בבית המשפט ידונו בקרוב בבקשה לגילוי מסמכים מבנק הפועלים, לאומי ודיסקונט, במטרה להבין האם פעלו לפי השורה או שיצטרכו להשיב לבעלי המניות 390 מיליון שקל, כך פורסם אתמול (שני) ב"דה מרקר".

באמצע 2016 הועבר חוק שכר הבכירים המגביל את שכרם של בכירים במערכת הפיננסית לסכום שאינו יותר מפי 35 משכר העובד, בעל השכר הנמוך ביותר בארגון שבו הם עובדים. בנוסף קובע אותו חוק כי שכר שנתי של יותר מ–2.5 מיליון שקל לא יוכר כהוצאה לצורכי מס. 
 

עוד ב-

בנק הפועלים עבר על החוק: זה גובה הקנס שייאלץ לשלם

לכתבה המלאה

בבקשה לגילוי המסמכים מהבנקים, כותבים התובעים כי הבנקים השתמשו בפרשנות יצירתית של החוק כך שהנהנים העיקריים הם יושבי הראש של הבנקים, המנכ"לים ובכירים אחרים. על פי התובעים: "בנקים נקטו פרשנות מרחיבה ולפיה אין להביא בחשבון במסגרת ההוצאה החזויה בגין השכר המשולם על ידם את רכיב מס השכר ואת רכיב מס ערך מוסף, זאת בניגוד להוראות חוק תגמול לנושאי משרה. הבנק נקט מדיניות מרחיבה גם ביחס לתשלומים ליושבי ראש הדירקטוריונים ומשלם להם תשלומים חלף פיצויי פיטורים, שאינם זכאים להם — תוך הפרה של הוראות נוהל בנקאי תקין".

פרשנות זו ייצרה למנהלי דיסקונט שכר עודף של 92 מיליון שקל ב-2017–2022 ו-60 מיליון שקל לנושאי משרה באי.די.בי ניו יורק באותן שנים. בבנק הפועלים הסתכם השכר העודף לבכירים ב-1.7 מיליון שקל וב-28 מיליון שקל ששולמו לנושאי משרה בפועלים שווייץ. בבנק לאומי מדובר בסכומים של יותר מ-64.3 מיליון שקל לבכירים באותן שנים וב-62.7 מיליון שקל ששולמו לנושאי משרה בלאומי ארה"ב ובלאומי בריטניה.