ועדת הכספים בראשות ח"כ משה גפני, אישרה הבוקר (ד') את הצעת חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית לקריאה שנייה ושלישית, במסגרת דיוני תקציב המדינה הנוסף לשנת 2024.

במסגרת הדיון דחתה הוועדה מאות הסתייגויות על הצעת החוק ביום שני, והיום דחתה את הרביזיות על הצבעות אלה ואישרה את הצעת החוק עצמה לקריאה שנייה ושלישית. על נוסח החוק הוגשו רביזיות, ואלה יוצבעו בהמשך היום.
 

עוד ב-

הקלות בבחינות הלשכה? הצעת החוק של רוטמן: "תקופה מאתגרת"

לכתבה המלאה

בחוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית נקבעים שני כללים פיסקליים: הראשון כלל מגבלת ההוצאה – שיעור הגידול המותר בהוצאות הממשלה בשנה מסוימת ביחס לתקציב השנה הקודמת, והשני הוא יעד הגירעון המותר בתקציב בכל שנה ביחס לתוצר.

במסגרת התקציב שאושר בחודש מאי 2023, נקבעה ההוצאה המותרת בשנים 2023 ו-2024 על סמך הנוסחה הקבועה בחוק, וכן נקבע יעד הגירעון המותר בתקציב בשנים אלו. כדי לאפשר את הגידול בהוצאות הממשלה בשל המלחמה, הכנסת אישרה בעת עדכון התקציב לשנת 2023, בדצמבר 2023, הגדלה חד פעמית של ההוצאה המותרת השנת 2023 והגדלה של יעד הגירעון לשנה זו. כחלק מהגשת הצעת חוק תקציב נוסף לשנת הכספים 2024 מוצע להגדיל באופן חד פעמי את ההוצאה המותרת ואת הגירעון גם בשנת 2024.

הצעת התקציב הנוסף מגדילה את יעד הגירעון בשנת 2024 ל-6.6% מהתוצר במקום 2.25%, כפי שאושר במאי 2023. ההפרש ביעד הגירעון מסתכם בכ-70 מיליארד שקל, ומיועד לממן את ההוצאות הנוספות הנדרשות כתוצאה מהמלחמה. 

מניתוח מרכז המחקר והמידע של הכנסת, עולה כי שיעור הגידול המותר בתקציב מגבלת ההוצאה בשנת 2023 הוא 2.62% מתקציב השנה הקודמת, ושיעור הגידול הנוסף המבוקש לשנת 2024 הוא 14.55% (70.4 מיליארד שקל)  מהתקציב המקורי שאושר לשנת 2023: 11.35% (55 מיליארד שקל) למימון צרכים צבאיים, ו-3.2% (15.5 מיליארד שקל) למימון צרכים אזרחיים.