ההסכם החדש של בנק הפועלים וישראכרט שווה לשני הצדדים הרבה כסף אבל בנק הפועלים השכיל לשפר את מצבו ולנצל את היכולת השיווקית שלו כך שיניב לבנק הכנסות שנתיות של 200 מיליון שקל שבניטרול השפעות מס, הסכום הזה מגיע ישירות לשורת הרווח הנקי, קרי שווה לבנק רווח שנתי של 134 מיליון שקל.

נסביר לרגע את ההסכם. באופן עקרוני בנק הפועלים היה בעל המניות של ישראכרט עד לפני לא הרבה שנים. מטבע הדברים כל הכרטיסים שהונפקו בעבר על ידי הבנק תופעלו על ידי ישראכרט ומכאן נוצר מלאי כרטיסים לא מבוטל |(בלשון המעטה) בבנק הפועלים שמתופעל על ידי ישראכרט.
 

עוד ב-

דב קוטלר מסמן את העתיד בפועלים: נחשף הצמד שיוביל מהפכה

לכתבה המלאה

בעקבות רפורמת שטרום הופרדו MAX מבנק לאומי (נמכרה לוורבורג פינקוס) וישראכרט הונפקה בבורסה כשהמניות של בנק הפועלים חולקו כדיבידנד בעין לבעלי המניות שלו.

עכשיו בעקבות הרפורמה חתם בנק הפועלים על שורה של הסכמי תפעול עם כל החברות. כלומר, הוא אוחז בהסכם היסטורי עם ישראכרט וחתם כעת על הסכם עם MAX וכאל כך שאם אתם לקוחות חדשים של בנק הפועלים יש סיכוי גבוה שהונפק לכם כרטיס של הבנק שמתופעל על ידי MAX או כאל (בסבירות גבוהה יותר של כאל) ואם אתם לקוחות ותיקים של הבנק, הרי שהכרטיס שלכם מתופעל על ידי ישראכרט (בסבירות גבוהה).

השיקול של בנק הפועלים הוא למעשה מסחרי. אם ההסכם שלו שכולל מנגנון בגינו משלם הבנק לחברת כרטיסי האשראי בתמורה לתפעול הכרטיס (הנפקת הפלסטיק וסליקה) הרי שחברת כרטיסי האשראי משלמת לבנק חלק מהרווחים שלה מעמלות הסליקה וכן הלאה שנבעו מפעילות לקוחות הבנק.

באופן עקרוני ומאחר שישראכרט שלטה ללא עוררין בעולמות כרטיסי האשראי שהנפיק בנק הפועלים, הרי שכאל ו-MAX היו מוכניות להיות נדיבות מאוד עם הבנק ולו כדי להכניס את הרגל לעבודה משוטפת עם הבנק הגדול בישראל ולנגוס בנתח שוק של ישראכרט.

מכאן ישראכרט הייתה צריכה לקבל החלטות. ההסכם שלה עם בנק הפועלים הסתיים כבר (בחודש אפריל האחרון) ואז או שתחתום על הסכם חדש או שתפעל ללא הסכם ואז בסבירות גבוהה תאבד לקוחות מהמלאי הקיים למתחרות.

תמר יסעור (יו"ר ישראכרט) ורן עוז (המנכ"ל המוכשר של ישראכרט) קיבלו את ההחלטה הנכונה מבחינתם: לתקן את ההסכם, לשלם סכום נכבד לבנק הפועלים אבל לשמור על חלקה של החברה בתפעול מלאי הלקוחות הקיים שלה ולשמור על חלקה בתחום הנפקת הכרטיסי םהחדשים, וזו החלטה משמעותית שאמנם שוחקת את הרווחים של ישראכרט בטווח הקצר אבל עדיין מייצרת לה בסיס לקוחות שניתן לעשות איתו הרבה.

כך או אחרת: בשורה התחתונה תשלם ישראכרט מידי רבעון לבנק הפועלים סכום של 50 מיליון שקל שהם בשנה מנורמלת (שנה מלאה ושלמה) 200 מיליון שקל שאותם תצטרך להחזיר באמצעות הגדלת הפעילות של הלקוחות בכרטיסים של לקוחות הפועלים שמתופעלים על ידה.

דב קוטלר מצידו (אמנם את ההסכם הובילה החטיבה הקמעונאית אבל חייבה את קוטלר לקבל החלטות בסופו של דבר) קיבל את ההחלטה הנכונה והיא לשפר את מצבו מול ישראכרט בהחלטה ששווה לבנק 134 מיליון שקל בשורת הרווח הנקי מידי שנה.

אל תטעו, ישראכרט עשתה כנראה את המהלך הנכון בחלופה של לאבד לקוחות למתחרות או לצמצם את הרווחיות מהסיגמנט של בנק הפועלים היא בחברה לאבד חלק מההכנסות על פני לתת למתחרות דריסת רגל בסיגמנט החשוב הזה.