ב-1 בדצמבר 2008 נכנס לתוקף התיקון לחוק התקשורת, האוסר על משלוח פרסומת מסחרית בדואר אלקטרוני, בפקס, במסרונים או באמצעות מערכת חיוג אוטומטי, ללא הסכמה מפורשת מראש של הנמען. מטרת התיקון - למגר את תופעת ההפצה ההמונית של פרסומות בלתי רצויות המכונה "ספאם" ("דואר זבל") באמצעות רשת התקשורת.
אלא שהתיקון לחוק, שזכה לכינוי "חוק הספאם", הוביל, למרבה הצער, לפריחתו של ענף משפטי משגשג, המפרנס לא מעט עורכי דין, ואף היו מי שהפכו בעקבות קבלת החוק לתובעים סדרתיים, המגישים חדשות לבקרים "תביעות ספאם" נגד עסקים וגופים שונים, במטרה אחת ויחידה: לשלשל לכיסם סכומי כסף נכבדים.
תעשיית תביעות הספאם השתכללה, בעקבות התיקון לחוק, עד לכדי הגשת תביעות ייצוגיות במיליוני שקלים, ועל כך ניתן ללמוד מפסק הדין שניתן לאחרונה בבית משפט השלום בתל אביב, בתביעה אותה הגיש עורך דין נגד בעל חברה להשמת כוח אדם עבור חברות עורכי דין, שגם הוא, במקרה, עורך דין במקצועו.
בתביעה, שאושרה על ידי בית המשפט כתובענה ייצוגית, נטען, כי בעל חברת ההשמה, משווק את מרכולתו על ידי שליחת דואר פרסומי לנמענים רבים, בלא שקיבל את הסכמתם מראש, ובכך מפר את חוק הספאם.
עורכת הדין עינבר לב, המייצגת את בעל החברה מסבירה, כי מעל ל-95 אחוזים מהמקרים שבהם מתקבלת תביעה כתובענה ייצוגית, הגוף הנתבע מגיע להסכמות בפשרה עם התובעים, על מנת למזער את הנזק שבו יישא. רק מיעוט שבמיעוט ימשיכו להיאבק על צדקת דרכם בבית המשפט, וזאת משום, שאם התובענה תתקבל לבסוף על ידי בית המשפט, ייאלצו הנתבעים לשלם מכיסם סכומים נכבדים המגיעים למיליוני שקלים.
אלא שבעל החברה, שטען כי לא נפל פגם בהתנהלותו, החליט שלא לוותר, ולהשיב מלחמה שערה. עו"ד עינבר לב, שהגישה בשמו כתב הגנה, טענה, כי בית המשפט שגה, כאשר אישר את התביעה כתובענה ייצוגית. לטענתה, מדובר בתובע סדרתי, שכל מטרתו היא לצוד נתבעים תמימים, תוך שהוא מנצל את חוק התקשורת ואת פלטפורמת התובענות הייצוגיות, על מנת לשלשל לכיסו ממון רב.
עוד טענה עו"ד לב בכתב ההגנה, כי בניגוד לטענות התובע, הנתבע לא שלח לו הודעה שהופצה באופן מסחרי, אלא הודעה אחת ויחידה, חד פעמית, שנשלחה לתיבת הדואר העסקית שלו, המשמשת אותו לעסקיו.
פה חשוב לציין כי חוק הספאם לא מתיר לשלוח דבר פרסומת לנמענים ללא הסכמה מראש, אך לא מטיל עונש על משלוח חד פעמי. במקרה ולא ניתנה רשות למפרסם לשלוח את הודעותיו, הוא ייאלץ לפצות את התובע שקיבל ממנו כל דבר דואר נוסף ללא רשות, בכ-1,000 שקלים למשלוח.
לדברי עו"ד לב, בטרם שליחת ההודעה, נציג מטעמו של בעלת חברת ההשמה יצר קשר עם משרדו של התובע וביקש לשוחח עם האדם האחראי על גיוס העובדים במשרד, על מנת לעניין אותו בשירותי השמה. נציג משרדו של התובע אמר לנציג חברת ההשמה, כי התובע אינו זמין לשוחח, אולם מסר לו את כתובת הדוא"ל שלו, כמי שאחראי על גיוס העובדים במשרדו.
לדברי עו"ד לב, רק לאחר שניתנה ההסכמה לכך, שלח בעל החברה לתובע את הודעת הדוא"ל, שכאמור הייתה חד פעמית. לפיכך, לטענת עו"ד לב, לא הייתה מצד הנתבע הפרה של הוראות חוק התקשורת, ובוודאי שלתובע לא נגרם כל נזק.
לדברי עו"ד לב, התובע, שהוא, כאמור, עורך דין במקצועו, לא מסתיר את העובדה שהוא מגיש תביעות ספאם רבות ומתפרנס מהן. עם זאת, לדברי עו"ד לב, הוא כן מנסה להסתיר את העובדה שהוא נוהג לטמון במרשתת מלכודות ו"לארוב" לשולחי הודעות הדוא"ל, וכך משלשל לכיסו מאות אלפי שקלים, בניגוד לתכליתו של חוק התקשורת.
"התובע נוהג לשתול מאות כתובות דוא"ל, הכוללות בתוכן מילים גנריות, המצביעות על תחום העיסוק של בעליהן (כמו Diet או Health למשל), או אפילו כולל בתוך כתובות הדוא"ל שמות של מותגים מפורסמים" טוענת עורכת הדין עינבר לב. בכך, היא מסבירה, טומן התובע מלכודת לחברות שכל עיסוקן הוא קצירת כתובות דוא"ל מהמרשתת".
"נכון, פעולתן של חברות אלה נמצאת בתחום האפור של החוק, והמסחר במאגרי מידע של כתובות דוא"ל, אינו חוקי. יחד עם זאת, כאשר אדם שותל במכוון מאות תיבות דוא"ל בשנה במרשתת, כדי להשתייך לאותם מאגרים, שלאחר מכן נמכרים לחברות מסחריות - אזרח שכזה איננו פועל בתום לב".
"ייתכן שהתובע אכן נחשף למשלוחי דואר מסחריים שלא עומדים בקנה אחד עם חוק התקשורת בישראל, אך במקרה הנדון, נטענה טענת מטעם הנתבעים כי התובע איננו אזרח תמים, ולמעשה מקרבן את עצמו לקבלת דואר זבל, ומתפרנס היטב מהתביעות אותן הוא מגיש נגד גורמים ששלחו הודעות מסחריות לא מורשות לתיבות שלו".
כך, לדברי עו"ד לב, התובע הודה כי בשלוש השנים האחרונות פתח יותר מ-200 כתובות דוא"ל, וכי בשנים האחרונות הגיש מאות תביעות ספאם, שהן לא יותר מאשר "העתק הדבק".
"לא מדובר אפוא בצרכן תמים, המבקש להגן על קבוצה של ניזוקים, אלא בתובע סדרתי שמתפרנס מתביעות ספאם, הא ותו לא!", לדברי עו"ד לב, "התובע מגלגל תעשיית תביעות ספאם, זאת כאשר הוא מכמין מאות כתובות דוא"ל ברחבי המרשתת לשם מסע ציד במסווה של אג'נדה למניעת תופעת הספאם, והרי נהיר, כי אדם אשר סולד ממשלוח הודעות ספאם יימנע ככל שניתן מפיזור כתובות דוא"ל ברחבי הרשת".
לאור טיעוניה של עו"ד לב, מינה בית המשפט בודק חיצוני, שנדרש לבדוק האם נכונה טענת התובע, לפיה הנתבע שלח הודעות ספאם בתפוצה רחבה, ומנגד, לבדוק, האם התובע, בחוסר תום לב, אכן טמן מכמונות ברשת, כדי לצוד שולחי הודעות, שבגינן יגיש תביעות. בחוות דעתו קבע הבודק, כי בעל חברת ההשמה לא שלח הודעות דוא"ל פרסומיות בתפוצה רחבה.
משכך היו פני הדברים, ובטרם החל הבודק את בדיקתו על מחשבי התובע לצורך מציאת כתובות דוא"ל נוספות מעבר ל- 200 בהן הודה התובע, הגיש התובע לבית המשפט בקשה להסתלקות בלתי מתוגמלת מהתביעה הייצוגית, וכבוד השופט עדי הדר מבית משפט השלום בתל אביב נתן לבקשת ההסתלקות תוקף של פסק דין, והורה על דחיית התביעה. כמו כן הורה השופט הדר לתובע לשלם לבעל חברת ההשמה את חלקו בשכר טרחת הבודק בסך של 11,700 שקלים.
