מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת החוק לתיקון פקודת העיריות של חברי הכנסת ארז מלול ויונתן מישרקי. 20 חברי כנסת תמכו בהצעה, ללא מתנגדים או נמנעים, והיא תוחזר לוועדת הפנים והגנת הסביבה.
מוצע כי במקרה בו אדם הודיע לעירייה כי חדל להיות מחזיק או בעלים בקרקע או בבניין ונגבו ממנו שיעורי ארנונה עודפים – העירייה תשיב לאדם את סכום השיעורים העודפים באופן יזום.
בדברי ההסבר נכתב: "כיום, רשויות מקומיות רבות מחזיקות בסכומי כסף רבים של אזרחים בגין גבייה עודפת של ארנונה שאין הן זכאיות לה. הרשויות אינן משיבות לנישומים תשלומי חובה שנגבו ביתר, אף שהן רושמות בגינם יתרת זכות לטובתם. הרשויות מבצעות החזרים של עודפי גבייה רק בעקבות פניה אקטיבית של תושב להחזרת כספים. כאשר הנישום אינו יוזם פניה לקבלת ההחזר, לא מתבצע החזר והרשויות ממשיכות להחזיק בכספים.
חוב זה נוצר כאשר משלמים ארנונה לכל השנה, ולאחר מכן עוברים דירה. כך נוצר מצב בו האדם גם לא מקבל את כספו על חלקה היחסי של השנה בה לא התגורר בעיר לה שילם תחילת ארנונה והוא גם נדרש לשלם את הארנונה גם בעיר החדשה.
בעקבות בקשת חופש מידע שהגישה התנועה לחופש המידע, נחשף כי היקף יתרות הזכות של הארנונה בקופת העירייה – כספים ששייכים לתושבים – מגיע למאות מיליונים. כך למשל עודפי הגבייה בעיריית תל אביב מגיעים ל-130 מיליון שקלים, בעיריית ירושלים ל-113 מיליון שקלים, בראשון לציון ל-16 מיליון שקלים, בבאר שבע ל-6.7 מיליון ובעיריית חיפה ל-60 מיליון שקלים.
מטרת הצעת חוק זו היא לחתור למצב שבו יחוש האזרח שהשלטון נוהג עמו ביושר, כך שהאזרח ידע שכשם שהרשות יודעת לזהות כאשר האזרח חב לה ויודעת אף לפעול לשם כך, כך גם תנהג כאשר היא חבה לאזרח".
