פרויקטים

כללי משחק חדשים בפטנטים ו-AI: פסיקה דרמטית בבריטניה

בהחלטה תקדימית קבע בית המשפט בבריטניה כי בינה מלאכותית יכולה להיות ראויה להגנה כפטנט. מהן המשמעויות של פסק הדין וכיצד הן צפויות להשפיע על העוסקים בתחום ועל החקיקה ברחבי העולם? עורך הפטנטים בועז קרויטורו, עושה סדר

בינה מלאכותית-אילוסטרציה AI
בעידן הדיגיטלי, עולם זכויות הקניין הרוחני והבינה המלאכותית (AI) נתון בתנודות ושינויים רבים. המאבק להגנה על חדשנות ואמצאות טכנולוגיות תופס מקום גדל והולך בזירה העולמית, ובמרכזו עומדים הפטנטים, המהווים כלי חשוב לממציאים לשמירה על זכויותיהם. מעבר לים, כמו גם אצלנו בישראל, פטנטים הם אחד העוגנים המרכזיים להגנה על חדשנות ואמצאות טכנולוגיות.
פטנטים מאפשרים לממציאים להגן על רעיונותיהם ולמנוע מאחרים להשתמש בהם ללא רשות. אולם כאשר מדובר בבינה מלאכותית, הדברים מסתבכים – רבות מאמצאות אלו נתפסות כ"תוכניות מחשב", כלומר כרעיון אבסטרקטי (מופשט ולא מוחשי), ולכן במקרים רבים הנחה זאת מקשה על קבלת הגנה כפטנט ומעלה אתגרים לא פשוטים.
הבינה המלאכותית, בעיקר כאשר היא מתבטאת בתוכניות מחשב, מציפה מגוון אתגרים משפטיים. "תוכניות מחשב" הן בעצם קודים ואלגוריתמים, שמתבצעים במחשב. במקרים רבים, רשויות הפטנטים ברחבי העולם רואות בתוכניות אלו כלי טכני בסיסי ולא כחדשנות ראויה להגנה באמצעות פטנט. דפוס הפעולה הזה, יוצר למעשה מצב בו רבות מהאמצאות בתחום הבינה המלאכותית לא מקבלות את ההגנה המשפטית המגיעה להן.
השינוי האחרון שנעשה בבריטניה בפסק דין שהתקבל בחודש נובמבר 2023, מהווה פרק חדש וחשוב באבולוציה של הבינה המלאכותית. במקרה של "Emotional Perception AI Ltd" מול משרד הפטנטים הבריטי, קבע בית המשפט העליון בבריטניה בפסק דין תקדימי, שמערכת בינה מלאכותית המבוססת על רשתות נוירונים מלאכותיות, יכולה להיות זכאית לפטנט.החלטה זו מסמנת שינוי עמוק בגישה לבינה המלאכותית ולתוכניות מחשב בכלל. פסיקה זו, שונה מאוד ממה שהיה עד כה בישראל ובמדינות אחרות בעולם, ולכן היא פותחת דלת לאמצאות בתחום הבינה המלאכותית לקבל הגנה כפטנט.

בועז קרויטורו, עורך פטנטים ושותף בפירמת הפטנטים של קבוצת לוצאטו (צילום מיכל לוצאטו)
משמעות פסק הדין
חשוב להסביר: המשמעות המעשית של החלטת בית המשפט היא רבה.
ראשית, היא מכירה בכך שתוכנה המחקה רשת נוירונים אינה רק תוכנית מחשב רגילה, אלא חדשנות שמחקה חומרה ופועלת ברמה שונה. זה מצביע על כך שהבינה המלאכותית יכולה להיות ראויה להגנה כפטנט, מעבר למגבלות המסורתיות שהוטלו על תוכניות מחשב.
שנית, החלטה זו מעריכה את תהליך האימון של רשתות נוירונים מלאכותיות כחלק בלתי נפרד ומרכזי באמצאה. זה משנה את התפיסה לגבי אימון רשתות אלו, ולא רק ככלי טכני אלא כתהליך חדשני בפני עצמו.
שלישית, החלטה זו פותחת את הדרך להכרה בהמלצות המבוססות על בינה מלאכותית ברשת מחשבים כחלק מהאמצאה. במילים אחרות: גם אם ההמלצות מבוססות על קריטריונים סובייקטיביים או קוגניטיביים, הן יכולות להיות מוגנות כפטנט. פסיקת בין המשפט פותחת כאן דלת להכרה בהשפעות שבעצמן אינן מוחשיות, אך להן חשיבות מבחינת התוצאה הטכנולוגית והחדשנית.
ההשלכות של החלטה זו עשויות להיות מרחיקות לכת. החלטה זו בבריטניה יכולה להשפיע על מדינות אחרות, ויתכן שתוביל לשינויים בחקיקת הפטנטים ברחבי העולם. מהלך כזה עשוי להביא להגדלת ההגנה על אמצאות בתחום הבינה המלאכותית, ולעודד חדשנות ופיתוח טכנולוגי. הטכנולוגיה והחקיקה בתחום זה דינמיות מאוד, והשינוי הזה מעיד על כיוון חדש ומרגש בעולם הפטנטים. ההחלטה מדגימה את החשיבות של עדכונים בחקיקה כדי להתמודד עם ההתפתחויות המהירות בתחום הטכנולוגיה, וכיצד חידושים טכנולוגיים יכולים להביא לשינויים משמעותיים בתפיסת זכויות הקניין הרוחני.
*הכותב, בועז קרויטורו, הוא עורך פטנטים ושותף בפירמת הפטנטים של קבוצת לוצאטו – קבוצת הקניין הרוחני הוותיקה בישראל, המתמחה בין היתר בפטנטים בתחומי הבינה המלאכותית והתוכנה.
(בשיתוף קבוצת לוצאטו)