שעובדים באיטליה, בגרמניה וביפן מושפעים פחות. בהודו (89%), באיחוד האמירויות (86%), בסין (83%) ובארה"ב (81%) הכי הרבה עובדים דיווחו כי המגיפה השפיעה לרעה על בריאותם הנפשית. עובדים בסין (43%) ובהודו (32%) גם חווים את השחיקה הגבוהה ביותר משעות העבודה הנוספות.

באיטליה דווח הנתון הנמוך ביותר של אנשים שחווים השפעה שלילית על בריאותם הנפשית עקב המגיפה (65%). עובדים בגרמניה הכי פחות מועדים לדווח על שנת 2020 כשנה הלחוצה ביותר במקום העבודה (52%). 29% מהאנשים ביפן אומרים שהם כלל לא חוו קשיים בעבודה מרחוק או בשיתוף פעולה עם צוותים באופן וירטואלי. בניגוד לכך, 96% מהאנשים בהודו מודים שהם התקשו לעמוד בקצב של הקדמה הטכנולוגית במקום העבודה.

אנשים בסין (97%) ובהודו (92%) מפגינים את הפתיחות הרבה ביותר להיעזר ברובוט כיועץ או מטפל. אנשים בצרפת (68%) ובבריטניה (69%) מפגינים את ההיסוס הרב ביותר לכך. בהשוואה למקביליהם בארצות אחרות, יש 33% יותר סיכוי לכך שאנשים בהודו ובסין ישוחחו עם רובוט: 91% מהעובדים בהודו ו-91% מהעובדים בסין מעדיפים לשוחח על רמות הלחץ והחרדה בעבודה עם רובוט על פני הממונה עליהם. 

חרף ההבדלים הדמוגרפיים, אנשים זקוקים לעזרה ממעסיקיהם. זה הזמן להפגין מנהיגות
ללא תלות בתפקיד, בשכבת הגיל ובהבדלים הדמוגרפיים, יש קונצנזוס בקרב אנשים בכל העולם: המגיפה השפיעה לרעה על הבריאות הנפשית של כוח העבודה הגלובלי – והם זקוקים לעזרה.

78% מהעובדים אומרים שהמגיפה פגעה בבריאותם הנפשית.
76% מהאנשים סבורים שהחברה שבה הם מועסקים צריכה לעשות יותר כדי להגן על בריאותם הנפשית. 83% היו רוצים שהחברה תספק טכנולוגיה לתמיכה בבריאותם הנפשית.  "התעמקות בהבדלים בין קבוצות דמוגרפיות וגיאוגרפיות שונות מציפה את ההשפעה המשמעותית של המגיפה על בריאותם הנפשית של עובדים בקבוצות גיל, בתפקידים ובאזורים שונים," אומר דן שאוובל (Dan Schawbel), שותף מנהל ב-Workplace Intelligence. "למרות האתגרים שהמגיפה יצרה, חברות יכולות לנצל את הרגע הזה כזרז לשינוי ארגוני חיובי. המגיפה אמנם המחישה את הצורך החיוני של חברות להתחיל להגן על הבריאות הנפשית של עובדיהן, אבל המאמצים שהחברות משקיעות עכשיו ימשיכו לייצר עובדים מאושרים יותר, בריאים יותר ומעורבים יותר שנים ארוכות קדימה."

"המגיפה כיוונה זרקור לעבר הבריאות הנפשית של עובדים, אבל ממצאי המחקר גם מראים שהיא הגדילה את שיעורי הנכונות של מעסיקים ליישם פתרונות, לרבות טכנולוגיות כמו AI. מערכות כאלה כבר משולבות בפתרונות אורקל למשאבי האנוש המשרתים לקוחות מובילים בישראל", אומרת גילי שלזינגר, מנהלת חטיבת אנטרפרייז באגף SaaS של אורקל ישראל. "הדרך שבה המגיפה שינתה את שגרת העבודה שלנו מעוררת ביתר קלות מצבי שחיקה, לחץ נפשי ובעיות אחרות של בריאות נפשית. כל אחד הושפע בצורה אחרת, והפתרונות שכל חברה מספקת לעובדיה צריכים לשקף את האתגרים הייחודיים של העובדים. אבל באופן כללי, הממצאים ממחישים שהטמעה של טכנולוגיה לשיפור הבריאות הנפשית בקרב עובדים צריכה להיות בראש סדר העדיפויות של כל עסק".