רמי בלינקוב בוחש בעסקת כלל-MAX והדרמה הגדולה במערכת הבנקאית
מנכ"ל האוצר, רמי בלינקוב, בוחש בעסקת כלל-MAX ולא בכדי; הבנקים התפוצצו ברווחים אבל עזבו סיגמנט משמעותי מעסקי הליבה; מאחורי הקלעים של הכלכלה הישראלית | טור שישי, ניצן כהן
אקירוב, בלניקוב ומנהלי הבנקים (צילום רמי זרנגר, פייסבוק/ בנק ישראל, יחצ גדי דגון, אבשלום ששוני, אורן דאי פלאש 90)
אחרי תלאות רבות נחתם בשבוע שעבר הסכם רכישת חברת כרטיסי האשראי MAX על ידי כלל ביטוח. המערכה לא הייתה קלה אבל היא הוכרעה, לפחות על-ידי האורגנים של כלל ביטוח רק בשבוע שעבר. עסקה בסדר גודל כזה מצריכה את אישורם של כל הרגולטורים האפשריים: המפקח על הבנקים, המפקח על שוק ההון והביטוח, רשות התחרות וכן הלאה. כל אלה טרם גילו דעתם על היתכנות העסקה אבל מי שכן גילה את דעתו היה רמי בלינקוב מנכ"ל האוצר.
לא ברור מה מעמדו של בלינקוב בעסקה הזו (אין לו מעמד) אבל הוא בוחש ועוד איך בוחש. בלינקוב לא אדם רע ובסביבתו מספרים שהבחישה נובעת מטראומה כלכלית שעברה ישראל בשנת 2005.
בקליפת אגוז נספר שבלינקוב מתנגד לעסקת כלל-MAX. או לפחות התנגד לה עד לא מכבר. התנגדותו של בלינקוב נובעת כאמור מטראומה שהתרחשה בשנת 2005, אז היה מנכ"ל האוצר יוסי בכר ז"ל שהוביל מהלך של הפרדת קופות הגמל וקרנות הנאמנות מהבנקים. הבעלות של הבנקים על אפיקי החיסכון הפנסיוני גרמה לריכוזיות קשה של המערכת ולמעשה חנקה הן את התחרות בעולמות האשראי והן בעולמות ניהול הכסף כשבין אלה לאלה היו כל הזמן הנגשויות בין האינטרסים השונים כשטובת הצרכן/ הלקוח לא תמיד היתה במרכז (למען האמת הלקוח אף פעם לא היה במרכז).
יוסי בכר ז"ל הוביל את ההפרדה הזו. אבל מה קיבלנו? קופות הגמל וקרנות הנאמנות עברו מהעולם המפוקח של הבנקים לג'ונגל של חברות הביטוח ושם כידוע יש רגולטור קשוח פחות - באופן מסורתי - כך שנוצר בלגן גדול שרק בשנים האחרונות מתחיל להסתדר. אבל זה לקח זמן, הרבה יותר מידי זמן והרבה יותר מידי כסף הלך כאן לאיבוד.
בלינקוב מכיר היטב את מה שעבר על הכלכלה הישראלית באותן השנים ובסביבתו אומרים שהוא חושש ממצב בו שוק כרטיסי האשראי, שהיה אמור להיות מחולל תחרות בתחום האשראי הצרכני (ואולי לא רק האשראי הצרכני) יחנק. כלומר, MAX תעבור לבעלות כלל ביטוח שלא ברור מה האינטרסים שלה עד הסוף (נעשה ספויילר - להרוויח כסף), כאל תהיה בשליטת בנק דיסקונט או שתנצל את תקדים MAX ותימכר לחברת ביטוח אחרת. וישראכרט הגדולה שהונפקה, תהיה שחקנית יחידה שלא יהיה בה בעל שליטה דומיננטי.
מצב שבו רק ישראכרט תישאר עצמאית הוא לא מצב מתקבל על הדעת וגם שדרת הניהול בכלל ביטוח ו-MAX שהיא שדרה מרשימה למדיי, לא תישאר לנצח, אז צריך למצוא איזונים. באין כאלה בלינקוב מעדיף שלא תהיה עסקה.
מאחר ומשחק של "הכל או כלום" הוא גם בלתי אפשרי הרי שבלינקוב יכול היה לעשות מעשה, ולנסות לתכלל את האירוע הזה ולקבוע כללים והסדרים לרכישת MAX שיהיו תקדים לענף כולו. בסביבתו של בלינקוב אומרים לנו שחוסר היציבות הפוליטי לא מאפשר לערוך הסדרים גדולים מידי (זה פשוט לא יעבור את היועצת המשפטית לממשלה) ולכן הוא מעדיף למנוע את העסקה. בהיעדר מעמד של בלינקוב, לא נותר אלא להמתין למפקח על הבנקים ולממונה על התחרות ולפיקוח על הביטוח שאלה יסדירו את התחרות כך שלא תפריע לעסקאות לצאת לפועל ובמקביל לא תחנוק תחרות. זה אפשרי בטח בפיקוח על הבנקים ואולי גם ברשות התחרות, הפיקוח על הביטוח זה כבר סיפור אחר.
בנקים, אשראי ומה שבינהם
הרבה נכתב על הדוחות של הבנקים שפורסמו השבוע (והרבה עוד יכתב). מרבית הפרסומים נסובו סביב הרווחים הגבוהים וכן הלאה. מאחורי הקלעים היה סיפור אחר ומעניין לא פחות. האשראי הצרכני כמעט שלא עלה ברבעון השני של השנה וזה לא אומר שאנשים לא לקחו אשראי צרכני אלא הם פשוט לא לקחו אותו מהבנקים.
כשניסינו לברר למה הבנקים לא לקחו חלק בהסתערות על נתב"ג ברבעון השני, הם גם לא לקחו חלק בהסתערות על הקניונים. התשובות עברו כחוט השני בין כולם - כל קברניטי המערכת. ההסבר היה פשוט: הסיכון באשראי צרכני גדול מידי. נכון, המרווחים באשראי צרכני גבוהים, אבל גם הסיכון גבוה. ואם אנחנו לוקחים בחשבון את הנחת העבודה שמשותפת לכל הבנקים (הם לא תיאמו את זה אלא כולם ניתחו את השוק והגיעו פחות או יותר לאותה מסקנה) שבשנה הבאה וזו שאחריה נתחיל לראות כשלי אשראי צרכני והם כבר חשופים יותר מידי לכשלים האלה ולכן שמישהו אחר ייקח על עצמו את התענוג הזה.
מאחורי הקלעים במערכת הבנקאית מתחוללת עוד דרמה קטנה (או גדולה, תלוי מאיפה מסתכלים) והיא האשראי לקבלנים. בתחום הזה המערכת כולה כמעט קפאה על השמרים. הבנקים פשוט לא היו יכולים להעמיד אשראי לקבלנים ולכן אלה פנו לחברות חוץ בנקאיות, ביטוחים וכן הלאה. בחודשיים האחרונים הקבלנים חזרו להסתער על הבנקים, ואלה הפעם היו יותר מוכנים להסתערות הזו ונכנסו לעסקאות רק הפעם, בשונה ממה שהיה בתחילת השנה, הם התחילו לפתוח מרווחים. כלומר, הריבית על ליווי בנקאי לפרוייקטים נדל"ניים פשוט התייקר וכששאלנו בכירים במערכת לאן המרווחים הולכים? הם ענו בפשטות: להתייקר עוד. בהצלחה לכולם.
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת. תודה. לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית. חזור לתגובה
1.
אנשי עסקים
יואב
08/2022/19
הגב לתגובה זו
00
לפני יותר מחודש הודיעה ישראכרט לבורסה על הסכם חדש עם בנק הפועלים .לפי הסכם זה ישראכרט תשלם את רוב רווחיותה השנתית לבנק פועלים במשך מספר שנים לא מעטות. בתגובה המניה ירדה בשיעור חד . לה אני מציין זאת? לפני פרסום ההודעה, הודיעה כלל ביטוח על כוונתה לקנות את מקס במחיר של 2.4 מליארד שח .לאחר ניכוי חוב. 1.6- 1.8. מליארד. לכאורה עסקה ככל העסקות . אלא מאי? בינתיים הודיעה ישראכרט על הרעה בפעילות העסקית העתידית דבר שבאופן טבעי אמור להשליך גם על מקס . אולם,נראה שאישור הדירקטוריון העסקה מבלי שישתנו תנאי העסקה גורם לבעלי המניות להרים גבה. מה קורה פה? הרמת הגבה מקבלת משנה תוקף כיוון שהעסקה כרוכה בהקצאת מניות .דבר שמגביר את החשש שיש כאן שיקול נוסף ולא דווקא שיקול עסקי: דלולו של אקירוב .בכל מקרה ,מועצת המנהלים לא שאלה את בעלי המניות .מוציאה להם אצבע משולשת . מאשרת את העסקה. יתכן שאם היה בעל שליטה ברור,זה לא היה קורה
