שנתיים למלחמה באוקראינה: "הפליטים נדחקים לחיים בעוני"
תמונת מצב שמפרסם ארגון א.ס.ף על מצבם של הפליטים האוקראינים החיים בישראל מציגה מציאות עגומה של עוני, אי-ביטחון תזונתי חמור, דרות רחוב, זנות הישרדותית וסחר בבני אדם. מאז ה-7 באוקטובר חל גידול של כ- 70% במספר הפניות של פליטים אוקראינים לסיוע הומניטרי. הדס אביאל: "על מדינת ישראל לפעול לאלתר לחידוש ולהרחבת המענים, ולאפשר להם חיים מוגנים בכבוד ובביטחון"
בנייר עמדה שמפרסם א.ס.ף - ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט בישראל, במלאת שנתיים לפלישה הרוסית לאוקראינה, מוצגים נתונים מדאיגים על מצבם של הפליטים האוקראינים בישראל, אשר הולך ומחמיר ביתר שאת מאז אירועי ה- 7 באוקטובר והמלחמה שנמשכת עד היום. המסמך מונה שורת תחומים בהם עולה מצוקה של ממש, ומצריכים טיפול מיידי על-ידי המדינה, ובהם: מדיניות אשרות עמומה שפוגעת באפשרויות התעסוקה; עוני ואי-ביטחון תזונתי; בריאות; מצוקת דיור; סיכון לסחר בבני אדם ולזנות הישרדותית.
מהמסמך עולה כי בישראל שוהות כ-14,000 אזרחיות אוקראינה שנמלטו הנה מאז ה- 24 בפברואר 2022, והן אינן זכאות שבות. נוסף על כך שוהים בישראל כ-20,000 אזרחי אוקראינה שהיו כאן לפני מועד זה מסיבות שונות כמהגרי עבודה, מבקשי מקלט או מהגרים חסרי תיעוד. שתי הקבוצות שוהות בישראל כיום כחוק תחת הגנה קבוצתית מפני הרחקה שכן מדינת ישראל מכירה בכך שאין אפשרות לגרשן לאוקראינה. לפי נתוני רשות האוכלוסין, מאז ה-7 באוקטובר עזבו את הארץ קרוב ל-4,000 אזרחי אוקראינה.
על פי ההערכות, כ-3,000 ילדים אוקראינים הגיעו לישראל מאז פרוץ המלחמה באוקראינה. זאת, כאשר ילדים ששהו בארץ 3 חודשים ויותר, יכולים להירשם במערכת החינוך הציבורית. המסמך מונה את הקשיים המרכזיים שעמן נאלצות להתמודד כיום הפליטות האוקראיניות השוהות בישראל, בחלוף שנתיים לפלישה הרוסית לאוקראינה, ובתוך כך מתייחס לכמה היבטים.
🇷🇺 We continue to find more and more gifts left to us by the Armed Forces of #Ukraine in Avdeevka.
בתחום הרפואה וביטוחי הבריאות, המדיניות שהופנתה בשנתיים האחרונות כלפי הפליטות האוקראיניות מאופיינת בעמימות והחלטות של הדקה ה-90 ומותירה את המוחלשות והמוחלשים ביותר בחברה במצב תמידי של אי-ודאות. בתחום אשרת התייר, רק ביום 7 בפברואר נקבע ע"י השופטת מיכל אגמון גונן, שרשות האוכלוסין וההגירה תנפיק לכלל אזרחי אוקראינה השוהים בישראל תחת ההגנה הזמנית, וכל עוד ההגנה הזמנית בתוקף, אשרה מסוג 2א5, וזאת לא יאוחר מיום 3 במרץ.
מדובר צעד בכיוון הנכון, שעשוי להיטיב במקצת את מצבן, ולאפשר לפליטות אוקראינה וודאות (יחסית) במגעים עם מעסיקים ונותני שירותים (למשל, בנקים). אנו נמשיך לעקוב מקרוב אחר ביצוע פסק הדין החשוב ויש לקוות כי מדינת ישראל תממש אותו בהקדם. בתחום התעסוקה - מאז הוכרזה לגביהן מדיניות "אי-אכיפה" (בדיוק כמו המדיניות "הזמנית" שהוכרזה לגבי הפליטים מאפריקה), אין לפליטות האוקראיניות אישורי עבודה, אך הן רשאיות לעבוד ללא כל אמצעי אכיפה, נגדן או נגד מעסיקיהן.
זאת, כל עוד המלחמה באוקראינה נמשכת ונשקפת להן סכנה בארץ מולדתן. מדיניות אי-האכיפה העמומה מגדילה גם היא את הקושי במציאת עבודה ואת הסיכון להעסקה פוגענית ולניצול. לפי הנתונים שנאספו עד כה בא.ס.ף, 39% מהפונות האוקראיניות לא.ס.ף אינן עובדות ו-26.2% מהפונות מועסקות באופן "לא חוקי", ללא קבלת זכויות סוציאליות של מועסקים.
גם מצוקת הדיור גוברת - עם פרוץ המלחמה באוקראינה נדרשו הפליטות שהגיעו לישראל להתארח בבתי אזרחים ישראלים, והמדינה סיפקה פתרונות דיור רק במקרי קצה. עם חלוף הזמן, חלק נרחב מהמארחים לא יכול עוד לארח את הפליטות והמדינה חדלה לספק פתרונות דיור, גם לא במקרי קצה. פליטות רבות נאלצו אפוא לחפש דיור בשכירות, אך משום אשרות השהיה קצרות הטווח שניתנו להן עד כה, הן נתקלו לעיתים קרובות בקושי בשכירת דירה, מה גם שדמי השכירות בישראל גבוהים במיוחד ומטילים עליהן נטל כלכלי שלא כולן יכולות לעמוד בו. בתוך כך, משפחות רבות של פליטות מאוקראינה שוכרות כיום דירות יחד, חיות בצפיפות עם ילדיהן, עם הכנסה קטנה.
סחר בבני אדם וזנות הישרדותית - עוד בסוף שנת 2022, נראה גידול במקרים של פליטות המוצאות עצמן במצבים קשים של סחר וזנות הישרדותית. המרכז עבור פליטים אוקראינים - תל אביב מיפה אז כ- 850 נשים הנמצאות בזנות הישרדותית, מתוכן - אף לא אחת הסכימה להיכנס לתוכנית להגנה ושיקום שורדי ושורדות סחר, גם בגלל היעדר גישור שפתי מותאם לתיווך התהליך המורכב הזה.
הדר אביאל, אחראית תחום מדיניות ציבורית - ילדים וחינוך בא.ס.ף, מסרה: "לאחר שנתיים של פליטות בעקבות פלישה לארץ מולדתן, הפליטות האוקראיניות וילדיהן מתמודדים בישראל עם מלחמה אחרת, שמוסיפה עוד מצוקה הומניטרית, דחק כלכלי וקושי נפשי, להן ולילדיהן. ניסיוננו המצטבר בסיוע לפליטים ומבקשי מקלט מאריתריאה ומסודן, שחיים בישראל כדין כבר כ-15 שנים תחת הגנה קבוצתית מפני הרחקה, מלמד כי ללא כל מעטפת סוציאלית, הפליטים נדחקים לחיים בעוני, אי-ביטחון תזונתי והידרדרות בריאותית ונפשית מתמדת. על מדינת ישראל ללמוד מכך ולפעול לאלתר לחידוש ולהרחבת המענים המסופקים לפליטות אוקראינה וילדיהן, כך שיאפשרו להם חיים מוגנים בכבוד ובביטחון, כמו גם התפתחות וחינוך - על פי החוק".
