כמעט 40 שנה לאחר שהמערכת הבנקאית הוצאה מפעילות בבורסה בשל פרשת ויסות מניות הבנקים אמרה יו"ר הרשות לניירות ערך, ענת גואטה, בדיון בוועדת הכספים כי הרשות ובנק ישראל פועלים להחזיר את הבנגים לשוק באמצעות מתן אפשרות לפעול כעושי שוק.

"יש לנו יעד להגדיל את פעילות עושי השוק בבורסה, בעקבות המשבר ב-83, הבנקים הדירו את עצמם, הם חזרו מאז והשאיפה שלנו להחזיר את הבנקים כעושי שוק במניות מובילות, בכל שוקי ההון המפתוחים הבנקאות הם הראשונים כעושי שוק בבורסה, בישראל זה עדיין לא קרה ואנחנו פועלים לשם כך".

בעיקרון פעילות של עושי שוק נחוצה במניות דלות סחירות ומה שקורה הוא ש"עושה שוק" מבטיח נזילות למניות האלה באמצעות ציטוט. כלומר, עושה השוק מקבל חבילה של מניות ומתחייב למכור אותן לכל דורש במחיר שהוא יקבע ולחילופין גם לקנות מניות דלות סחירות כשמישהו ירצה למכור אותן וגם זה במחיר שיקבע בין הצדדים.

היום משמשים בתי השקעות פרטיים כעושי שוק אבל מדובר בפעילות מוגבלת בהיקפה בשל העובדה כי נחוץ הון לא מבוטל לפעול כעושה שוק בכמות גדולה של מניות. הבנקים יכולים להעמיד את ההון הזה שמשמעותו שיהיה ספק נוסף של נזילות במניות דלות סחירות.

נזכיר כי בשנות ה-80 של המאה הקודמת פעלו הבנקים בבורסה בצורה בעייתית שהתפוצצה בפרשת ויסות המניות. הבנקים פעלו להעלות את מחירי המניות שלהן והעמידו לצורך כך אשראי עד כדי שיציבותם התערערה והמדינה נאלצה להיחלץ לעזרתם.

הבנקים הולאמו ואף הוגשו כתבי אישום בנושא אבל החשוב יותר הוא שהבנקים הוצאו מהבורסה כפעילים והמשיכו לפעול כברוקרים או כמנהלי השקעות נוסטרו. פעילו של עושה שוק עלולה לחשוף את הציבור לסיכונים חדשים ולכן יש צורך להסדיר את הנושא ברשות לניירות ערך ובבנק ישראל, פעולה שהחלה כבר, לפחות על פי דברי יו"ר רשות ניירות ערך אתמול בוועדת הכספים של הכנסת.