מידת התחרות בשוק הישראלי משפיעה על התפתחות המחירים ועל האינפלציה הענפית - מה שבא לידי ביטוי בשנים האחרונות בעיקר בענפי ההלבשה והתקשורת. כך עולה ממחקר חדש של בנק ישראל, הבוחן את השינויים שחלו במבנה התחרות בענפים שונים ואת השפעת השינויים הללו על המחירים.

המחקר שערכה שולמית ניר מחטיבת המחקר בבנק ישראל מצביע על כך שבין השנים 2014-2017 סטה שיעור האינפלציה השנתי בישראל כלפי מטה באופן משמעותי. זאת, עקב התגברות התחרות נוכח החשיפה הגדולה יותר לחו"ל (גם באמצעות מסחר בדיגיטל) והעלייה במודעות הצרכנית לאחר המחאה החברתית ב-2011. מצב זה מקשה על החברות להעלות מחירים ולשמור על שולי רווח - ואכן, בשנים האחרונות חלה שחיקה ברווח התפעולי של החברות בענפי משק רבים.

כדי לבדוק את ההשערה כי התחרות במשק משפיעה על גובה האינפלציה, נערכה בדיקה אמפירית של התפתחות שיעור האינפלציה בין השנים 2002 ל- 2018בחמישה ענפים במשק הישראלי, תוך ניסיון לזהות השפעה של שינוים בתחרות. עלייה חדה ברמת התחרותיות עקב כניסה של שחקנים חיצוניים נרשמה, כאמור, בענף ההלבשה ובענף התקשורת.

בענף ההלבשה, בו שיעור הרווח התפעולי ירד מ-11.9% ב-2010 ל-1.6% ב-2016, נכנס לתמונה הסחר המקוון, המהווה גישה למוצרים במחיר נמוך יותר - מה שמחייב את החברות המקומיות להשקיע יותר משאבים פיננסיים בשיווק ובקידום מוצריהן כדי לשמור על נתח השוק ועל נאמנות הלקוחות.

במקרה של ענף התקשורת, בו שיעור הרווח התפעולי ירד מ-27.4% ל-14.5% ב-2016. העלייה האקסוגנית בתחרות נקבעה באופן רגולטורי ע"י צעדים שנועדו להגברת התחרות בענף. החל מסוף שנת 2011 שחקנים חדשים שהצטרפו לענף החלו להציע מוצרים עדיפים (למשל, שיחות ללא הגבלה) במחיר מוזל וכתוצאה מכך השחקנים הקיימים ספגו שחיקה ברווחיות.