מתי החלטת להיות רופאה?

"חיפשתי מקצוע שישלב בין נתינה ועניין והחלטתי ללמוד רפואה. משלב מוקדם יחסית בלימודים, כבר היה לי ברור שאני רוצה להיות רופאת ילדים. כשסיימתי את ההתמחות במחלקת ילדים, וכדי לקבל ראייה רחבה עוד יותר, החלטתי להתמחות גם במחלות זיהומיות כי גם שם מצאתי הרבה מאוד עניין". 

איך משלבים חיי משפחה עם קריירה רפואית אינטנסיבית?

"אני אמנם אישה נשואה ואמא לשלושה, אבל חושבת שבמאה ה-21 השאלה הזו כבר מאבדת מהרלוונטיות שלה. כל אדם עם קריירה, ולא משנה המגדר, כאשר הוא מנהל זוגיות ארוכת טווח – הוא נדרש להדדיות, פשרות ופרגון הדדי".

הדבר החשוב ביותר שלמדת במהלך השנה האחרונה?

"למדתי לכבות את ההתראות של הטלפון הנייד בלילה. השנה הזו וזו שלפניה היו מאתגרות במיוחד. ברור שהתפרצות נגיף הקורונה הפכה את כל התחום של מחלות זיהומיות לתחום שבו שינה היא מצרך מבוקש ונדיר, כשהיום-יום הפך מאוד תובעני ושוחק. עם זאת, מגפה בסדר גודל של הקורונה מהווה אתגר מקצועי מהמעלה הראשונה וכמובן שיוצרת הרבה מאוד עניין. ועדיין, ללא שום ספק, אשמח כשהיא תיעלם מחיינו". 

רגע משמעותי שחווית במהלך השנה האחרונה?

"החיסון לקורונה. ההודעה על הצלחת החיסון, היה יום שמח במיוחד, שעליו העפיל רק היום שבו קיבלנו את החיסון בפועל. כמובן שהייתי בין הראשונים לקבלו בבית חולים". 

מסר אחד שתבקשי להעביר לקהל הקוראים?

"נדוש, אבל הכרחי – לכו להתחסן. אם הצליחו למצוא פתרון למחלה הארורה הזאת – נצלו אותו, על מנת שכולנו נוכל לחזור לשגרה במהרה".