פרסום ושיווק

מגמה או בועה? הפרסומאים נוטשים לטובת הצעות מפתות: "אלה צעירים שנמשכים לכסף"

אמיר אריאלי, אודי אביטל וערן בר יוחאי הם 3 דוגמאות לתופעה צומחת בענף הפרסום הישראלי. טאלנטים מחוזרים על ידי גופים עסקיים ונוטשים את הענף לטובת הצעות מפתות. בענף הפרסום מודעים לבעיה אך מטילים בה גם ספק: "בסוף הם חוזרים מתוסכלים"
משה בנימין |  20
משרדי פייסבוק (צילום Getty Images Israel)
אפוקליפסה עכשיו: מגמה, בועה או ברירת מחדל טבעית? בשנים האחרונות יותר ויותר פרסומאים מכל קשת התפקידים מוצאים את דרכם אל מחוץ לענף הפרסום כשהם נענים להצעות חיזור מפתות מצד גופים עסקיים מבוססים ותאגידי ענק. מטבע הדברים, הנפגעים הישיר מגיעים מענף הפרסום המסורתי, בדגש על המשרדים המובילים שכבר נתקלים בתחרות זו גם בעת מלאכת גיוסם של הטאלנטים החדשים והטריים. אם פעם, לפני כעשור, הם התדפקו על דלתות המשרדים כשהם משוועים להזדמנות, כעת, הטובים שביניהם בוררים בין הצעות כשענף הפרסום הוא כבר לא הכתובת המיידית. 
אמיר אריאלי, אודי אביטל וערן בר יוחאי הם 3 דוגמאות קלאסיות לתופעה הזו. אריאלי, מנהל קריאייטיב ונצר למשפחת פרסומאים, שסומן כיורש פוטנציאלי לנדב פרסמן בבאומן בר ריבנאי "חישב מסלול מחדש" ונענה להצעה מפתה מצד גוגל כראש מערך הקריאייטיב של יוטיוב ישראל. אביטל קיבל לידיו רק לאחרונה ג'וב שעליו, כך מספרים בענף, התחרו עשרות פרסומאים שחלקם בכירים מהמשרדים המובילים התעשייה: מנהל קריאייטיב אסטרטגיה לפייסבוק ואינסטגרם. אם תרצו, אותו התור שפעם השתרך מחוץ למשרדי הפרסום עבר כעת לפייסבוק.
בר יוחאי מסמל בעצמו טריטוריה חדשה שטרם נכבשה כשהתמנה לאחרונה לתפקיד מנהל הקריאייטיב של הבנק הדיגיטלי של לאומי - מינוי שהוא צפוי להגדיר על פי מידותיו ומצביע על אופן חשיבה חדש בקרב הלקוחות, שלא מסתפקים בשירותי הפרסום החיצוניים ומבינים את הצורך בזרוע פנימית הכפופה לארגון ומלווה אותו מתוך "חדר המכונות". כך או כך, מינוי של בכיר קריאייטיב פנימי בארגון כדוגמת בנק לאומי, נופל היישר על המשבצת של משרד הפרסום, מה שמחייב את השאלה על מקומו של משרד הפרסום מקאן דיגיטל וחלוקת הסמכויות בין הצדדים. מנגד, יש הטוענים שמדובר בפונקציה טבעית שמתפתחת בקו ישר עם צמיחת הדיגיטל, סוג של אבולוציה בתפקיד המרקום, שתוביל למערכת יחסים הדוקה וחכמה יותר בין לקוח למשרד פרסום.  
כאמור, אלו רק 3 דוגמאות אך רבות יש מסוגן. באותה נשימה אפשר להזכיר גם את המעבר של אלדד וינברגר מבכירי הענף ל-mako בו שימש כמשנה למנכ"ל (ומאז כבר הספיק לחזור למקאן), והמעבר של יוסי ארז, גם הוא ממקאן לחברת Switch או לדוגמא המעבר של אבישי יצחק מ-teenk לניהול מחלקת הניו מדיה של HOT.
 

לא רק בישראל - בעיה כלל עולמית

מנכ"לית מקאן ואלי, הדר גור אריה, מגדירה את הסוגיה כ"שימור טאלנטים": "זה תמיד היה אתגר בענף הפרסום. לא רק בישראל ולא רק מול חברות בינלאומיות כמו גוגל ופייסבוק. זהו נושא שמעסיק את כל גופי הפרסום הגדולים בעולם ובכללם מקאן בכל אירופה".
לדבריה "אם בעבר ראינו טאלנטים פורשים לטובת ייעוץ עצמאי (למשל אייל לינור), או פתיחת משרדי בוטיק (לדוגמת יניב מלינרסקי במנץ'), או פתיחת סטודיו עם התמחות דיגיטלית (למשל מקס שצרבקוב בחוליגנס), היום מרחב האופציות והאפשרויות של אותם שכירים הוא לאוו דווקא לעבור לחיי עצמאות אלא להשתלב בחברות חדשות שאינן דווקא סוכניות פרסום מסורתיות".
אחת מתופעות הלוואי של "התחרות על המוחות" היא ההשפעה הישירה על השכר שאותו מבקשים הטאלנטים ובלית ברירה, המשרדים נאלצים לשלם. אם בעבר התחרות היתה בין משרדי פרסום, כיום הם נדרשים להשוות הצעות שכר מצד גוגל, פייסבוק, בנקים, Wix וסטארטאפים נוספים.
מנכ"ל באומן בר ריבנאי, יוסי לובטון, שמכיר את העניין מקרוב, ונאלץ ל"אבד" את אריאלי לטובת יוטיוב אומר כי "אין ספק שזה מחייב את משרדי הפרסום להגדיר מחדש את הסביבה התחרותית שלהם בתחום גיוס העובדים. הן בהגדרות התפקיד והן בתנאים. כמו כל דבר בכלכלה - הגדלת הביקוש מגדילה את המחיר ואין סיבה שכאן יקרה אחרת".
 

"מחייב חשיבה מחדש על שוק העבודה בפרסום"


לדברי לובטון: "התופעה אינה מקרית והיא נובעת מהעובדה שהגבולות בין דיגיטל טכנולוגיה ופרסום הולכים ומטשטשים. המעבר קורה לשני הצדדים והוא מחייב חשיבה מחודשת על שוק העבודה בתחום הפרסום".
השינוי לדעתו נובע מכך ש"אם בעבר חברות הטכנולוגיה גייסו אנשים מתחום ההנדסה והתוכנה הרי שהיום הן מבינות שעל מנת להצליח הן מחוייבות מומחים בתחום הבנת הצרכן והקריאטיב. המעבר של אריאלי ושל אביטל לגוגל ופייסבוק אינו מקרי והוא סממן של המגמה".
אמיר גיא, מנכ"ל אדלר חומסקי מסכים ומסייג: "כן ולא. כן תחרות על משאבים מאד ספציפיים,  ולא אפוקליפסה בענף, אפילו לא קרוב. אכן קיימת תופעה של תחרות על כח אדם בין משרדי פרסום לחברות מדיה כגון גוגל ופייסבוק, וחברות Tech כמו WIX וכיו״ב, אבל לאו דוקא על הטאלנטים הקריאטיבים של ענף הפרסום אלא בעיקר על דיזיינרים, מעצבים או אפילו ארטים ואנשי UI/UX. בתחומים האלה קשה למשרדי הפרסום להתמודד עם המשכורות הגבוהות שמציעים בהיי-טק וה״סקסיות״ של מותגים כמו פייסבוק, גוגל ו-WIX".
מנכ"לית מקאן ואלי, גור אריה, שהמקרה שלה אף מורכב יותר וכולל לא רק תחרות על שכר, אלא נקודת פתיחה גיאוגרפית שמקשה על גיוס עובדים מוסיפה ואומרת כי "אכן , אם מלאכת השימור הופכת ליותר קשה, הרי שזה פחות בגלל אותן חברות ויותר בגלל פני הדור - דור Y הוא דור פחות מתמסר, דור שיותר קשה להשאיר אותו במקום (דור Y התזזיתי וכו') ופה נמצא בעיני האתגר העיקרי". 
במסגרת מאמצי ההתמודדות מול התחרות ושימור העובדים, המשרדים נדרשים להיות יצירתיים כדי לגרום לכח האדם להגיע, ולהישאר. במקרה של מקאן ואלי מדובר ב"מרחב לעשייה והתפתחות אישית וחיבור אנושי - יצירת סביבת עבודה חברית / משפחתית ולא רק מקצועית" לדבריה של גור אריה. עם זאת, בראש ובראשונה מדובר שם בטיקט של השליחות החברתית: חזון עסקי המשולב בהפרחת השממה בדרום. "מניסיון אישי" אומרת גור אריה, "לאורך השנים בתעשייה, יחד עם אהבתנו לפרסום ולעשייה המקצועית, כולנו מחפשים משמעות נוספת לעשייה שלנו. גם כאן עסק כמו מקאן ואלי - שבמהותו נולד מתוך חזון עסקי חברתי, עם רעיון שגדול יותר מהשורה התחתונה והרווח של העסק - מאפשר לנו לדעת כי לעשייה היומיומית שלנו יש ערך גדול בשינוי הקהילה והיישוב שבתוכה אנחנו חיים, וביצירת מקומות עבודה איכותיים בנגב".
"לראייה" היא מציינת, "הגיוס האחרון שלנו של שני גרשי, שיכול היה ללכת לעבוד בכל משרד פרסום אך בחר במקאן ואלי מתוך חיבור לחזון העשייה החברתית. בבחירה זאת הוא מאפשר לנו להוות אלטרנטיבה מעולה עבורו ולטאלנטים אחרים שנגייס עוד בעתיד". היא מוסיפה ואומרת כי "שלושת הגורמים הנ"ל לא מחליפים כמובן שכר הולם ומתגמל. אבל בעוד ששכר כל אחד יכול להשוות, את האלמנטים האחרים קשה יותר להחליף".
 

לא הכל ורוד

לובטון וגיא, שעומדים בראש שניים מהמשרדים הגדולים בישראל, עם תשומות כח אדם גבוהות וחיפוש מתמיד אחר הטובים בשוק,  מצביעים גם על המגמה ההפוכה. זו שמושכת אל משרדי הפרסום אנשי טכנולוגיה שבהוויתם הם לאו דווקא פרסומאים, וגם פרסומאים שעזבו ומחפשים את "הדרך הביתה". לובטון מביא כדוגמה את מינט: "יחידת הטכנולוגיה שלנו מעסיקה 14 מפתחים שעבדו לפני כן בחברות תוכנה וטכנולוגיה ועתה הם חלק אינטגרלי ממשרד הפרסום". לדברי גיא: "יש תופעה של אנשי קריאטיב ״פצחנים״ שהתפתו למעבר לחברות המדיה (בגלל ה״סקסיות״ או שכר) המוצאים עצמם לרוב מתוסכלים ומחפשים דרכם חזרה לענף הפרסום".
האם אנחנו בראשיתה של מגמה שתתרחב ותתפתח ועשויה להוביל אנשי קריאייטיב נוספים ממשרדי הפרסום אל מחלקות פנימיות של גופים עסקיים גדולים? לובטון וגיא מטילים ספק בכך: "אין ספק שאנשים עם הבנה קריאטיבית בצד הלקוח הם דבר מבורך וזה יתרום לדו שיח בין המשרד ללקוח אולם אני לא צופה הקמת מחלקות קריאטיב פנימיות אצל הלקוחות. עולם הפרסום הופך מורכב יותר ודורש מגוון כשרונות ותפקידים על מנת ליצור תוצר קריאטיבי אפקטיבי. דווקא כאן נוצר יתרון לסוכנויות הגדולות שמסוגלות להעסיק אנשים מדיסצפלינות שונות. יש למנהלי השיווק היום אתגרים גדולים בהתאמת המשאב האנושי שלהם לעולם החדש - הקמת מחלקת קריאטיב אינה אחד מהאתגרים הללו". כך על פי לובטון.
גיא אינו רחוק בתפיסותיו מאלו של לובטון וטוען כי "אנשים שהם קריאטיבים ״פצחנים״, כלומר אנשים שהתשוקה שלהם היא בפיצוח בריפים לכדי רעיונות קריאטיבים שמקבלים חשיפה, עדיין מעדיפים את משרד הפרסום".
למרות התחרות המורגשת מצד התאגידים הבינלאומיים, גיא לא מתרגש ומצנן את האווירה, לפחות ברמת האתגר עבור אנשי קריאייטיב: "פייסבוק וגוגל הם בסופו של דבר, בישראל, גופי מדיה שמוכרים מדיה למפרסמים ומשרדי פרסום. אין שם תהליך קריאטיבי מהסוג של קריאטיב במשרדי פרסום. פיתוח המוצר/המוצרים והחוויה לא נעשה בישראל. אז איזה קריאטיב נעשה שם? אין להם הרבה מה להציע לאנשי קריאטיב פצחנים מעבר למשרה אחת או שתיים של מנהל קריאטיב ש״מדריך״ מפרסמים על סוג הקריאטיב שעובד בפלטפורמה".
 
"כנ״ל עם חברות כמו WIX"  מוסיף גיא, "איש קריאטיב פצחן שנהנה מיצירה של מהלכים קריאטיבים עם אימפקט וחשיפה - מה יש לו לחפש בחברה שבונה פלטפורמות לעיצוב אתרים? כנ״ל עם כל חברות הסטארטאפ למינהן, מה עושה שם איש קריאטיב? מה הן משרות ה״קריאטיב״ בסטארטאפ? או שאתה מעצב אפליקציה, או שאתה מפתח ״קמפיינים״ שמסתכמים בבאנר-פוסט ברשת חברתית, שם וסלוגן שבעתיד יראו אותו 20 או 30 משקיעים פוטנציאלים או שאתה כותב ומעצב פרזנטציה למשקיעים". 
מנכ"ל אדלר חומסקי מסכם ואומר כי "לרוב אנשי הקריאטיב של ענף הפרסום זה לא מספיק מספק/משמעותי/מעניין. ואלה שעוברים הם או צעירים מאד הנמשכים לכסף ועדיין לא מבינים את המהות של התפקיד או כאלה שנפלטו מהענף. כלומר", הוא אומר "התחרות הזאת קיימת בעיקר בתחומים של דיזיין וUI/UX ולכן, אף על פי הקושי הקיים היום למשרדים לגייס בתחומים אלו, אין כאן סכנה דרמטית לעתידו של ענף הפרסום. ככל שמשרדי הפרסום יפתחו יותר את יכולות הדיגיטל שלהם, הם יצטרכו יותר משאבים בתחומים של דיזיין דיגיטלי, חווית משתמש, וכו׳ ורמת ההשקעה בתחומים אלו תעלה, ואיתה הנכונות לשלם והתחרות על משאבים אלו תתאזן". 
תגובות לכתבה(20):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
  • 14.
    ככה זה
    אחד שיודע 15/03/2016 13:48
    הגב לתגובה זו
    1 0
    מישהו פעם אמר שמותגים מתים זקופים. אם זאת הגישה של מובילי הענף שאמור להיות מוביל בשינוי וחדשנות... אבוי. אם משרדי הפרסום לא ימציאו את עצמם מחדש- כולל ערך, משכורות וידע, לדעתי תמצאו את עצמכם מוחלפים מהר מאוד על ידי מחלקות פרסום שצומחות בכל אחת החברות הגדולות
    סגור
  • 13.
    אמיר ויוסי אתם מושכים זמן
    אריאלי 15/03/2016 01:25
    הגב לתגובה זו
    2 0
    עד שתקבלו תתפקיד הבא אי שהכיסים שלכם ממש יתפוצצו בכסף - יש לכם ולדומיכם אחריות פסיכית לגדל ולהצמיח את הדור הבא שלא לא ר למלא את ואקום הכישרון שקיים כבר עכשיו בענף הזה, אבל אתם מתעלמים. שניכם ודומיכם יודעים שהשנה והבעלט היו כלכליות וקשות יותר כי שיטת התיגמול לא תשתנה בקרוב ומחודש לחודש אין לכם מה להציע ל״פצחנים״ (אלוהים מאיפה הבאת את המילה הזו אמיר?!) קיורטוש ב 17:00 ומסיבה ברבעון עם סוכריות גומי ואינסטוש עם הפרזנטור התורן במשרד כבר לא מחזיק מים. בהיבריס פיננסי ובחוסר תושיה וכן בוא נודה על האמת - בחוסר ניהול של הענף ובחוסר אחריות יצרתם תיקרת זכוכית שהדור הנוכחי והדור הבא יפרצו ינתצו לעבר מחוזות אחרים. אבל תכלס מה אכפת לכם? אתם תלכו הביתה לדירת הדופלקס המדושנת שלכם, לארוחות הפאר, לרכב המפציץ והאופנוע הבוהק שלכם ותעשו לכולנו אצבע משולשת לאור שקיעתו של הענף. אה...קחו בחשבון שלא יהיה מי שיראה אותה כי יקדימו אתכם וישאירו אתכם שם לבד לנקות וזה מבאס לנקות לבד. תגיבו לזה בבקשה ברצינות שני ליצנים זחוחים.
    סגור
  • יש מצב שתזדהה בשם כדי שהדיון
    יוסי 18/03/2016 10:39
    הגב לתגובה זו
    0 0
    יהיה רציני למרות הליצנים שבצד השני? או שאתה שפן מקלדת?
    סגור
  • 12.
    אמיר, אתה פצחן! סליחה, פדחן! (ל"ת)
    ראובן 14/03/2016 23:51
    הגב לתגובה זו
    1 0
    סגור
  • 11.
    לא, כי אתה אמיר גיא ממרומי גילך, בכלל לא נמשך לכסף
    סתום 14/03/2016 23:05
    הגב לתגובה זו
    0 0
    ממש אלטרואיסט שלוקח לכיס משכורת 6K של תקציבאית אתה.
    סגור
  • 10.
    ראיתם את הבאנרים שגוגל מפרסמת את עצמה??
    נעמי 14/03/2016 22:35
    הגב לתגובה זו
    0 0
    מזעזעים! 3 פונטים מכוערים שונים כשאף שורה לא מיושרת אחת לשניה כאילו סתם זרקו את הטקסט איפה שבא להם ואף ארט לא אישר. כנראה משלמים לארט יותר מדי כסף בשביל שזה יהיה בכבוד שלו להסתכל על באנרים, בשביל זה ממש צריך איש קריאטיב אין האוס.
    סגור
  • 9.
    צחקתי בקול כי אמיר גיא דיבר על דיגיטל
    חחחחחחחח 14/03/2016 21:33
    הגב לתגובה זו
    2 0
    כמה שטויות אדלר הוא המשרד האחרון שיכול לדבר על דיגיטל או על למה אנשי קריאטיב עוברים לטפל בדיגיטל אצל לקוחות
    סגור
  • 8.
    צחקתי בקול שאמיר גיא דיבר על דיגיטל
    אוי 14/03/2016 21:24
    הגב לתגובה זו
    4 0
    מצחיק כל מה שהוא אומר על דיגיטל- כדאי לחשוב הפוך אדלר האחרונים שיכולים לדבר על עיצוב
    סגור
  • 7.
    באמת מזמן לא שמעתי גיבוב שטויות כזה
    פצחן שמכיר מקרוב 14/03/2016 20:19
    הגב לתגובה זו
    3 1
    גיא, עצוב לי בשבילך. תראה מה נשאר ממך... פצחנים? אני מציע לך להחזיק "פצחנים" ולראות איך הענף שאתה יושב עליו מתפצח. פצחן זה דחקיונר שמשחק עם מילים. איש קריאייטיב זה פרסומאי. ואם אתה לא רואה את זה ככה - אנשי הקריאייטיב הטובים גם יעברו ממך הלאה ותישאר רק עם פצחנים. עבדתי צמוד גם עם סטירין וגם עם ריבן והם אנשי קריאייטיב מעולים שבחיים שלהם לא היו מוציאים שטויות כאלה מהפה. גש ללוינסקי, יש שם יופי של פיצוחים.
    סגור
  • 6.
    חבר'ה שבאו לעשות קצת כסף ואפס קריאייטיב
    יש צדק בדברי אמיר 14/03/2016 20:04
    הגב לתגובה זו
    4 0
    שכל אחד יעשה מה שטוב לו, אבל בואו לא נשקר לעצמנו לגבי התפקידים המשמימים שלהם - על אף הטייטל המעניין לכאורה.
    סגור
  • שטויות, לובטון הכי צודק. אמיר גיא חסר מושג.
    אין צדק 15/03/2016 00:53
    הגב לתגובה זו
    0 0
    האמת היא שהמשרדים הגדולים חווים ירידה ברווחיות ובמחזור משנה לשנה וזה בגלל שיש שפע פחות עבודה ולקוחות פחות צריכים אותם אם כך, יכול להיות שמשרדי בוטיק קטנים ובתי תוכנה נוגסים בדינוזאורים הגדולים? בקיצור, תתעוררו - מקאן אדלר ודומיהם! אם לא תתחילו לחיות את העולם החדש אבל באמת והכוונה היא לא לאיזה מהלך גוסטי שהחבר'ה במשרד שולחים מיילים חנפניים של "שאפו"- אולי יום אחד תמצאו את תקציבי העוגן שלכם אצל אותם אלה שכבר מזמן הפסקתם לספור ממרומי חדרי המדיה המעושנים שלכם!
    סגור
  • 5.
    ״אלה אנשים שנמשכים לכסף״
    אמיר גיא אתה דוחה! 14/03/2016 18:47
    הגב לתגובה זו
    9 1
    אתה באמת הוצאת את הטפשות הזו מפיך? צדקן עלוב. מה אתה עושה? מתנדב? מחפש תרופה למחלות? או שאולי גם אתה ״נמשך״ לכסף? כל מה שרקוב
    סגור
  • 4.
    פרסומאים, אתם מדברים לעצמכם
    זה ענף מת 14/03/2016 16:38
    הגב לתגובה זו
    6 0
    האנשים האלה צריכים לחפש משהו אחר וחדש לעשות כי הלקוחות כי הבינו שהם ממש לא צריכים משרד פרסום ולא תשכנעו אותם אחרת. העולם משתנה וזהו
    סגור
  • 3.
    ענף פח
    ברור שעוזבים 14/03/2016 15:56
    הגב לתגובה זו
    10 0
    לקוחות פח משכורות פח מנהלים ובעלי משרדים פח. למה שלא יברחו
    סגור
  • 2.
    אמיר גיא לא מבין שהענף בצרות
    ענף הפרסום אובד עצות 14/03/2016 15:21
    הגב לתגובה זו
    9 0
    אמיר גיא שמזלזל בחברות ענק בינלאומיות שתואנה שאין שם קריאייטיב ו'מה הם בסך הכל עושים' הוא עוד סימפטום לחוסר הרלוונטיות של הענף שבראשו הוא עומד. הוא פשוט לא מפנים לאן הרוח נושבת. משרדי הפרסום המיושנים ימשיכו לשלם משכורות רעב לעובדים שלהם, משכורות עתק לבכירים ולהפיק עוד פרסומת משעממת ולהתעלם מהעתיד שנמצא הרחק מהם ו'שותה' להם את הטאלנטים.
    סגור
  • כן?
    אמיר 14/03/2016 16:07
    הגב לתגובה זו
    6 0
    אז בוא תסביר לי באמת מה אנשי קריאטיב עושים בגוגל ופייסבוק או WIX? בכדי שאפנים.. זה באמת מעניין אותי. אולי אני באמת לא מבין. נניח במקום קמפיין שכל המדינה רואה והלקוח מרגיש את האימפקט הם עושים..... מה? שים לב. לא זלזלתי בחברות בינלאומיות. שאלתי מה עושים במשרדים של חברות אלו בישראל אנשי הקריאטיב ...אלא שעוברים ממשרדי הפרסום בהמוניהם. למעט משרת קריאטיב משמעותית אחת בכל אחת מהחברות האלה...מה עוד עושים?
    סגור
  • קריאייטיב זה לא רק לפרסם קופת חולים
    לאמיר 15/03/2016 10:35
    הגב לתגובה זו
    0 0
    אמיר, אנשי הקריאטיב שאתה מגן בלהט על כבודם הם בסך הכל פרסומאים שעובדים בשירות הלקוח כדי לפרסם את הבמבה או את הסלולרי. הבעיה בסוכניות מהאיגוד שאתה עומד בראשו היא שאלה סוכנויות מהדור הישן, אלה שלא יכולים להתמודד עם פריצות דרך כמו החוליגנים. אתה חושב שפייסבוק וגוגל הם בסך הכל אמצעי מדיה, אבל בעתיד הלא רחוק הם יהיו הפקטור השיווקי העיקרי. יום אחד תקום בבוקר ותגלה שכל המודלים שהכרת כבר לא רלוונטיים. לא מודל עמלות היתר ולא מודל פריסת המדיה הקלאסית. אמיר, תתעורר. הרלוונטיות שלכם בענף הולכת ונעלמת. זה שתעסיק כמה מעצבי באנרים לא תהפוך אותך למומחה דיגיטל
    סגור
  • בבקשה
    תפנים 14/03/2016 17:35
    הגב לתגובה זו
    2 3
    אנשי הקריאיטיב בחברות הגדולות שותפים למשהו שכל המדינה רואה ואמא, אבא, אחותם והשכנה מרגישים את האימפקט של מה שהם עושים. פעם להגיד את הסרט של הבנק אני עשיתי היה כבוד, גם אם לא היית ב"משרת הקריאייטיב המשמעותית". היום הם יכולים להגיד אני הבנק/גוגל/פייסבוק/וויז גם אם הם לא ב"משרת הקריאייטיב המשמעותית" וזה מה לעשות הרבה יותר כבוד מלעבוד אצלך ובעצם אצל עוזרת מנהלת סגנית המרקום
    סגור
  • אולי בפאלו אלטו
    תמשיך לחלום 14/03/2016 18:46
    הגב לתגובה זו
    5 0
    אולי במרכזי הפיתוח של פייסבוק וגוגל אנשי קריאטיב שותפים למשהו משמעותי שכולם רואים. במה בדיוק שותפים אנשי קריאטיב שעובדים בגוגל ופייסבוק בארץ? כנראה שאתה לא מבין מה עושים בגוגל ופייסבוק בארץ...אז אסביר לך ..מכירות. מכירות של מדיה למפרסמים,
    סגור
  • 1.
    רק לא דיברתם על ה(אין) אופציות
    אחד שברח 14/03/2016 15:19
    הגב לתגובה זו
    4 0
    משרדי הפרסום הגדולים פשוט לא אטרקטיבים יותר כי אין שום סיכוי לשותפות. הדור הקודם של בעלי המשרדים עשו אקזיטים ענקיים ועכשיו הם מצפים מהעובדים שלהם לעבוד בעבור משכורות יפות, אבל לקחו מהם את הסיכוי להתעשר באמת. בהייטק כולם מקבלים אופציות, שאומנם לא יביאו לאף אחד מליארדים אבל לפחות יכולים להגיע לסכום יפה . עד שבמשרדי הפרסום לא יבינו שחייבים לעבוד על נושא התגמול האנשים הטובים ימשיכו לברוח
    סגור