הנפקת בנק לאומי הסתיימה בהצלחה. המשקיעים הזרים והמקומיים הזרימו ביקושים גדולים של כ-5 מיליארד שקל, מה שמביא את הבנק לשקול להגדיל את ההנפקה אל מעבר 2 מיליארד השקלים שביקש לגייס בהתחלה.
כזכור, לאומי נקלע לסיטואציה בה היה צריך לעבות את ההון שלו כדי לעמוד בתוכנית העסקית של הגדלת אשראים בפעילות ליבה, להמשיך לחלק דיבידנדים (אם כי בעצימות נמוכה יותר) והן כדי להתרחק ממגבלות ההון הרגולטורי.
הגיוס של לאומי פועל לטובת הבנק גם במישור יחסי הנזילות, שם נמצא הבנק על "הקשקש" בכל הנוגע למגבלות היחסים הרגולטוריים. בין לאומי לפיקוח על הבנקים הייתה מחלוקת סביב סיווג אשראי מתחדש לעסקים. בנק לאומי רצה לסווג את האשראי הזה כמזומן ולהשתמש בו לשיפור יחסי הנזילות, כשטענה המרכזית שלו הייתה ששיקול הדעת אם לחדש את האשראי הזה מצוי אצלו באופן בלעדי.
בפיקוח על הבנקים חשבו אחרת ולאחר בדיקה סטטיסטית שנערכה במערכת הבנקאית התגלתה התמונה הבאה: למרות ששיקול הדעת אם לחדש "אשראי מתחדש" מצוי בידי הבנקים, הרי שהם באופן כמעט מוחלט מחדשים את האשראי הזה מידי שנה ולכן יש לסווג את הנכס הזה כהלוואה רגילה ולא כמזומן.
בפיקוח על הבנקים חששו מפני אימוץ הדוקטרינה של לאומי על ידי המערכת הבנקאית ולכן הורו לבנקים כולם שלא לסווג את האשראי הזה כמזומן ובגלל שלאומי אוחז באשראי לעסקים בשיעור גבוה מכפי חלקו במערכת הבנקאית (37% מהאשראי לעסקים בישראל מצוי בבנק לאומי בעוד חלקו במערכת הכוללת עומד על 30%) ולכן קיום הוראות הפיקוח היכו בו יותר מאשר בבנקים אחרים.
צריך לזכור כי הנושא הזה היה ידוע לבנק מבעוד מועד ולמרות זאת העדיף לחכות שבוע לפני סוף הרבעון כדי לטפל בנושא זאת בעוד בנקים אחרים פעלו כבר קודם לכן ולא נכנסו ללחץ בדקה ה-90 כדי לפתור את הבעיה שנוצרה.
כך או אחרת, בנק לאומי מתייצב לאחר הגיוס וערוך (פחות או יותר) להידרדרות נוספת בשווקים הפיננסיים וזאת (באופן עקרוני ועל פי האקסלים) מבלי לפגוע ביישום התוכנית העסקית שלו.
