מדיה

עלייה קלה באמון בתקשורת - אבל הציבור עדיין לא מת עליה

בפרק של מדד הדמוקרטיה שמתפרסם הבוקר, עולה כי הציבור מאמין יותר לתקשורת המסורתית מאשר לרשתות וכי הישראלים עדיין נגד המהלך להצרת עבודת העיתונאים
אלכסנדר כץ |  3
יונית לוי באולפן 'חדשות 2' בניו יורק (צילום יח"צ)
פרק מיוחד בסקירה השנתית על מדד הדמוקרטיה הישראלית של המכון הישראלי לדמוקרטיה, הוקדש השנה לתקשורת המקומית, בעקבות השיח הער בשנה האחרונה סביב סוגיות התקשורת בארץ ובעולם - בין היתר סביב ה"פייק ניוז" של דונלד טראמפ והמלחמה שמנהל בנימין נתניהו בתקשורת המקומית.
הממצאים בפרק שהוקדש לשאלת אמון הציבור בכלי התקשורת מלמדים, כי חרף האמון הנמוך בתקשורת כמוסד, הישראלים עדיין סומכים על הנאמר בתקשורת המסורתית יותר מאשר ברשתות החברתיות. עוד עולה מהנתונים כי גם אם הציבור אינו רואה בתקשורת "כלב השמירה של הדמוקרטיה" ואת הדיווחים בה כאמת לאמיתה, הוא אינו מוכן לתת לפוליטיקאים להתערב בתכניה ומבקש לשמור על חופש הביטוי.
נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה יוחנן פלסנר הגיש היום (יום ג') את מדד הדמוקרטיה הישראלית לשנת 2017 לנשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין. פרויקט מדד הדמוקרטיה  נערך זו השנה ה- 15 על ידי צוות המחקר של מרכז גוטמן לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה בראשות פרופ' תמר הרמן. דוח המחקר מתבסס על סקר רחב היקף ועל סקירה של מדדים בינ"ל שונים. 
והנה עיקרי הנתונים בנושא תקשורת: מגמת התרסקות של האמון הציבורי בתקשורת אמנם נבלמה, ו-28% מהישראלים הביעו בה אמון השנה (30% בקרב היהודים ו-18% בקרב הערבים) לעומת 26% בשנה שעברה. עם זאת, התקשורת נמצאת עדיין בתחתית סולם האמון הציבורי כשמתחתיה נמצאים הכנסת (26%), הרבנות הראשית (20%) והמפלגות (15%). לשם ההשוואה, בצה"ל נותנים אמון 81% מהציבור, בנשיא 65% ובבית המשפט העליון - 57%.


אמון הישראלים (מקור: המכון הישראלי לדמוקרטיה)
בשנת 2013 עמד אמון הציבור בתקשורת על 46%, מה שאולי מסביר זאת, הוא העובדה שרוב הישראלים (56%) סבורים שהתקשורת מתארת את המצב במדינה כיותר גרוע ממה שהוא באמת. 

האמון בתקשורת לפי שנים  - כלל הציבור (מקור: המכון הישראלי לדמוקרטיה)
חרף האמון הנמוך בתקשורת בקרב הציבור הכללי, רק מיעוט בציבור הישראלי (31%) סומכים יותר על הרשתות החברתיות מאשר על התקשורת המסורתית, לעומת 55% שנותנים יותר אמון בתקשורת המסורתית מברשתות. עוד נמצא כי המקור המרכזי לעדכונים בחדשות הוא עדיין הטלוויזיה (53%), במקום השני העיתונות המודפסת (28%) ולאחר מכן הרדיו (26%).
 
רק 26% מכלל הנסקרים ציינו את הרשתות החברתיות כמקור המידע הפוליטי המרכזי שלהם בנושאים חדשותיים. רוב הישראלים (69%) ציינו כי אינם עוקבים כלל באופן שוטף באינטרנט אחר אתרים של פוליטיקאים או מפלגות. 

(מקור: המכון הישראלי לדמוקרטיה)
למרות המתקפות במהלך השנה על עיתונאים וכלי תקשורת, 74% מהישראלים הביעו התנגדות לחוק שיאפשר לסגור כלי תקשורת, אם הוא מבקר את מדיניות הממשלה. עם זאת, בקרב הימין 38% תומכים בחוק שכזה, לעומת 12% במרכז ו-4% בשמאל.
 
רוב הציבור הישראלי (66.5%) אינו מסכים עם אמירה שלממשלה צריכה להיות השפעה על תכני השידור הציבורי משום שהיא מממנת אותו. עם זאת, גם במקרה זה, 47% ממצביעי הימין סבורים שיש לאפשר השפעה כזו, לעומת 20% ממצביעי המרכז ו-6% ממצביעי השמאל.

(מקור: המכון הישראלי לדמוקרטיה)

חופש העיתונות בישראל
זו השנה השנייה בה מגדיר ארגון Freedom House את התקשורת בישראל כ"חופשית למחצה", כשציונה של ישראל השנה הוא הנמוך ביותר מאז תחילת פרסום המדד ב-1994. אמנם, בהשוואה למדינות העולם, ישראל ממוקמת ברבעון השני, אך היא נמצאת ברבעון האחרון מבין מדינות ה-OECD. ישראל ממוקמת סמוך לאיטליה, גאנה, דרום קוריאה ופולין.
בין הסיבות שמפרט הארגון להידרדרות ישראל בדרוג המדד, ניתן למצוא את מתקפות ראש הממשלה נתניהו על עיתונאים, ריבוי תביעות הדיבה והצנזורה המופעלת בה על בלוגרים ומשתמשים ברשתות החברתיות.

(מקור: המכון הישראלי לדמוקרטיה)

הנשיא ריבלין אמר עם הגשת המדד: "לפני מספר שנים, דברו על דמוקרטיה של פייסבוק. אמרו שאנשים לא מוכנים ללכת להפגנות, שהם רק יושבים ומצקצקים בבית. היום אנחנו רואים, מימין ומשמאל, אנשים שיוצאים לרחובות, מוכנים להביע את עמדותיהם. מול בית הנשיא היו לא פעם ולא פעמיים הפגנות. חלקן בתמיכה וחלקן בביקורת. יש הפגנות מול בית היועץ המשפטי, מול בית נשיאת בית המשפט העליון ובשדרות רוטשילד. יש נכונות מתמדת של אזרחים לעזוב את המקלדת, ולהביע את עמדותיהם. זה מרשים בכל קנה מידה".
לדבריו, "כשאנו ניגשים למדוד את הדמוקרטיה, יש לנו 2 אפשרויות. הראשונה היא הדרך בה נוקט המכון הישראלי לדמוקרטיה, שמנטר כבר שנים רבות את מצב הדמוקרטיה בישראל, תוך ניתוח עמדות, שאלונים, סקרים וחוות דעת. אבל ניתן גם למדוד את עוצמתה של הדמוקרטיה באופן אחר. לקחת סיכון. לנענע את הדמוקרטיה. לערער את המוסדות היסודיים שלה על מנת לבדוק האם הם אכן יציבים כנדרש או שמא עלולים להתמוטט. הסיכון בבדיקה מן הסוג השני - הוא גדול. אם הניסוי יגלה, שהדמוקרטיה אכן הייתה רעועה, שהיא נפגעה קשות כתוצאה מהנענוע, יהיה קשה לתקן אותה".
תגובות לכתבה(3):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
  • 3.
    המכון לדמוקרטיה הוא חלק ממכונת התעמולה
    נועם 14/12/2017 17:40
    הגב לתגובה זו
    2 0
    אי אפשר להאמין לאף סקר של המכון. מהרחוב ומהעבודה התמונה הפוכה לחלוטין. הרוב לא מאמין לתשקורת
    סגור
  • 2.
    המכון הישראלי לדמוקרטיה - איננו מקור אמין .
    קרמשנידט 13/12/2017 18:38
    הגב לתגובה זו
    2 0
    מי שמוכן להאמין לממצאי המכון הישראלי לדמוקרטיה , מוכן להאמין אפילו לנוני מוזס ולרוגל אלפר... לא דוגמא לבעלי יושרה... כי מי שמצהיר שהוא מאמין למקורות שכאלה , הוא במקרה הטוב אדיוט ובמקרה הרע שקרן שמנסה לזלזל באינטילגנציה של אחרים....
    סגור
  • 1.
    לכל מי שמאמין לתקשורת יש לי 2 מילים
    אני 12/12/2017 14:54
    הגב לתגובה זו
    2 0
    רם לנדס.
    סגור