בית המשפט העליון בארצות הברית הפך בחודש שעבר את הפסיקה ההיסטורית 'רו נגד וייד' מ-1973 שהעניקה לנשים במדינה את הזכות להפלה. ההחלטה תאפשר ליותר ממחצית מדינות ארצות הברית לאסור על הפלות עם השלכות מיידיות וארוכות טווח על עשרות מיליוני אמריקנים. מבחינה היסטורית ומעשית, שלושה שופטי עליון שמרנים שמינה הנשיא לשעבר דונלד טראמפ במהלך כהונתו הגשימו את הצפיות הרפובליקניות במלואן, ונתנו את קולם לביטול הזכות החוקתית להפלה בארה"ב.

הם הצטרפו לשלושה שופטים נוספים, שמונו אף הם על ידי נשיאים רפובליקנים, ובכך הצליח המחנה השמרני בארה"ב להשלים מהפכה בפסיקה החוקתית של בית המשפט לאחר כמעט 50 שנה. כתגובה למהלך, הנשיא ביידן חתם על צו נשיאותי להגנה על הזכות להפלה, אך יחד עם זאת הבית הלבן הדגיש כי גם הצו הנשיאותי לא יחדש את הזכויות להפלה במלואן בעבור עשרות מיליוני נשים, לאחר פסיקת בית המשפט העליון.

עוד ב-

גוגל נלחמת בחוקים: כך הנשים שעוברות הפלה יחמקו מעונש

לכתבה המלאה

לאור ההחלטה התקדימית, המומחים המשפטיים של הקריה האקדמית אונו התכנסו השבוע (שני) לשולחן עגול, בראשות ד"ר גיל סיגל, ראש המרכז למשפט אתיקה ומדיניות מהפקולטה למשפטים בקריית אונו ודנו בהיבטים המשפטיים של ההחלטה התקדימית של בית המשפט העליון בארה"ב. הכנס מאיר סוגיות אלו משלל היבטים ומספק תחזית לבאות, כמו גם בחינת הרלוונטיות לחוק ולחברה הישראלית.

פרופ' דנה פוגץ', הפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו רואה בהחלטה כנדבך באלימות כנגד נשים: "ההחלטה של בית המשפט העליון עושה עוול עם מיליוני נשים בסיכון ובמיוחד לנשים המוחלשות. כמעט 3 מיליון נשים בארה"ב חוו הריון בעקבות אונס ע"פ נתוני ה-CDC, רוב מקרי האונס נעשו על ידי בני זוג לשעבר. בין איסור הפלות לבין אלימות מינית יש קשר ישיר שלא ניתן להתעלם ממנו. החלטת בית המשפט העליון בארה"ב בנושא איסור ההפלות הוא רק נדבך נוסף במישטור משפטי של מיניות נשים, הגבלת זכויותיהן והגדרתן על פי תיפקודם הגופני בלבד. החלטת בית המשפט העליון בארה"ב לוקחת אותנו עשרות שנים אחורה".

פרופ' יובל אלבשן, דיקאן הקמפוסים הרב תרבותיים, הקריה האקדמית אונו: "הפסיקה מראה מגמות מדאיגות בעולם המשפט בארה"ב. קשה להאמין אבל את ההתנגדות לפסיקת 'וויד נגד רו'  הובילה לא פחות מאשר רו  (פלונית) עצמה, נורמה מק'קורבי, שהובילה במשך עשרות שנים את המאבק נגד פסק הדין. למעשה רוב המאבק בנושא נוהל על ידי נשים, האחרונה שבהן השופטת רות ביידר גינסבורג שלאחר 12 שנות שיפוט מרהיבות החלה להקצין ולפעול פחות כשופטת ומשפטנית ויותר כמובילת ציבור. העלייה של הקולות השמרנים בבית המשפט העליון בארה"ב מובילה לא רק לעוול חוקתי אלא לעוול מוסרי".

פרופ' טליה מירון שץ, ראש המכון לחקר קבלת החלטות רפואיות, הקריה האקדמית אונו דנה את שלילת הזכות מהנשים בדבר קבלת החלטות רפואיות: " ההכרעה השיפוטית החדשה בארצות הברית מונעת מנשים לפעול בהתאם לצו מצפונן ותחושת הבטן שלהן, ולמען האמת גם בהתאם לממצאים רפואיים. ככל שהרשות השופטת מתערבת יותר בהחלטות, ומכתיבה מה יקרה בקליניקה, היא איננה מסדירה את שיקרה מחוצה לה כמו מימון ביטוח בריאות, מזון, דיור והשכלה. האחריות שם היא על האישה"

ד"ר ענבל בלאו, הפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו הסבירה על הנזק שייגרם לאוכלוסיות החלשות בארה"ב בעקבות הפסיקה: "פס"ד ישפיע רבות על אוכלוסיות של נשים מוחלשות כמו למשל נשים אפרו אמריקאיות. על פי נתוני ה CDC נשים שחורות מראש נמצאות בסיכון מוגבר משמעותית מנשים לבנות לביצוע הפלות. בנוסף, בכך שנשים שחורות מוגבלת בנגישותן לביטוחי ושירותי בריאות, הדבר ישפיע באופן דרמטי על אפשרויותיהן לבצע הפלות ולקבל שירותים רפואיים חוקיים איכותיים במקרה של הפלה. לכך תהייה השלכה דרמטית על הישארותן במעגל העוני, עקב האילוץ ללדת ילדים לא רצויים או לפנות לנתיבי ביצוע הפלות לא חוקיים ומסוכנים שעלולים לסכן אותן".