על חשבון אייס

על חשבון אייס ב-UNO// "הפתעת הערב - 'אפונה עדין' שגדלה באקלים לא אקלים"

מדור חדש באייס ממלא לברנז'ה את הבטן: אנחנו שולחים אתכם לאכול, ואתם חוזרים עם ביקורת, מבלי להבין בכלל באוכל. והשבוע, דני יעקובוביץ' מגיתם מבקר ב-UNO הכשרה, אוכל הכל ויוצא משם כמעט כמו שאול יהלום
דני יעקובוביץ' |  1
על חשבון אייס (צילום יח"צ אייס)
הברנז\'ה עובדת קשה (טוב, לא ממש) ונעשית רעבה (תמיד, בכל זמן ובכל מצב) ובדיוק כאן אנחנו נכנסים לתמונה. אתר אייס גאה להשיק מדור חדש בשם על חשבון אייס שבמסגרתו אנחנו שולחים אתכם לארוחות חינם (זוג בלבד, לא כל אשכול הלקוחות שלכם במשרד) ואתם בחזרה שבים אלינו עם ביקורת כתובה ותמונות. עסקה טעימה, נכון?

בפעם הקודמת שלחנו את אדי גולדנברג לבקר במסעדת אבושדיד (בלבונטין 16 בתל אביב) והפעם החלטנו ללכת על מנה כשרה ולשם כך שלפנו את אחד הצדיקים של ענף הפרסום, סמנכ\"ל הקריאייטיב של גיתם BBDO דני יעקובוביץ\'. את דני ואשתו שלחנו למסעדת UNO (הכשרה) של השף ניצן רז הממוקמת ברחוב ויצמן 2 בתל אביב.

ביקור במסעדת UNO//דני יעקובוביץ\'

הנה שאלות ששאלתי את עצמי וקיבלתי עליהן תשובה השבוע: האם כשאוכלים במסעדה בלי לשלם כלום, רואים דברים אחרת? והאם מישהו ישים לב שדחפתי את הסיסמא של סלקום TV על ההתחלה?

אם יש לכם פגישה אישית עם יורם לוי, או שיש לכם לקוח שומר כשרות, או שסתם בא לכם על מסעדה איטלקית כשרה ומוצלחת, אני ממליץ בחום על UNO . המילים עכשווי, מודרני, חם, השתרבבו להן בתפריט ובאתר הבית, כך שהבנתי מיד שקופירייטר עכשווי ומודרני לא כתב אותן. אבל התיאור הזה הלם את המקום בצורה מדוייקת, כולל השילוב בין הספות, החלל הגבוה והמעוגל, וחוסר האקוסטיקה שיוצרת חוויה איטלקית וקולנית.

בראשונות דגמנו קרודו מוסר, מלפטי וקפלטי פורצ\'יני. נשמע טוב? זה באמת היה. תמותו.

UNO הכשרה
UNO הכשרה


UNO הכשרה
UNO הכשרה


UNO הכשרה
UNO הכשרה


UNO הכשרה
UNO הכשרה


פרוסות דקיקות של מוסר נא הגיעו צרובות בשמן זית חם, עם פטריות מלך היער, שרי ושמן כמהין, והיו עילה מצויינת לפרק את הפוקצ\'ה שבכלל לא תכננתי לאכול. (מאמי, באיטליה אם אתה לא מנגב את הצלחת זה עלבון למארח...). הקפלטי, הוא מיני רביולי ממולא בפטריות טובל ברוטב כמהין ובלסמי מיושן, ומתפנק בגבינת פיקורינו. אז התפנקנו, ומזל, פשוט מזל שהמנה הזו מגיעה כמנה קטנה, אחרת הייתי יוצא כמו שאול יהלום מהמסעדה.

המפתיעה מכל עבורי היתה מנת המלפטי. כופתאות תרד וגבינת ריקוטה ברוטב מאמא רוזה. חייב להכיר את המאמא הזאת ולתת לה חיבוק גדול שבטח לא מקיף חצי ממנה. הכופתאות היו נימוחות ובעיקר מפתיעות בטעמן. אם הייתי צריך לעשות פעם קמפיין לשכנוע ילדים לטעום תרד, זה היה להחליף לפופאי את הקופסת שימורים במנה הזאת. אולי הוא לא היה מנצח את פלוטו אבל הוא היה מת עם חיוך גדול על הפנים.

מלפטי. המפתיעה ביותר
מלפטי. המפתיעה ביותר


למי יש כוח לעיקריות? לי. אז חלקנו 2 מנות וסלט איזבלה. הסלט כלל אגסים מקורמלים, ירוקים, דנה בלו, אנדיב, בצל סגול, שאלוט קונפי, קשיו וויניגרט אגסים ודבש.

השילוב של האגסים עם הגבינה היה מעולה כמנה בפני עצמה, וקצת כבד כסלט ליווי למנה אחרת. (או שאולי אנחנו היינו קצת כבדים אחרי כל הראשונות, לכו תדעו).

הפפרדלה פונגי, שעירסלו בתוכן (התראת פלצנות!)) פטריות פורצ\'יני, פורטובלו, כמהין, שמפיניון, קונפי שרי ופיקורינו, היו...ונעלמו. הצלחת שעמדה באמצע השולחן נראתה כמו הקולוסיאום בימיו הטובים כששני גלדיאטורים עם מזלגות וסכינים מנסים להביס אחד את השני ולזכות בעוד נתח. כמובן שהקיסרית ניצחה.

מובס משהו, התמקדתי במוסר ים, נח על פירה כמהין וראגו ירוקים. שם חיכתה לי הפתעת הערב - אפונה עדין!!! שגדלה באקלים לא אקלים תחת גשרים!!!

מוסר ים על פירה כמהין
מוסר ים על פירה כמהין


אפונה עדין, איפה משיח איפה
אפונה עדין, איפה משיח איפה


צחוק צחוק, אבל המנה הזו העלתה בי חיוכים לפחות כמו משיח (הייתי חייב) הדג טופל ביד אוהבת, הראגו היה כייפי ואפילו הפירה כמהין לא הכביד כדרכו של פירה, שנולד לעולם כדי להכביד מנות. מנה קלאסית שמייצגת את חומרי הגלם האיכותיים שהמסעדה מתהדרת בהם ואת הטעמים המדוייקים שהיא מבטיחה ומקיימת.

בשלב הזה אפשר לסכם ולומר שללא ספק מישהו שם מאחורה אוהב את החיים, אוהב אותם עסיסיים, ואגב, לא אוהב אותם יקרים במיוחד. כי התפריט שבנוי על בסיס חלוקה לסוגי מנות ולאו דווקא למנות פתיחה ועיקריות, מתאים לבילוי מהנה ללא חורים מיותרים בכיס, דבר שמשאיר טעם טוב בפה.

מה שמזכיר לי שחייבים קינוח כדי לסיים עם טעם טוב בפה. אבל רק בגלל זה הזמנו קינוחים... כי חייבים. ברור. הלכנו על המלצת המלצר: טרטופו שוקולד ומקפא ברולה וניל. הראשון היה חביב. השני היה מכאיב.

חביב ומכאיב
חביב ומכאיב


הטרטופו היה טעים, למרות קאמבק של הבננה המקורמלת משנות השמונים, בזכות קרם הנוגט ושברי העוגיות, המנה עושה את העבודה. לא משהו שיש בו תירוץ אמיתי לחסל את הצלחת, אבל מי מחפש תירוצים.

על המקפא ברולה אפשר להגיד המון דברים. קריר, מרענן, לא צפוי, מיוחד, מסעיר, מקורי, מרגש, ועוד. אבל המילה האחרונה הכי מייצגת אותו. ועוד.

בשורה התחתונה: כשאתה לא משלם עבור ארוחה באונו, אתה לא רואה דברים אחרת, אבל אתה נראה אחרת אחרי הארוחה. לא בטוח שהקופירייטר שניסח זאת כך \"מטבח איטלקי עכשווי וקליל עם פרשנות אישית של השף ניצן רז\" היה מתקבל לעבוד אצלי, אבל לפחות בסעיף העברת המסר הוא קלע בול.

השף ניצן רז
השף ניצן רז


המסעדה בויצמן 2 תל אביב
המסעדה בויצמן 2 תל אביב


המסעדה בויצמן 2 תל אביב
המסעדה בויצמן 2 תל אביב


הכותב הוא סמנכ\"ל הקריאייטיב של משרד הפרסום גיתם BBDO

ברנז\'אים (פרסום, יח\"צ, מדיה, שיווק) רעבים ורוצים להציע את עצמכם לאכול בחינם ולכתוב למדור \'על חשבון אייס\'? פנו אלינו. בעלי מסעדות ורוצים להציע את עצמכם לארוחת חינם וביקורת? פנו אלינו במייל moshe@ice.co.il

תגובות לכתבה(1):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
  • 1.
    ענק ענק ענק. כל הכבוד (ל"ת)
    שני 28/01/2015 17:03
    הגב לתגובה זו
    0 0
    סגור