חוק זכות יוצרים קובע כי "המדינה היא הבעלים הראשון של זכות היוצרים ביצירה שנוצרה או שהוזמנה על ידה או על ידי עובד המדינה עקב עבודתו ובמהלכה" כאשר המונח "עובד מדינה" כולל בתוכו גם "חייל". בנוסף, החוק קובע כי ה"זכות המוסרית" שהיא הזכות לקבל קרדיט, היא זכות אישית שנתונה ליוצר ולא ניתן להעבירה.

כלומר, חיילים שצילמו תמונות במסגרת שירותם הצבאי - זכאים לקרדיט על יצירותיהם. ואמנם בתי המשפט הכירו בזכותם העקרונית של חיילים לקבל קרדיט על הצילומים שצילמו במהלך שירותם הצבאי, אולם מעבר להכרה העקרונית בזכות זו, הרי שבחיי המעשה בתי המשפט אינם נוהגים לתת סעד לצלמים חיילים אשר נעשה שימוש ביצירותיהם ללא מתן קרדיט אישי ומסתפקים בכך שניתן קרדיט לדובר צה"ל או ללשכת העיתונות הממשלתית (לע"מ). 

בתחילת ינואר השנה ניתן פסק דין בבית משפט השלום בתל אביב (ת"א 46990-10-19 שלמה ערד גולדברג נ' ג'רוזלם פוסט בע"מ), במסגרתו נדחתה תביעה של צלם שטען להפרת זכויותיו בתמונה שצולמה ב-24 השעות הראשונות והגורליות של תחילת מלחמת יום הכיפורים. בית המשפט קבע כי אין פסול בכך שלא ניתן לו קרדיט אישי, וכי די בכך שניתן קרדיט ל"ארכיון צה"ל", הואיל והתמונה, שפורסמה פעמים רבות תחת הקרדיט לצה"ל, נלקחה מארכיון צה"ל ונשאה חותמת המפנה לזכויות השמורות לדובר צה"ל, ועל כן נקבע שהג'רוזלם פוסט פעל כדין כשנתן קרדיט לארכיון צה"ל ולא לצלם. בצילום נראה שר הביטחון דאז משה דיין כשהוא יושב אל מול האלוף שמואל גונן ולצידו האלוף רחבעם זאבי במסגרת התייעצות שנערכה עם מטה הפיקוד. בית המשפט גם הביע תמיהה מדוע לא הוגשה תביעה נגד ארכיון צה"ל, והצלם השיב כי לא היו בידו הכספים להגיש תביעה נגד משרד הביטחון.

פסיקה זו הלכה בעקבות פסיקה אחרת שניתנה בשנת 2017 בתיק הידוע כתא (י-ם) 22675-11-14‏, רון אילן נ' משכל הוצאה לאור והפצה בע"מ ואשר בה למרות שהוכרה זכותו העקרונית של צלם חייל לקבל קרדיט על יצירתו, ולמרות שנדחתה הטענה כי חייל שמתגייס לצבא מוותר על זכותו המוסרית, הרי שנקבע כי הקרדיט לחייל הצלם צריך להיות "בהיקף ובמידה הראויים בנסיבות העניין", ובמקרה של חיילים צלמים נקבע כי המידה הראויה היא מתן קרדיט לדובר צה"ל ואין חובה לתת קרדיט לצלם עצמו.

פסקי דין כאלה משקפים שינוי מגמה מול פסיקות קודמות בנושא, במסגרתם פוצו צלמים שצילמו תמונות בתקופת שירותם הצבאי. כך במקרה של מיכאל צרפתי נגד טרטקובר, בו פוצה הצלם בגין אי מתן קרדיט על שימוש בתמונה שצולמה שתיעדה את נשיא מצרים אנואר סדאת מניף יד לשלום במסגרת ביקור בישראל, שעה שהאומן טרטקובר עשה בצילום שימוש במסגרת כרזות שנוצרו על ידו עם קרדיט ללע"מ. בית המשפט פסק לזכות צרפתי סך של 25,000 ₪ על דרך הפשרה. כך גם היה במקרה שלמה ערד נגד משכל הוצאה לאור והפצה בע"מ, חדשות 10 וזמורה ביתן מוציאים לאור בע"מ, במסגרתו נדחתה טענת ערוץ 10 כי די היה בכך שפורסם כי הצילום נעשה מטעם לשכת העיתונות הממשלתית (לע"מ) ולא ניתן קרדיט אישי לחייל הצלם, שעה שהוכח כי ערוץ 10 כלל לא בדק מי היה הצלם

פסקי הדין שניתנו לאחרונה משקפים את המתח הקיים בין הקביעה כי קיימת לצלם החייל זכות אישית ביצירתו לבין הקביעה שזכות זו ממומשת באופן "ראוי" על  דרך מתן קרדיט לארכיון צה"ל ולא לחייל הספציפי. ונשאלת השאלה האם אמנם זכותו המוסרית האישית של יוצר מסתיימת עם מתן קרדיט לארגון שבו הוא פועל? במסגרת פסקי הדין שצוינו לעיל לא הוגשה תביעה ישירה של הצלמים כנגד ארכיון צה"ל אלא התביעות הוגשו כלפי צדדים שלישים שעשו שימוש בתמונות מהארכיון, ומעניין היה לדעת מה היה נפסק לו הייתה מוגשת על ידי הצלמים תביעה ישירה נגד ארכיון צה"ל.

הכותבת: עורכת דין רקפת פלד,  שותפה בגילת, ברקת ושות' מקבוצת ריינהולד כהן, מומחית לקניין רוחני