המפקח על הבנקים: הסיכון הגדול הוא הסייבר והחקיקה המשפטית
יאיר אבידן, המפקח על הבנקים, סוקר היום בפעם האחרונה בקדנציה שלו את המערכת הבנקאית ומסמן את הסיכונים הגדולים ביותר שלה והם סיכוני הסייבר והחקיקה המשפטית שמגדילה באופן ניכר את חוסר הוודאות בישראל
יאיר אבידן, המפקח על הבנקים, מסיים בקרוב את הקדנציה הסוערת אליה נקלע. אבידן הוא אחת הדמויות המוערכות ביותר בכלכלה הישראלית ולמעשה הוא היה בשנים האחרונות האיש הנכון, במקום הנכון וזה משמעותי מאוד בתקופה בה האקלים הכלכלי-מדיני-פוליטי הוא הכל חוץ מיציב.
לפני שניכנס לדברי המפקח על הבנקים נציין כי כלכלה חייבת ודאות וכמה שיותר ממנה יותר טוב. ואם אנחנו מסתכלים על כלכלה הרי שהשיקוף שלה זו המערכת הבנקאית. מערכת בנקאית יציבה מאפשרת חיים כלכליים נורמליים, מערכת כלכלית מעורערת מייצרת כאוס וכשזה מצטרף לכאוס פוליטי הרי ששום דבר טוב לא יצא מזה.
אבידן סקר היום את המערכת הבנקאית בהתחשב באקלים הפוליטי ובאירועי כשלי הבנקים בארה"ב והוא מייצר תובנה אחת מרכזית והיא שהמערכת הבנקאית הישראלית יציבה. יש לה הון מספיק לעמוד באתגרים מקרו כלכליים ואיכות ניהול הסיכונים בה היא גבוהה. אלה לא סופרלטיביים אלא המצב לאשורו, לפחות כמו שאנחנו מבינים אותו מהגורם שאחראי לשקף לנו את מצבם לאשורו.
אם כן, כדי להבין את הטלטלות שעוברת המערכת הבנקאית נלך לשנת 2022, אז החל להשתחרר הלחץ משנות הקורונה והסגרים. הריבית בישראל הייתה נמוכה מ-0.5% והכלכלה הייתה צריכה להתמודד עם שיבושים בשרשרת האספקה. או אז פלשה רוסיה לאוקראינה ואם חשבנו שהעולם הולך ומתאושש הרי שקיבלנו חדשות רעות. האינפלציה שבלאו הכי הייתה במגמת עלייה החלה להאיץ.
בנק ישראל היה מהבנקים המרכזיים הראשונים בעולם שהבין את הסיטואציה החדשה והחל להעלות את הריבית כך שאם בתחילת שנת 2022 הריבית עמדה על 0.1% בסוף השנה היא כבר עמדה על 3.25%.
אבידן מסביר שאמנם העלייה בריבית עשתה טוב למערכת הבנקאית אבל זו לא השתוללה (על פי רוב) ושמרה על רמת נזילות גבוהה והיא איפשרה לבנקים להתמודד טוב יחסית עם העלייה בהפרשה לחובות מסופקים ועם הירידה בכושר הפירעון של הציבור ובעיקר של נוטלי המשכנתאות.
הפיקוח על הבנקים לא נותר אדיש גם להתפתחויות במישור הגיאו-פוליטי וכאן נזכיר את האיומים ההולכים וגוברים של מדינות/ גורמים עוינים שמעוניינים לשבש את החיים הנורמליים בישראל ובמקביל גורמים פוליטיים פנים ישראליים שמנסים לשבש את החיים ואת הסדר החברתי החשוב כל-כך. הפיקוח על הבנקים ערך בתחילת השנה סקר סיכונים משמעותי בבנקים ושם הוא גילה שהסיכון המרכזי אליו חשופים הבנקים בישראל (והם ערוכים לא בצורה מיטבית אליו) הוא סיכון הסייבר אבל מאז סקר הסיכונים נעשו פעולות רבות שעדיין מתבצעות כדי להתמודד עם הסיכונים האלה.
אבידן מייצר תובנה מרכזית להמשך השנה. השנה תאופיין בעלייה משמעותית בחוסר הוודאות הכלכלית בישראלית והסיכון המרכזי הוא חקיקת חוקי המהפכה המשפטית. כרגע לפחות החקיקה נבלמה אבל אין כל וודאות שהיא לא תחזור במלוא עוצמתה ותכניס לסחרור את הכלכלה הישראלית.
סיכון נוסף שהתגלה היה בארה"ב שם קרסו מספר בנקים מקומיים בעיקר בגלל ניהול סיכונים לקוי. המצב בישראל, אומר אבידן, הוא טוב והמערכת ערוכה לתרחישי קיצון אבל כדי למנוע הפתעות ובהינתן המסקנות שעלו מניתוח האירועים בארה"ב הרי שיש מלבצע בקרה שוטפת על איכות ניהול הסיכונים בבנקים בישראל וכל זה בזמן אמת.
יאיר אבידן אמר הבוקר: "ענף הבנקאות עובר בשנים האחרונות מהפכה והוא תחרותי כיום יותר מאי־פעם. המוצרים והשירותים הפיננסים הופכים להיות פריקים וככאלה הם מוצעים על ידי שחקנים נוספים ובאמצעות פלטפורמות טכנולוגיות שונות. המידע הפיננסי אודות הלקוח, שהיה בעבר נחלתו הבלעדית של התאגיד הבנקאי, זמין ונגיש כיום באופן פתוח ומאפשר מתן שירותים והצעות ערך שמותאמות לאופיו של הלקוח ולמאפיינים של פעילותו.
"הפיקוח על הבנקים פעל רבות להסרת חסמים, להגברת השקיפות ולקידום התחרות, במטרה להעביר את הכוח ללקוח ולחזק את עוצמת התחרות. חלק מהצעדים הרבים שנקט וקידם הפיקוח על הבנקים כבר הבשילו, בעוד שאחרים צפויים להבשיל בשנים הקרובות.
"רווחיותם של הבנקים עלתה והגיעה במהלך שנת 2022 לרמתה הגבוהה ביותר מאז שנת ,2006 בין היתר, כתוצאה מהגידול המהיר באשראי לציבור השנה ובשנים האחרונות וכתולדה מההתפתחויות בעולם, שהביאו לעליית האינפלציה ולראשונה לאחר שנים רבות לעליית הריבית. עליות האינפלציה והריבית תורגמו לעליית המרווחים, בין היתר על רקע פערי עיתוי בין מועד הגלגול של עליית הריבית לאשראי, שהיה מהיר יחסית, לבין מועד גלגול העלייה לפיקדונות.
"במבט צופה פני עתיד" אומר אבידן "שנת 2023 תאופיין בעלייה חדה באי־הוודאות בישראל ובעולם. מקורה של העלייה באי־הודאות בישראל נעוץ באפשרות של קידומם של שינויי חקיקה משמעותיים שנוגעים למערכת המשפט בישראל, ללא קיומה של הסכמה רחבה, אשר, ככל שיפגעו בעצמאותם ובחוזקם של המוסדות, עלולים לפגוע גם בפעילותה ובשגשוגה של הכלכלה הישראלית לאורך זמן ולהתבטא גם בתוצאותיה של מערכת הבנקאות".
