ב-2 באפריל 2025, נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הכריז על העלאת מכסים משמעותית על יבוא סחורות מישראל בשיעור של 17%, הצפוי להשפיע באופן משמעותי על הדוחות הכספיים של חברות ישראליות להן פעילות ייצוא לארה"ב.

אחת ההשפעות האפשריות של העלאת המכסים היא על עלויות הייצור וההפצה. חברות ישראליות רבות מסתמכות על שוק היצוא האמריקאי וכאשר מוטלים מכסים גבוהים על מוצריהן, הן עלולות להתמודד עם ירידה ברווחיות. דוחות כספיים עתידיים של חברות יצואניות עשויים להצביע על כך שהתייקרות המכסים תגרום לעלייה בעלות המכירות, מה שיוביל ישירות לשחיקה בשולי הרווח הגולמי. לדוגמה, חברת סודהסטרים עלולה לחוות עלייה חדה במחירי מוצריה בשוק האמריקאי, דבר שעלול לפגוע ביכולת התחרות שלה מול יצרנים מקומיים. טבע תעשיות פרמצבטיות אף היא עשויה להיפגע, שכן חלק משמעותי מהכנסותיה מגיעות משוק התרופות האמריקאי.

חברות שלא יוכלו להעביר את העלויות הגבוהות לצרכנים באמצעות העלאת מחירים, עשויות לראות את הרווחיות שלהן נשחקת. כתוצאה מכך, שולי הרווח התפעולי עלולים להצטמצם, ולעיתים אף להוביל להפסדים. בטווח הארוך, חברות שעלולות להיפגע מהמהלך עשויות לחוות ירידה במזומנים ובהון החוזר שלהן, מה שעלול להוביל לאתגרים תזרימיים. בנוסף, החברות שתלויות בשוק האמריקאי למכירת מוצריהן עלולות להיפגע גם מצד ההכנסות. מדינות שצפויות להיות מושפעות מהמכסים, כמו ישראל, עשויות להגיב בצעדים נגדיים שיפגעו ביצוא מארה"ב, דבר שעלול להשפיע גם על חברות ישראליות שהן חלק משרשראות אספקה גלובליות.

עבור חברות ציבוריות ישראליות, אחד המדדים החשובים ביותר הוא התחזיות הפיננסיות שהן מספקות למשקיעים. מלחמת הסחר החדשה מובילה לאי-ודאות גבוהה, מה שעשוי להקשות על חברות רבות להציג תחזיות מדויקות. כתוצאה מכך, ייתכן כי חברות רבות יורידו את תחזיות הצמיחה שלהן, מה שעלול להוביל לירידות בשווי המניות. החששות מהשפעות מלחמת הסחר עשויים להתבטא גם בתנודתיות רבה בשוקי ההון. מדדי המניות בבורסה בתל אביב עלולים לחוות ירידות בכל פעם שתפורסם הודעה על החרפת מלחמת הסחר, שכן משקיעים עשויים לחשוש מהשפעה שלילית על הרווחיות הכוללת של החברות הגדולות.

כדי להתמודד עם ההשלכות האפשריות של מלחמת הסחר, חברות ישראליות עשויות לבצע שינויים אסטרטגיים. כמה מהפתרונות האפשריים הן רחבת שווקים אלטרנטיביים. חברות כמו נטפים לדוגמה עשויות לחפש כעת לקוחות חדשים בשווקים באירופה ואסיה, רכש ממקורות חדשים במקום לייצא ישירות לארה"ב, בעוד חברות מסוימות עשויות לעקוף את ההגבלות על ידי הקמת מפעלים במדינות ללא מכסים כמו מקסיקו. אופטימיזציה של עלויות תפעול –  צמצום כוח אדם, שיפור תהליכי ייצור והגדלת האוטומציה במפעלים. עם זאת, הפתרונות הללו אינם מיידיים, ולרוב דורשים השקעות משמעותיות שעשויות להתבטא בעלייה בהוצאות ההוניות בדוחות הכספיים.

אחת ההשלכות המשמעותיות של מדיניות המכסים של טראמפ היא יצירת אי-ודאות עסקית שעלולה להשפיע על קבלת החלטות בחברות. מנהלים עשויים להידרש להתמודד עם מציאות כלכלית משתנה, בה חוקים ומדיניות סחר יכולים להשתנות באופן דרמטי בעקבות שינויים פוליטיים. בטווח הארוך, אם מלחמת הסחר תימשך או תתרחב, חברות עלולות להיתקל בקשיים נוספים כגון ירידה בהשקעות הזרות, שינוי במאזן הכוחות הגלובלי ופגיעה בצמיחה הכלכלית. מנגד, אם המדיניות תתמתן או תבוטל, החברות עשויות להתאושש וליהנות מירידה בעלויות ותנאי סחר נוחים יותר.

מלחמת הסחר החדשה של טראמפ עלולה להשפיע באופן משמעותי על הדוחות הכספיים של חברות ישראליות, בין אם דרך התייקרות עלויות הייצור, ירידה ברווחיות, פגיעה ביצוא או שינויים אסטרטגיים בתפעול הגלובלי. בעוד שחלק מהחברות יוכלו להסתגל, רבות אחרות עלולות לחוות פגיעה ישירה בשולי הרווח ובהכנסותיהן. האירועים הללו ממחישים את החשיבות של מדיניות סחר יציבה ותחזיתית לעסקים.

בסופו של דבר, חברות ישראליות יצטרכו להיערך לשינויים רגולטוריים ומדיניים, לשפר את יכולתן להתמודד עם זעזועים כלכליים ולפתח מנגנוני ניהול סיכונים שיסייעו להן להישאר תחרותיות גם בזמנים של חוסר ודאות.

עוד ב-

הכריז, הבהיל – ונסוג: מאחורי סיבוב הפרסה של טראמפ

לכתבה המלאה

רו"ח דניאל יעקובזון הוא חוקר וראש תחום חשבונאות ניהולית בביה"ס לחשבונאות של המסלול האקדמי המכללה למינהל