דיגיטל וטק

הענקים מתגייסים: גייטס וצוקרברג תורמים למלחמה בקורונה

הקרנות של שני המיליארדרים כבר תרמו ומתכוונות לתרום מיליונים רבים בין השאר לפיתוח מערכת לזיהוי מהיר של התפשטות המחלה במדינות עניות ולא מפותחות, אך גם לחברות שמנסות לפתח חיסון
רועי בהריר-פרל | 
ביל גייטס (צילום ויקיפדיה)
עם התפשטות הקוביד 19, עוד ועוד כימאים, חוקרי מחלות זיהומיות וגורמי רפואה ברחבי העולם נרתמים למאמץ הבינלאומי למצוא רסיסי אור בקצה מנהרת הקורונה - למשל, בדמות טיפול רפואי שיעצור או יאט את המחלה, או, כמובן, פיתוח של חיסון מהיר ויעיל נגד הנגיף העירום.
תעשיית ההייטק, מצדה, לא מביטה על המצב הקשה מהצד בחוסר אונים: גם שם עושים לילות כימים בניסיון להילחם בקורונה והאמת היא שכבר יש לכך כמה וכמה השפעות ישירות על השטח.
נכון להיום, הסיוע הממשי ביותר של אגפי ההיי-טק-מדיק למלחמה ישירה בקורונה ובהשלכותיה הוא שיתוף הפעולה התקדימי בין שני הטיטאנים הגדולים ביותר של התעשייה במימון של ערכת מעקב דיגיטלית אחר התפרצות המחלה, שמסייעת לגיבוש אופי הפעולות המניעתיות של הרשויות.
מדובר במערכת שנקראת IDSeq וביכולתה לאתר רצפי די.אנ.איי של הווירוס במהירות ובקלות, כך שניתן לקבוע בעזרתה, ברמת דיוק גבוהה למדי, את מצב ההידבקות באזור מסוים, נכון לרגע נתון.
המערכת נוסתה לראשונה בידי חוקרת מחלות זיהומיות בשם ג'סיקה מאנינג, שעובדת בשנים האחרונות במעבדה בקמבודיה. היא מבוססת על פיתוח בן 17 שנים של הביו-כימאי ג'ו דה-ריזי, שהצליח לגלות בזמנו את הרצף הגנטי של נגיף הסארס.
למעשה, ה-IDSeq, שפיתוחה התאפשר הודות למימון של קרן צ'אן צוקרברג שהקימה פריסיליה צ'אן, אשתו של מארק צוקרברג, שאף הקימה לצורך העניין מעבדה ייעודית לחקר מחלות זיהומיות בעלות של 600 מיליון דולר. סך ההשקעות של הקרן בחקר מחלות זיהומיות עומד כיום על כ-3 מיליארד דולר.
כדי שהמכשיר החדש, שביכולתו לנטר במהירות רצפים גנטיים של מגוון מחלות זיהומיות, יגיע לכמה שיותר מדענים בכמה שיותר אזורים בעולם - לרבות מקומות מרוחקים שאין בהם גישה לציוד מערבי - פנתה קרן צ'אן צוקרברג לקרן של ביל ומלינדה גייטס. כך התאפשרה הכשרה של חוקרים ורופאים, בקנה מידה בינלאומי רחב, לעבודה עם המכשיר - מה שבימים אלה מסייע מאוד למאנינג, למשל, בזיהוי אופי התפוצה של המחלה בקמבודיה ובמדינות אחרות במזרח אסיה, ומעקב אחריה בזמן אמת.
הקרן של ביל ומלינדה גייטס, אגב, לא מסייעת רק בסבסדוד מאמצי הזיהוי של התפשטות המחלה, אלא תורמת גם לאתגר של מציאת חיסון לווירוס או טיפול תרופתי כלשהי.
שלשום (שלישי) העבירה הקרן, במסגרת פרויקט שנקרא "מאיץ תרפויוטי של קוביד 19", 125 מיליון דולר לגופי מחקר שונים שמנסים למצוא פיתרון רפואי מיידי לחולים שנאבקים כעת במחלה. גם כאן, מטרת הקרן היא בעיקר לאפשר טיפול הולם גם לאנשים שחיים במדינות עולם שלישי. 
"וירוסים כמו הקורונה מתפשטים במהירות, אבל פיתוח של חיסונים להן לוקח הרבה זמן", אמר אתמול מארק סוזמן, מנהל הקרן של בני הזוג גייטס, לסוכנות רויטרס, "אם אנחנו רוצים שהעולם יהיה בטוח מפני וירוסים כמו הקוביד 19, אנחנו חייבים לדאוג לקיצור התהליך של מציאת החיסונים והתרופות. מהסיבה הזאת, ממשלות, גופים פרטיים וקרנות פילנתרופיות חייבים לעבוד יחד במטרה לממן באופן מלא את כל אופציות המחקר והפיתוח, כמה שיותר מהר".
 
 
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה