דו"ח היציבות הפיננסית של בנק ישראל הוא אחד הדו"חות הכלכליים החשובים בישראל. בנק ישראל הוא גוף מקצועי מאוד ועצמאי ונמצאים בפניו כל הנתונים של המערכת הכלכלית הישראלית ומכאן החשיבות בניתוח שלו למצבה הכלכלי של ישראל ובטח ביחס ליציבותה בעידן של ריבית עולה וחקיקה משפטית שמערערת את הביטחון של העולם בישראל.

השורה התחתונה של הדו"ח מלמדת כי הכלכלה הישראלית יציבה והמערכת הבנקאית כמו זו של חברות הביטוח שומרת על עצמה עם שולי הון טובים ותנאי חיתום סבירים מאוד. באופן עקרוני ניתן לראות מהנתונים שהצטברו בבנק ישראל עד כה כי נרשמה ירידה בביצועי המשכנתאות וזה דבר טוב בימים של ריבית עולה כשגם התמתנות נרשמה בהיקף האשראי הצרכני הכולל שניתן בישראל והוא כולל בתוכו את החברות החוץ בנקאיות כמו חברות כרטיסי האשראי.
 

עוד ב-

נבחרת הכלכלנים: חוששים מהמשך החקיקה, ולמה המוסדיים מוכרים דולרים?

לכתבה המלאה

כשנשאלת השאלה, אם היקף האשראי לדיור יורד והיקף האשראי הצרכני יורד, אז מאיפה יש לישראלים כל-כך הרבה כסף? הרי שבנק ישראל מספק את התשובה והיא פדיונות גדולים של כסף מקופות הפיצויים וקופות הגמל במקביל לירידה בהפקדות השוטפות.

נסביר כי אנשים שעוברים ממקום עבודה אחד למשנהו לא תמיד מושכים את כספי הפיצויים ואלה נשארים בקופות נזילים וממתינים לימים אחרים. הציבור שסופג מכה כואבת מאוד בגלל עליית האינפלציה שמביאה איתה עלייה בריביות צריך לשמור על רמת חיים סבירה או לפחות כפי שהכיר אותה קודם לכן ומכאן שאת עודף התשלומים על ההלוואות הוא ממן באמצעות פידיונות כספי הפיצויים הנזילים ומושך כסף מקופות הגמל.

בבנק ישראל כותבים כי עליית הריבית והאינפלציה בתקופה האחרונה הגדילו מאוד את ההחזר החודשי של מחזיקי המשכנתאות. ואולם עלייה זו עלולה לשקף רק באופן חלקי את השינוי בנטל החוב הכולל של משקי הבית בתקופה של עליות הריבית והאינפלציה. "כך, למשל, העלייה בריבית ובאינפלציה עלולה להגדיל את ההחזר החודשי על הלוואות קיימות שאינן לדיור, וכן לגרום קשיי נזילות, שיכולים לתמרץ חלק ממשקי הבית לקחת הלוואות חדשות ו/או לפרוס מחדש הלוואות קיימות.

"כנגד זאת ייתכן גם שחלק ממשקי הבית יבחרו להשתמש בחסכונות כדי לפרוע חלק מיתרת החוב במטרה לצמצם את החשיפה שלהם לעליות הריבית והאינפלציה.

"לראשונה מאז שנת 2016 נרשמו צבירות שליליות מתמשכות בקופות הגמל והפיצויים: מאז אוקטובר 2022 ועד אפריל 2023 נמשכו בנטו 1.5 מיליארד שקל. אמנם מדובר ב-0.4% בלבד מסך הנכסים בספטמבר 2022, אולם גם ההפקדות הגדולות של חודש דצמבר, המושפעות בעיקר מההפקדות של עצמאיים, היו בשנת 2022 נמוכות מאוד בהשוואה לשנים קודמות.

"בדומה לכך, בקרנות ההשתלמות נצפו, במיוחד בחודשים ינואר ופברואר של השנה, מכירות בהיקף גדול, שלא נראו מאז מרץ 2020, בשיא משבר הקורונה. ברקע לפדיונות הגדולים עומדים הזעזועים המקומיים והגלובליים, ובעיקר העלאות הריבית, עליית האינפלציה והירידות בשוק ההון. לאור הקיפאון בהיקף פיקדונות הציבור בבנקים מתחילת השנה ובחינת ההתפתחויות במכשירי חיסכון והשקעה אלטרנטיביים, עולה ככל הנראה שמשקי בית משתמשים בחסכונות אלה להחזר חובות או לצריכה שוטפת".

אם כן, בגרותו של הציבור הישראלי נמדדת בכך שבימים האלה הוא אינו מגדיל את החוב שלו באופן בלתי מבוקר (גם הבנקים לא מאפשרים את זה) ופודה כספים נזילים ומפקיד פחות בהפקדות השוטפות כדי לממן את המחייה השוטפת ופורע הלוואות ישנות. הציבור גם פורש מחדש את ההלוואות שלו כך שיתאימו להכנסותיו וככה רמת החיים שלו לא נפגעת או נפגעת בשוליים.