ב-10 השנים האחרונות הפכה מקבולה נאסר למובילת דעת קהל בתקשורת הערבית. התכנית ברדיו א-שמס שהיא מגישה לאורך אותה תקופה זוכה להצלחה גדולה, אך למרות זאת היא מרגישה שהדרך לתקשורת עצמאית ונשכנית עדיין רחוקה, רחוקה מאד. 

"יש פרסומות נוראיות שהקהל מרגיש שמזלזלים בו"

מקבולה נסאר (40), היא אשת תקשורת ופעילה חברתית במגזר הערבי. הייתה פעילה בעבר בארגוני זכויות אדם ונשים, בעשר השנים האחרונות מגישה תכנית רדיו פופולארית ברדיו "א-שמס", בסגנון "זהבי עצבני", וידועה בכך שאינה עושה 'הנחות' לאיש.

-יש עוד מקרים שבהם גוף ממשלתי לא פועל בצורה ראויה לדעתך?
"תשמע, בדקתי בעבר את הערוץ הערבי של רשות השידור (ערוץ 33). אבל ההרגשה שלי שם היא שאם אין לך פרוטקציה, אתה לא תצליח, שלא לדבר על זה שאני לא מרגישה שיש שם חופש אמיתי. אני רואה המון פרופגנדה, יש הרגשה מאד חזקה שהמטרה הגדולה שלהם היא לא לספק לציבור הערבי סיקור חדשותי מאוזן, אלא לדברר את השיח של השלטון וזה לא משהו שאני מוכנה לקבל, זו לא תקשורת ציבורית. וזה חבל, כל הרעיון במנגנון הזה הוא שהציבור ישלם אגרה כדי שיקבל תקשורת חופשית ועצמאית, שלא תהיה למדינה שליטה או השפעה. אבל כמו שזה נראה עכשיו, זו שאיפה רחוקה.

"נתניהו הוסיף עוד שכבה של הגזענות"

-ואם אנחנו כבר נוגעים בפוליטיקה, מה הרגשת כששמעת את דבריו של ראש הממשלה ביום הבחירות?
"אני חושבת שראש הממשלה הסיר את המסכות והרס את הנרטיב ש'ישראל רוצה שלום'. אני קצת ריחמתי על הישראלים, הם בחרו בראש ממשלה גזען. מהאמירה הזו אני, כמו כל ערבי, אסבול שנים. הוא נתן גושפנקה לגזען הממוצע ששומע את ראש הממשלה שלו אומר דברים כאלה, ועכשיו ירגיש בנוח לתקוף אותי כשהוא יפגוש אותי ברחוב. גם למעסיקים יהיה קל יותר לפטר את העובד הערבי אם הוא לא יהיה 'ערבי מחמד' ויתנהג כמו שהוא רוצה. כל זה קרה, יקרה ועכשיו יש לזה אישור. ראש הממשלה הוסיף עוד שכבה של הגזענות למצב הקיים ואם יקרה אסון הוא לא יוכל להגיד שזה הפתיע אותו".