בארץ

סאגת חוק הגיוס מגיעה לקצה? השינוי הדרמטי של המגזר החרדי נחשף

עמותת אלומה מדווחת על אלפי כניסות לאתר המנגיש ידע וכלים עבור חרדים בנוגע לשירות הצבאי והלאומי. על פי הנתונים, 70% מהפונים מתעניינים לגבי שירות בצה"ל. נרשמים חסמים בולטים: התנגדות המשפחה וחוסר הבהירות סביב המסלולים השונים בצבא

מערכת ice | 15/4/2024 21:31

הפגנות החרדים נגד גיוס (צילום פלאש 90/ חיים גולדברג)

חוק הגיוס עלה לכותרות לאחרונה והביא עמו את מחאות הענק נגד בני המגזר החרדי אשר לוו בעימותים אלימים בין מפגינים חילונים לבין מפגינים חרדים. עמותת אלומה, הפועלת להרחבת מובילות בקרב צעירים, מסכמת רבעון ראשון של מיזם "חמש" (חרדים משתלבים בשירות).

במסגרת הפרויקט, פועל מוקד הנותן מענה ומידע ראשוני ואנונימי לחרדים המעוניינים לתרום למדינה דרך שירות צבאי או אזרחי-לאומי, אך חשים בלבול או אי-ודאות באשר לאפשרויות העומדות בפניהם וההתאמה שלהן לאורח חייהם.

עוד ב-

סאגת חוק הגיוס הגיעה לסופה? הסעיף שעליו הסכימו הסיעות החרדיות

לכתבה המלאה

עפ"י אלומה, מאז השקת המוקד (סוף נובמבר 2023), נרשמו למעלה מ -7000 כניסות לאתר והתקבלו כ-100 פניות מצעירים וצעירות חרדים בגילי 18-48, כאשר רובן המוחלט (כ-90%) הגיעו מגברים. מרבית הפונים (כ-70%) הביעו עניין בשירות צבאי, בעוד היתר שאלו לגבי אפשרויות השירות האזרחי-לאומי.

ד"ר תמי חלמיש אייזנמן, מנכ"לית עמותת אלומה, התייחסה לנתונים: "מאז השבעה באוקטובר נשמעו יותר ויותר קולות של חרדים המבקשים להיות חלק מהמערך התורם, בעוד שיש מחסור בידע מהיימן בנושא זה".

לטענתה כי עם תחילת היוזמה, עמותת אלומה נחשפת לאלפי כניסות לאתר מדי חודש. עם זאת, מספר הפניות הישירות אינו תואם את היקף העניין. הנתונים מעידים על התעניינות משמעותית מצד צעירים חרדים בנוגע לאפשרויות השירות, אך בה בעת משקפים גם חששות וחוסר אמון במערכת".

בקרב המתעניינים בגיוס לצה"ל, השאלות הנפוצות נגעו לאפשרויות הגיוס במסגרת תוכנית "שלב ב'" לחרדים (גילי 26-39), כמו גם תהליכי העלאת פרופיל רפואי וגיוס לתפקידים ייעודיים שיסיעו להם להשתלב בשוק העבודה, בהייטק, בתפקידים ביטחוניים ובתחום המשפטים.

בנוגע לשירות האזרחי-לאומי, מרבית השאלות עסקו בתנאי הזכאות ובאופי התפקידים. מלבד זאת, מציינת עמותת אלומה כי על אף העניין הרב מצד החרדים, קיימים מספר חסמים בדרך לגיוס – החל מהתנגדות המשפחה ועד לחוסר הבהירות סביב מסלולים שונים. לאור זאת, אייזנמן מציינת כי "הדרך עוד ארוכה והמערכת צריכה להיערך בהתאם, תוך גמישות והתאמה לצרכים של החברה החרדית".