מדיה

ריו - הסוף: על השיח ברשתות, ולמה אוריאל דסקל עדכן 24/7?

אולימפיאדת ריו הייתה הדיגיטלית אי-פעם. אייס בדק עם Vigo ו-ויקיפדיה מה הישראלים חיפשו, ועם אוריאל דסקל על דמות עיתונאי הספורט החדש - שמעדכן כל הזמן ומספר את סיפורו של הספורטאי
אלכסנדר כץ | 
ירדן ג'רבי (צילום גטי אימג'ס ישראל)
כמעט שבוע עבר מאז שהסתיימה לא האולימפיאדה, ואנחנו - קהל האוהדים חסרי התקנה – מתקשים להעביר את הלילות ללא יוסיין בולט, שעות אחר הצהריים נטולי מייקל פלפס, ובלי תלונות על הישגים המשלחת הישראלית. כל שנותר לנו הוא להתחיל לחלום על טוקיו 2020, וכבר להתגעגע לריו 2016.
אולימפיאדת ריו הייתה הכי משודרת בישראל עם כ-1,200 שעות שידור חיות בערוץ הספורט מול כ-250 שעות לפני 4 שנים בערוץ 1. היא גם הייתה הכי ויראלית אי-פעם - מה שהעצים את הנוכחות שלה ביום-יום שלנו ואת ההזדהות שלנו עם גיבוריה, ישראלים וגם כאלה שלא. הסיפורים מאחורי הספורטאים זכו לחשיפה רבה ברשתות החברתיות, גם על ידי גופי התקשורת וגם על ידי עיתונאים "פריקים" לנושא.
ב-3 השבועות האחרונים עד לסיומם של המשחקים, נרשמו 90 אלף פוסטים על אולימפיאדת ריו, פי ארבעה מאשר באולימפיאדת לונדון לפני 4 שנים, שהתקיימה בעיצומה של המהפכה הדיגיטלית. מבדיקת חברת הניטור Vigo עבור אייס עולה כי עיקר השיח היה בפייסבוק עם 50 אלף שיחות, בטוויטר עם 16 אלף ובטוקבקים - 14 אלף אזכורים.
 

מכמה עשרות שיחות - לכמעט 20 אלף אזכורים ביום

 
עם 2 מדליות ארד חדשות בארון הכבוד הישראלי, ענף הג'ודו היה הכי מדובר ברשת הישראלית - עם 30% מכלל השיח, כ-27 אלף פוסטים. ענפים מובילים נוספים היא אתלטיקה עם 12 אלף פוסטים, וגם שייט ושחיה עם 10,000 כל אחד.  
באופן לא מפתיע, הספורטאים הכי מדוברים ברשתות החברתיות היו ירדן ג'רבי ואורי ששון עם 18 אלף שיחות כל אחד. מבדיקת ויקיפדיה ישראל עבור אייס, עולה כי שמות 2 זוכי המדליות הישראלים היו מאד מחופשים אף הם בחודש שחלף. בשבועות שלפי תחילת המשחקים נרשמו רק כמה עשרות חיפושים מדי יום, כשבתחילת אוגוסט המספרים טיפסו לכמה מאות. כמה חיפושים נרשמו בימים בהם זכו השניים במדליות? ב-9 באוגוסט זכתה ג'רבי בארד - ומספר החיפושים אחרי השם שלה זינק לכמעט 20 אלף. יממה לאחר מכן ירד ל-13.5 אלף ובהמשך על כמה אלפים מדי יום, ובמגמת ירידה. 3 ימים לאחר המדליה של ג'רבי הגיעה זו של ששון – ואז שמו הפך להיות מחופש במיוחד עם 26,636 חיפושים ביום. השבוע, עם תום האולימפיאדה, המספרים עדיין עומדים על מאות מדי יום לכל אחד מהם.
הרשתות החברתיות התייחסו גם לאלה שכמעט נגעו במדליה - שגיא מוקי עם 8,000 שיחות ברשת ומעין דוידוביץ' עם 7,000, על פי בדיקת Vigo. את החמישייה המדוברת סוגר גל נבו עם 6,000, שאר הספורטאים הישראלים זכו ל-4,000 או פחות.
אבל לצד הישראלים, האולימפיאדה הנוכחית הייתה בסימן של 2 ספורטאים מוכרים מאד, עטורי מדליות, וכאלה שכנראה לא יגיעו לטוקיו. האצן המדהים יוסיין בולט עם 8,000 שיחות ברשת, והשחיין מייקל ופלפס – הספורטאי המעוטר ביותר במדליות אי-פעם, עם 28 מתכות על החזה, ו-7,000 שיחות בסושייאל הישראלי.
מסיכום של ויקיפדיה לחודש האחרון (24 ביולי עד 20 באוגוסט) עולה כי 116 אלף חיפושים נרשמו אחרי צירוף המילים "אולימפיאדת ריו דה ז'ניירו", קצת פחות אחרי "ישראל במשחקים האולימפיים", 95 אלף אחרי "המשחקים האולימפיים" וכמעט 95 אלף שחיפשו את המילה "סלמונלה", שהסעירה את ישראל בשבועות האחרונים. "מייקל פלפס" במקום השישי עם 68 אלף חיפושים, אורי ששון שמיני עם 59 אלף, ירדן ג'רבי תשיעית עם 51 אלף, אריק זהבי (שזכה בארד באולימפיאדת אתונה ב-2004) במקום ה-12 עם 47 אלף, את ענף הג'ודו עם 41 אלף ומקום 13, ובמקום ה-20 – יוסיין בולט עם 36 אלף חיפושים.
 

גם הפעם: משה גרטל מככב

 
בחודשיים שלפני תחילת האולימפיאדה, צמד המילים "המשחקים האולימפיים" זכה לכ-200 חיפושים מדי יום בוויקיפדיה הישראלית. בימים שלפני תחילת המשחקים, הנתון הלך וגדל וביום פתיחת המשחקים כבר עמד על 3,661, התייצב על כ-5,000-6,000 מדי יום, ורשם פיקים של 8,592 ב-8 באוגוסט ו-9,520 ב-12 באוגוסט – היום בו זכה ששון במדליית הארד.
"חודש אוגוסט כצפוי מתאפיין בעניין רב של הגולשים בוויקיפדיה העברית בערכים על המשחקים האולימפיים", אומר לאייס יו"ר ויקיפדיה ישראל איציק אדרי. "בשבועות האחרונים עומלים מתנדבי ויקיפדיה על עדכון שוטף והרחבת הערכים הרלוונטיים כדי לספק את הדרישה ולהוות מקור מידע מהימן, עדכני וחופשי לכלל הקוראים".

כיכב גם הפעם. משה גרטל (צילום: מתוך קמפיין מסחרי שעשה)

ונחזור לרשתות החברתיות. באולימפיאדת לונדון שדר הספורט משה גרטל זכה לתהילת עולם בזכות מקבץ ציטוטים מביכים. אותה תהילה זכתה לחיזוק באולימפיאדת ריו כאשר משה גרטל הוא איש התקשורת הכי מדובר בפער גדול על שאר חבריו – עם 4,000 שיחות. חלק גדול צוחקים עם גרטל, וחלקם – עליו.
לדברי מנכ"ל Vigo רביב טל, "בזכות הרשתות החברתיות עלתה באופן משמעותי השנה הנגישות לאולימפיאדה - שידורי הלייב, הצצה לחייהם הפרטיים של הספורטאים בארץ ובעולם, אספקת סטטיסטיקות בזמן אמת ועוד. נגישות זו השפיעה עלינו הישראלים בהיקף שיח גבוה ואמוציונאלי יותר מאשר בעבר. מגמה זו צפויה רק לעלות ואנחנו נמשיך להרגיש אותה בכל האירועים הבינ"ל".
 

מעריץ ספורטאים, משוחח עם העוקבים ומשיג מקורות

 
אחד העיתונאים הכי פעילים ברשת במהלך האולימפיאדה, הוא אוריאל דסקל, עורך מדור עסקי ספורט בכלכליסט. "להיות עיתונאי זה 24/7, במיוחד באירועים גדולים כאלה ועוד שמתקיימים בלילות ולפנות בוקר", אומר דסקל בשיחה עם אייס. "אז לא ישנים הרבה, רואים משחק ולפעמים כמה במקביל, מעדכנים את הטוויטר והפייסבוק, ועונים לגולשים".

עיתונאים רבים כבר הבינו את היתרונות ברשתות החברתיות, הן בקבלת פידבק על נושאי הסיקור, והן בקבלת טיפים שעשויים להבשיל לאייטמים עתידיים. "הפייסבוק הוא הזדמנות לייצר קשר עם מישהו שקורא אותך, קשר עם אדם שאתה כותב עבורו", אומר דסקל. "אני לא מגיב לטרולים, אלא לכאלה שרוצים לפתח דיון רציני. אנשים נותנים לי טיפים ומפנים למקומות מסוימים. כמות המקורות שהשגתי מהפייסבוק והטוויטר הוא פשוט אדיר. במקום 2-3 מקורות, אתה זוכה להרבה יותר".
אוריאל דסקל עדכן מספר פעמים ביום פרטי טריוויה, סיפורים על מאחורי הקלעים, מחקרים ופירוט על תופעות חברתיות. "עשיתי הכנה רצינית לאולימפיאדה – לפניה ובמהלכה: קראתי המון ספרים ומגזינים, קראתי כתבות מכל רחבי העולם, פשוט שאבתי מידע ודיברתי עם הרבה אנשים שקשורים לאולימפיאדה - ישראלים ולא ישראלים".



אוריאל דסקל (צילום: מעמוד הפייסבוק הפרטי של אוריאל דסקל)
מבחינה מספרית זה השתלם: במהלך תקופת המשחקים האולימפיים מספר העוקבים אחרי דסקל בפייסבוק זינק מ-4,800 ליותר מ-9,000. פוסטים לא מעטים, כאלה שגם זכו למאות ואלפי לייקים, היו מפורטים ובאורך של כתבות מגזינים, עם הפניות למקורות מידע. "חזרתי למשל לכתבות שלי בעבר, שזכו לפחות התייחסות כי לא פורסמו במהלך המשחקים האולימפיים, כמו למשל ראיון שלי עם ירדן ג'רבי אחרי אליפות העולם, שהחלטתי להציף אותו שוב. אני כותב הרבה על התפתחות הספורטאי בכלל והכדורגלנים בפרט. יש לי המון מידע בנושא בשלוף, יש לי כתבות ומחקרים שאני חוזר אליהם נמצאים אצלי בג'ימייל בתיקייה מיוחדת, ואז אני מפייסבק אותם".
ואיך אתה בוחר מה לתת לגולשים, לקוראים? "אני מגיע מזווית של הערצת הספורטאי, מתוך נקודת מבט והערכה גדולה של הספורטאים", הוא אומר. "כשאני מדבר עם ספורטאי, זה כדי לדעת איך הוא עובד ולהביא את הסיפור שלו. אני פחות ביקורתי כלפי הספורטאים - לא משתמש במילים 'אכזבה', אלא מפנה את זה כלפי הבירוקרטיה של הספורט. ספורטאי מתאמן מגיל 3 ומקריב המון – חברים, זמן וגם את הגוף שלו, ולכן הביקורת שלי עליו מצומצמת. זה  לא התפקיד שלי כעיתונאי, זה התפקיד של המאמן שלו. התפקיד שלי כעיתונאי ספורט זה לכתוב את הסיפור שלו ולבקר את אלה שלא נותנים לו את התמיכה והבסיס להצטיין".
"אני חשוב שבסופו של דבר אנשים חיפשו את הסיפורים האלה, ואנשים רוצים לדעת מה הספורטאי עובר ועשה, מאיזה רקע תרבותי הוא הגיע, מה המדע שמאחורי הספורט, להכיר את מה שהם הספורטאים רואים, ואני חושב שנכנסתי לאיזה ואקום כאשר הבאתי את הסיפורים האלה שלא זכו להרבה התייחסות".
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה