מגמת ההדירדרות באמון הציבור בתקשורת נבלמה - כך עולה מנתוני מדד הדמוקרטיה הישראלית של המכון הישראלי לדמוקרטיה, שהוגש היום (יום ג') לנשיא המדינה רובי ריבלין. השנה, הצהירו 35.7% מהישראלים, כי הם נותנים די הרבה או הרבה מאד אמון בתקשורת, עליה משנת 2014 אז 29.7% ענו ל-2 אפשרויות אלה.

ואולם, התקשורת היא עדיין אחד האחרונים ברשימה הגופים שהציבור הישראלי נותן בה אמון, בצמוד לממשלה (36%), כנסת (35%) ולפני המפלגות (19%). גם השנה, סיים צה"ל במקום הראשון עם 84.5% תמיכה ולאחריו נשיא המדינה ריבלין (70%) והמשטרה (42%). 

עוד נמצא, כי בקרב הציבור הערבי, ישנו אמון רב יותר בתקשורת מאשר בציבור היהודי ולמעלה מ-51% מהנסקרים הערבים, הביעו בה אמון גבוה, עליה של 14% מאותו הנתון בשנת 2014. עוד עולה, כי 33% מהנסקרים מהמגזר היהודי הביעו תמיכה בתקשורת לעומת 28.5% בשנת 2014. פילוח מעניין נוסף מצביע, כי בקרב אלו שהגדירו את עצמם כמצביעי "שמאל" 58% הביעו אמון בתקשורת בעוד שבימין רמת האמון צונחת ל-20% ובמרכז היא עומדת על 44.5%.

סוגיה מעניינת נוסף במדד של המכון הישראלי לדמוקרטיה היא במידת ההסכמה לאמירה כי "בכדי לשמור על הביטחון מותר למדינה לעקוב אחר מה שאזרחיה כותבים באינטרנט", כש-59% מהמגזר היהודי, הביע הסכמה לכך, לעומת 43% בקרב המגזר הערבי. תוצאות אלו דומות לתוצאות המדידה המקבילה ב-2014.

יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, אמר היום בטקס הצגת המדד לנשיא ריבלין, כי "תוצאות המדד המצביעות על המשך ירידת אמון הציבור במוסדות השלטון, משקפות מגמות מדאיגות של התגברות הניכור כלפי הממסד בקרב רבים בציבור. כמו כן, התוצאות ממחישות את עומק השבר ביחסים שבין אזרחי ישראל היהודים והערבים". לדבריה של פרופ' תמר הרמן, ראש מרכז גוטמן לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה, "הציבור הישראלי דמוקרטי בתיאוריה, אך הרבה פחות מחויב ליישום העקרונות הדמוקרטיים בפועל".