מדיה

רשות ההגבלים בוחנת את כוחן של גוגל ופייסבוק - בעזרת הציבור

רשות ההגבלים העסקיים מנסה לערב את הציבור, אך בעיקר את החברות בגזרת ההיי-טק הישראלי, בדיונים על כוחן של חברות ה"סופר פלטפורמות" והשפעתן על התחרות
משה בנימין | 
רשתות חברתיות (צילום Istock)
רשות ההגבלים העסקיים פרסמה היום (יום ג') קול קורא לקבלת התייחסויות מהציבור בנוגע להיבטי תחרות של כלכלת האינטרנט. במסמך עצמו מפורטים שמותיהן של החברות המרכזיות - ענקיות האינטרנט - שאליהן המסמך מכוון: גוגל, אמאזון, פייסבוק, אפל ואחרות. פרסום הקול הקורא מגיע כהכנה לקראת מחקר שמתכננת הרשות בעניין ההשלכות של סוגיות מרכזיות בתחום המקוון על התחרות במשק.
למרות הפנייה לקהל הרחב, הרשות מחכה בעיקר להתייחסות מצד "חברות הזנק וחברות מבוססות ומובילות בתחום ההיי-טק". צוותי החשיבה של הרשות צמצמו את הנושא ל-4 סוגיות מרכזיות שאותן תרגמו לשאלות מכוונות שהוצגו לקהל, שעליהן יש לתת את הדעת. הראשונה עוסקת בפיקוח על מיזוגים ובכלל זה מתבקשת התייחסות לשאלה, "אם יש להגביר את הפיקוח על מיזוגים של חברות טכנולוגיה גדולות, להשפעות שעשויות להיות לכך על התחרות וכן על התמריצים להשקיע בתחום הטכנולוגיה".
השאלה השנייה נוגעת לאופן עריכת ניתוח תחרותי בענפי משק דיגיטליים, ובפרט לאופן
הגדרת שווקים והערכת כוח שוק; השאלה השלישית עוסקת בהשפעה התחרותית של מתן הוראות רגולטוריות ספציפיות המגבילות התנהגויות של חברות דומיננטיות, כגון חובה לאפשר גישה לממשקי תוכנה, API, מסדי נתונים, וכו'; השאלה הרביעית מתייחסת לחשיבות שיש לגישה לנתונים במגזר הטכנולוגי, דהיינו big data ולשאלה כיצד, אם בכלל, רשויות תחרות צריכה להתמודד עם החשש לחסימת הכניסה לשווקים כתוצאה מיתרון תחרותי הנובע מגישה למאגרי נתונים.
במבוא לקול הקורא, הרשות ממקמת את עצמה יחד עם רשויות ההגבלים מסביב לעולם: "כפי שפורסם רבות בתקשורת, מספר רשויות הגבלים מסביב לעולם בוחנות סוגיות נבחרות הקשורות בכלכלה דיגיטלית. הרקע לבדיקות אלו הוא השיח הציבורי בעניינים כגון הגנת מידע, פרטיות, אמינות תכני החדשות והמידע ברשת, השלכות חברתיות שנובעות משירותים דיגיטליים ועוד". 
ברשות מסבירים כי מדיניות אי ההתערבות בשווקים מבוססי חדשנות דיגיטלית הייתה זו שעודדה את התפתחות התחום שבתמורה הוביל להגברת התחרות בשווקים משיקים לצד שינוי מבורך בא-סימטריית המידע, לטובת הציבור, בשווקים שעברו טרנספורמציה דיגיטלית. עם זאת רשויות ההגבלים מסביב לעולם החלו להקדיש לאחרונה תשומת לב מיוחדת ל"סופר-פלטפורמות" (גוגל, אמאזון, פייסבוק, אפל וכו'), חברות שבהגדרה מספקות תשתית להפצת תוכן ושירותים דיגיטליים.
החשש הנובע מחברות אלו, בא לידי ביטוי, לדעת הרשות, מיכולתן להפעיל את כח השוק שלהן הן כלפי יצרני התוכן והן כלפי הצרכן הסופי. הרגולציה, וכאן הרשות הישראלית חושפת טפח למה שבאמת עומד לנגד עיניה, נועדה "לעזור לחברות חדשות בכך שהיא יכולה לספק מגרש משחקים שוויוני יותר שבו הן יכולו להתחרות בחברות הקיימות". כמו כן מציינת הרשות כי בחינה קפדנית של בקשות מיזוג ורכש עשויה להקשות על רכש של חברות קטנות על ידי ענקיות התחום. באותה נשימה מוסיפה הרשות כי השוק הישראלי מאופיין בעסקאות מסוג אלו, של רכישת חרות בתחילת דרכן על ידי ה"סופר-פלטפורמות" - עסקאות שב-2017 הסתכמו במחזור של 23 מיליארד דולר. 
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה