בית משפט השלום בראשל"צ הרשיע לפני כחודש את אפי נווה ובת זוגו בר כץ בארבעה סעיפים הנוגעים בפרשת נתב"ג. לפני שעה קלה הוכרע גזר הדין שיוטל על יו"ר לשכת עורכי הדין לשעבר.
השניים הורשעו בארבעה סעיפים -בקבלת דבר במרמה ובעבירה על חוק הכניסה מישראל בסעיף של כניסה ויציאה. כתב האישום הוגש כבר לפני ארבע שנים ובעקבות מחלוקת סביב סוגיה של אכיפה בררנית בתיק, שלב ההוכחות החל רק בשנה שעברה.
כעת, כאמור, הכריע בית המשפט בעניין גזר הדין שיוטל על נווה, ומדובר במאסר קצרצר על תנאי שירצו כל אחד מבני הזוג - נווה ובת זוגו כץ במשך חודשיים בשלוש השנים הקרובות. וכמו כן ייאלצו לשלם קנס של אלפיים שקלים על העבירות בהן הורשעו, אם כי גם את הקנס יוכלו לפדות בעוד חמישה ימי מאסר כל אחד.
נזכיר כי לפני כשנה הוגשו עוד שתי בקשות למחיקת כתב האישום, שהגישה ההגנה, בתיק שמתנהל נגד אפי נוה ובת זוגו בר כץ בגין עבירות קבלת דבר במרמה, יציאה מישראל שלא כחוק וכניסה לישראל שלא כחוק.
כזכור, כתב האישום שהגיש עו"ד רועי רייס מפרקליטות מחוז מרכז (פלילי) עוסק במעשיו כאמור של מי שהיה יו"ר לשכת עורכי הדין דאז ובת זוגו, כתב האישום הוגש בדצמבר 2018 ועסק בעבירות של קבלת דבר במרמה, יציאה מישראל שלא כחוק וכניסה לישראל שלא כחוק, לאחר שהשניים נתפסו כאשר הם יוצאים מישראל ונכנסים אליה בשדה התעופה מבלי להחתים את דרכונה של כץ, כאשר בשערי המעבר כץ השתמשה בכרטיס המעבר של נווה ונווה השתחל מאחורי . מכתב האישום עלה כי הרקע למעשים היה סכסוך והליך גירושים שהתנהל בין נוה לפרודתו שלימים הפכה להיות גרושתו.
בחודש יולי 2019, דחתה נשיאת בית משפט השלום מרכז השופטת עינת רון, בקשה מקדמית של נווה וכץ, להורות לפרקליטות למסור להם חומרים שונים לביסוס טענתם לאכיפה בררנית נגדם, בקובעו כי לא עלה בידיהם להקים אף לא חשד ראשוני לקיומה של האכיפה בררנית הנטענת. בהמשך לכך, בדצמבר 2019, דחה בית המשפט העליון בשבתו כבג"צ, עתירה שהגישו השניים לבטל את החלטה זו של בית משפט השלום, בקובעו שלא נפל כל פגם בהחלטה זו. למרות שנוה ובת זוגו הגישו שתי בקשות מקדמיות נוספות, לביטול כתב האישום. בבקשה הראשונה התבקש בית המשפט לבטל את כתב האישום בטענה שהפרקליטות שקלה בין שיקוליה שיקולים זרים בהחלטתה להעמיד לדין את הנאשמים בתיק זה - מעמדו הציבורי הרם והמוכר של נוה והפומביות הרבה שקיבל האירוע הפלילי נוכח מעמדו זה.
"ההחלטה להורות על הגשת כתב אישום כנגד הנאשמים, ובפרט הנאשם, לא הייתה רק בשל מעמדו הציבורי של הנאשם. שיקולים אלה, אף אם באו בחשבון במסגרת שיקוליה, לא היו שיקולים מכריעים בהחלטה. לא מצאתי כי השיקולים אותם בחנה המאשימה נשקלו ממניעים זרים או במזיד ויש בהם משום תוצאה מפלה שיש בה כדי להורות על ביטול כתב האישום. האינטרס הציבורי הינו אחד מהשיקולים אותם מחויבת המאשימה לשקול בבואה להחליט האם להורות על הגשת כתב אישום"
בבקשה השנייה שנדחתה גם כן היום, התבקש בית המשפט לבטל את כתב האישום בטענה שהפרקליטות נקטה באכיפה בררנית בהחלטתה להעמיד לדין את הנאשמים בתיק זה. במסגרת זו, אף שבה וביקשה ההגנה, פעם נוספת, להורות למאשימה למסור לרשותה נתוני אכיפה שונים לצורך ביסוס והעלאת הטענה.
בית המשפט דחה: "המאשימה העבירה להגנה דוגמאות שונות רבות לכתבי אישום בנסיבות דומות, וההבדלים עליהם הצביעה ההגנה בניסיון לאבחן בין מקרים רבים אלה לעניינם של הנאשמים, נוגעים רק למיהות העושה וחומרת המעשה, וכי מטבע הדברים גם במקרים פליליים דומים כתבי האישום השונים מכילים עבירות שונות, עובדות שונות ונסיבות שונות".
בשולי החלטתו זו, קבע בית המשפט, כי בזמן שההגנה העלתה עד כה כבר שלוש טענות מקדמיות שכולן נדחו לאחר שנבחנו היטב, ככלל לא יהיה מקום עוד להעלאת טענות מקדמיות נוספות, ובית המשפט לא ייתן יד להימשכות הליכים נוספת שלא לצורך והגשת בקשות מקדמיות נוספות.
