שיטת התמחור - פר מדיה - היא זאת שהפכה את המשרדים למה שהם היום. לדעתי משרדי הפרסום צריכים ליישר קו ביחד ולהחליט שמתחת לסכום מסויים לא יורדים.כדי לאפשר לעצמם להרוויח יותר,לשכור יותר אנשים ולהוריד את כמות העבודה פר עובד. בנוסף בהעדר הלחץ שמשרד אחר יקח להם את הלקוח עם תעריף נמוך יותר הם יכלו לעמוד מול הלקוח באופן בטוח יותר מול דרישות לא הגיוניות שלקוחות מצטיינים בהם

שוק עבדים. יורקים דם מסביב לשעון והעובדים לא גומרים את החודש ומקבלים יחס של אסירים. אבל מה זה חשוב העיקר שלמירי, ניר והמשנה למנכ"ל נפתלי יהיה טעים בסדנת שף להנהלה. ירים את ידו העובד הלא בכיר שלא מקבל תמיכה מההורים או משלים הכנסה בשבת...

מעדיפים עובדים פחות מנוסים, צעירים שאפשר לנצל אותם. אז לוקחים איזה טאלנט שידחוף ומקיפים אותו בעושי דברו. ומה לדבי איכות העבודה... עזבו, לא בשבילנו.

כל שאלה שאני שואל את התקציבאיות .. כמה זמן את עובדת כאן ? היא עונה לי אני עובדת פה 3 חודשים וזה נראה כמו 9 חודשים הבעיה במשרדי פרסום זה השעות המטורפות והמשכורת הגלובלית ללא שעות נוספות בתשלום!!! ואז אנשים מתייאשים ועוזבים

מי שמרוויחים מכל הסיפור זה בתי ספר לפרסום שמוכרים חלומות.

קדנציה ממוצעת במשרד פרסום - חצי שנה לפי הראיון של יונית לוי עם יאיר לפיד אתמול, מעמד הביניים מרוויח משכורת של עשרת אלפים ש"ח בחודש. ירים את ידו הקופירייטר שמרוויח כך.

מדינת ישראל שבויה בגרסה הקיצונית ביותר של ההוויה הקפיטליסטית: פער בלתי נתפס בין מעמדות, ריכוזיות המעניקה לכמה בודדים בחברה הון וכוח ללא הגבלה, תרבות צריכה בזבזנית וחסרת רסן, היחלשות מוסדות המדינה ואובדן האמון במנהיגים ובשיטה הדמוקרטית כולה. אנחנו חיים בחברה שבה אין ערך לנכסי רוח ותרבות, אין ערך למסורות ומיומנויות, רק כסף מהיר ואקזיטים. עובדים הם רק חומר גלם, לא בני אדם, ניתן להשתמש ולזרוק, ואם השוק מאפשר זאת ויש המון היצע: מחליפים עובדים כמו גרביים וחוסכים בגדול. הפרסום הוא מיקרו-קוסמוס. כל מה שחולה בחברה שלנו, נמצא גם בענף הפרסום.

אני חושב שדוגמה מעולה לעניין היא אדלר חומסקי ששוחקת את העובדים שלה עד העצם עם אחוזי נטישה לא שפויים. בדיוק החודש כל מחלקת הדיגיטל שלהם נטשה אותם. אין להם טיפת הערכה לעובדים שלהם והם עובדים על שיטת המפעל. עובדים ללא הערכה או מילה טובה. ומי שנשחק בדרך, "שיעזוב". הם לא מאמינים במתן מילה טובה או חלילה בבונוסים. אבל אדלר זו דוגמה קיצונית. אני חושב שבלי קשר, משרדי הפרסום צריכים לעשות חושבים ולהרגיע עם השעות או פשוט לשלם שעות נוספות במקום לרמות ולפרק את השכר שלך לבסיס ושעות נוספות מראש. אני מתפלא איך מס הכנסה או כל גוף אחר שאחרי על כך שלא ינצלו את העובדים, עדיין לא אסר את הקומבינה המרושעת הזו. יש לא מעט תקציבאים שמרוויחים פחות מעובד זר. זאת בגלל שהן טוחנות שעות ומקבלים 5,000 שזה פשוט בלתי נתפס!

חידוד קטן - הסיבה שזה לא באמת אכפת לאיש היא שעדיף "דם חדש" וזול, מאנשים מנוסים איכותיים ויקרים. זו הסיבה מאחוריי הרצון לנטוש, ומאי הרצון לשמר.