מדיה

'פאנט' מצטרף לפורום האתרים - במאבק על תקציבי לפ"מ

האתר הצטרף לפורום האתרים הגדולים, בהם וואלה, ynet ו-mako, שדורשים מלפ"מ להפחית את הפרסום הממשלתי בפייסבוק ובגוגל, חברות שאינן משלמות מס
אלכסנדר כץ |  1
באסם ג'אבר, מבעלי קבוצת פנורמה (צילום יח"צ)
גם האתר פאנט מצטרף לפורום אתרי האינטרנט הפרטיים הגדולים בישראל על רקע המחאה נגד הפניית התקציבים של לשכת הפרסום הממשלתית (לפ"מ) לגופי מדיה בינלאומיים - פייסבוק וגוגל.
פאנט הוא האתר הישראלי בערבית הגדול בישראל, ונחשב לאחד מאתרי התוכן הישראלים הגדולים מבחינת תעבורה – מספר כניסות, דפים נצפים ועוד. הוא שייך לקבוצת פנורמה, המחזיקה גם בערוץ הייעודי הלא TV וגם בשבועון פנורמה, הנחשב לפופולרי במגזר הערבי. 
על פי נתוני חברת סימילרווב, בחודש האחרון רשם האתר כ-22.7 מיליון כניסות - כ-15% מישראל, 13% ממצרים, 8.5% מארה"ב, כמעט 8% מאלג'יריה ו-6% ממרוקו. מדובר על נתונים נאים מאד, גם מול המתחרים היהודים הבכירים: לוואלה היו 75 מיליון גולשים (92% מישראל), ynet עם 63 מיליון כניסות (88% מישראל), ו-mako עם 36 מיליון (91% מהגולשים מישראל).
פאנט, כמו האתרים הגדולים בישראל, חווה ירידה חדה בהכנסות בגלל התחרות מפייסבוק וגוגל, גם בגזרת התקציבים הממשלתיים שמגיעים אליו. גורמים בתעשייה מעריכים כי הירידה של האתרים מפרסום עומדת על עשרות אחוזים בשנה האחרונה. פאנט נחשב למעצב דעת קהל במגזר הערבי, דרכו גורמים במגזר הערבי וגם בציבור הכללי מעביר את מסריו לאוכלוסייה הערבית - בישראל ומחוצה לו. תגובתו של בסאם ג'אבר, בעלי קבוצת פנורמה ואתר פאנט, לא התקבלה.
כאמור, הצטרפותו של פאנט לפורום האתרים בראשו עומד אבי בן טל - מנכ"ל ynet, נובעת מהמאבק על תקציבי הפרסום שמנהלים אותם אתרים. בפנייה לפני כ-3 שבועות לשר האוצר משה כחלון, שרת התרבות מירי רגב ומנכ"ל לפ"מ בועז טמפלר, טענו האתרים – ynet, וואלה, קבוצת הארץ, mako ונענע10 (כעת אתר ערוץ עשר) – כי המשמעות של הזרמת חלק מהותי מתקציב הפרסום הממשלתי לאתרים שיושבים בחו"ל, היא שמועבר "תשלום שנתי של עשרות מיליוני שקלים מלשכת הפרסום הממשלתית לחברות גלובליות - בעיקר לגוגל ולפייסבוק, חברות אשר אינן משלמות מס בארץ ושמעסיקות מעט מאד עובדים מקומיים".
האתרים טוענים כי הם עצמם "זוכים רק לחלק קטן מההוצאה לפרסום של משרדי הממשלה, למרות היותם משלמי מיסים, מעסיקי עובדים רבים הן במרכז הארץ והן בפריפריה ובעוד שעיקר עיסוקם בייצור והפקת תוכן איכותי ומגוון בשפה העברית - התוכן שלמעשה גוגל ופייסבוק מפנים את גולשיהם אליו ושבלעדיו לא היה תוכן אינטרנטי ראוי בעברית".
לדברי מנהלי גופי המדיה הישראלים, האתרים שלהם מכסים את כל טווח החשיפה האינטרנטית שלפ"מ מבקשת להגיע אליו, ולמרות זאת - האתרים הבינ"ל זוכים ליתרון תמחירי מובנה בכך שאינם משלמים מע"מ. "במילים אחרות בהפניית תקציב ממשלתי לחברות הללו, הממשלה נוהגת כאחרון הסוחרים וחוסכת מעצמה תשלום מע"מ שהיא כן כופה על האתרים הישראלים", אומרים המנהלים, שדורשים להפחית את הפרסום הממשלתי באתרים הבינ"ל באופן דרסטי.


פייסבוק וגוגל גורפים עד 25 אגורות מכל שקל בפרסום בישראל 
כזכור, עוגת הפרסום הישראלית עמדה ב-2017 על כ-4 מיליארד שקלים, עליה של 100 מיליון שקלים ביחס לשנה שלפני כן, גידול של כ-2.5% (ריאלית הגידול קטן יותר). חלקו של הדיגיטל בעוגת הפרסום הכללית גדל מ-30% ל-33%, ובמספרים - על כל שקל שמושקע בפרסום, 33 אגורות עוברים לדגיטל.
אבל אם פעם רוב רובו של הכסף עבר לאתרים הישראלים, ב-2017 כוחן של הרשות החברתיות, כמו גם של גוגל ויוטיוב, רב מאי-פעם, ומתוך אותם 33 אגורות, על פי הערכות בשוק הפרסום המקומי, 25 אגורות (כ-75% מכלל הפרסום בדיגיטל) מועברים אל אותם תאגידי ענק מחו"ל. בלשכת הפרסום הממשלתית אגב מעריכים כי הנתון נמוך יותר - ועומד על כ-54%, ובאגורות - כ-18 אגורות מתוך כל שקל שמושקע בישראל בפרסום.
אז מה הבעיה? שעל אותן 8 או 15 אגורות (תלוי את מי שואלים), הישראלים משלמים מס מלא. ומה קורה עם 18 או ה-25 אגורות שפייסבוק או גוגל גורפים? סכום זה חף מתשלום מס. נכון, הפוליטיקאים מנסים להוביל מהלך למיסוי על הכנסות הענק של אותם תאגידים שעל פי הערכות עומדות על כ-700 מיליון עד מיליארד שקלים בשנה, שכרגע נקיים ממס.
בלפ"מ טענו בזמנו כי "גוף מקצועי שמחויב לפרסום אפקטיבי עבור לקוחותיה - משרדי הממשלה, ומרבית הטענות המועלות במסמך (מיסוי גופים גלובליים, העסקת עובדים או כשלי שוק) - אינן קשורות לאפקטיביות פרסום ובחירת תמהיל מדיה", והוסיפו כי "אין בהוצאה של לפ"מ חריגה בהשקעה ביחס לשוק". 
תגובות לכתבה(1):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
  • 1.
    האתרים דואגים לעצמם אבל מסקרים באהדה תופעות זהות
    אורי 20/02/2018 14:09
    הגב לתגובה זו
    0 0
    למשל עידוד לקנות אונליין באתרים מחול במקום מתוצרת הארץ שמעסיקה עובדים ישראליים ומשלמים מיסים מקומיים
    סגור