פרויקטים
הוועדה המקומית: כשהעירייה לא מעוניינת לקדם פינוי-בינוי כאג'נדה
בפרק השני של פודקאסט ההתחדשות העירונית של ice: על יחסי בעלי דירות-יזמים-רשויות. מנכ"ל הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, אלעזר במברגר: "ראינו כיצד תמריצים כספיים מניעים רשויות מקומיות להוציא היתרי בנייה בלוח זמנים קצר. נרחיב את ההסכם לרשויות מקומיות נוספות". היזם, יוסי כהן: "בעלי הדירות הם בעלי הנכס, אנחנו עובדים אצלם"
הוועדה המקומית – פודקאסט חדש מבית אתר ice, מנגיש לכם את התחום הכי חם של ענף הנדל"ן: ההתחדשות העירונית. בכל פרק נארח במסגרת הפודקאסט את השמות הבכירים בתחום לשיחה פתוחה על כל הנושאים הבוערים.
בפרק השני של הוועדה המקומית: אלעזר במברגר, מנכ"ל הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, יוסי כהן, מנכ"ל קבוצת הנדל"ן נקסט אורבן כוזהינוף ומרב מילר, על בלמים ואיזונים ביחסי בעלי דירות-יזמים-רשויות – 3 הצלעות המרכיבות את משולש ההתחדשות העירונית.
הפרק עסק בין היתר בהשפעתן של מלחמת חרבות ברזל והבחירות לרשויות המקומיות על ענף הנדל"ן ותחום ההתחדשות העירונית, במיזמי פינוי-בינוי כמנוע לשיקום הדרום והצפון, ובאפקט שיצרו הסכמי המסגרת להתחדשות עירונית – שנחתמו בין משרד הבינוי והשיכון לבין 12 רשויות מקומיות (ירושלים, לוד, קריית אונו, חדרה, נתניה, אשדוד, בית שמש, רמת גן, גבעתיים, חיפה וקריית ים) – בזירוז הביורוקרטיה והוצאת היתרי בנייה.
"אלו הסכמים שתוקצבו בכמעט חצי מיליארד שקלים ונועדו לתת תמריץ, מענק של 30-25 אלף שקלים עבור כל יחידת דיור שמקבלת היתר בנייה ברשויות מקומיות הללו", הרחיב במברגר. "בלי אותו מענק, סביר שהיינו מסיימים את 2023 עם סדר גודל של כ-5,000 יחידות דיור שקיבלו היתר – אלא שבאמצעות אותו תמריץ כספי, הצלחנו להביא לתוצאה כפולה: כ-10,000 יחידות דיור קיבלו היתר. ההבדל הוא אדיר, ראינו כיצד הכסף הזה מניע את הרשויות, ודרכם את היזמים, להאיץ את התהליך ולהוציא היתרי בנייה בלוח זמנים קצר. אני שמח לגלות שהסכמי המסגרת יורחבו, ובשנה הקרובה אנו נחתום עם 8-6 רשויות מקומיות נוספות".
עוד הוסיף במברגר: "כשרשות מקומית, כזו או אחרת, הופכת להיות חסם ולא מעוניינת לקדם פינוי-בינוי כעניין שבאג'נדה – אנחנו לא משלימים עם זה. אם השתכנענו שיש תוכנית ראויה ושלהתנגדות מצד הרשות המקומית אין בסיס, אנו חותמים לצד היזם ומגישים את התוכנית לוועדה המחוזית. זה צעד שנתפס בעיני הרשויות המקומיות כאגרסיבי והם הגישו נגדו עתירה, כשהנושא תלוי ועומד בבית משפט. אני שלם עם המהלך הזה. אנחנו נתמודד עם העתירה ונשכנע את בית המשפט שיש זכות לאנשים לחדש את בית המגורים שלהם, ולא יכול להיות שיש לרשות המקומית זכות וטו על הדבר הזה".
כהן, התייחס גם הוא לנושא ואמר: "צריך למצוא מנגנון, כך שאם רשות מקומית לא פועלת לקדם התחדשות עירונית היא נקנסת. מעבר לגזרים, דרוש גם שוט. בסוף בסוף, אם ראשי ערים לא רוצים התחדשות עירונית בשטחם, זה לא קורה".
באשר לאינטראקציה שבין בעלי הדירות לחברות היזמיות הדגיש כהן: "בעלי הדירות הם בעלי הנכס, אנחנו למעשה עובדים אצלם. חשוב להבין: התחדשות עירונית זה מקצוע, לא כל אחד יכול להיות שם. התהליך הזה הוא לא תהליך נדל"ני בכלל, הוא תהליך נטו פסיכולוגי. היזם צריך להכיר את בעלי הדירות, להבין את הבעיות והחששות שלהם – אחרת אין לו מקום בתחום".
באותו העניין, ציין במברגר: "במידה רבה הצלחנו להחזיר את הכוח לידי בעלי הדירות. פרויקט ההתחדשות העירונית הוא עבורם, הוא שלהם. יש כאן שינוי של מאזן הכוחות. המציאות בתחום הייתה הפוכה עד לפני כמה שנים, והשנתה לחלוטין".
בכל הקשור להשלכות המלחמה, סיפר כהן: "מה שחווינו מאז פריצת המערכה זה פשוט מטורף. קבלנו טלפונים מבעלי דירות מבוהלים, המתגוררים במבנים ללא מרחבים מוגנים, והיינו צריכים לקבל החלטות. נכנסנו לאירוע יוצא דופן, ופשוט שיפצנו עשרות מקלטים בשכונות בחיפה על חשבוננו. העניין הזה רק חידד עוד יותר את ההבנה שההתחדשות העירונית היא קריטית – זה נושא של חיים ומוות".
לכל הפרקים של הפודקאסט הוועדה המקומית לחצו כאן
(בשיתוף ice פרויקטים)
