רכישת דירה הפכה בעשור האחרון לחלום רחוק עבור זוגות צעירים רבים. גם אלו שמצליחים להגיע להון העצמי המיוחל של כ-25%, נדרשים לקחת משכנתאות גבוהות שחוצות פעמים רבות את מיליון השקלים, והתוצאה היא התחייבות של 20-30 שנה לתשלום לבנקים. בדרך, היקף התשלום גם סביר להניח שיעלה (תלוי במדד), ופתרון לא נראה באופק.

ובינתיים, לא נראה שהמציאות עוצרת את הישראלים מלהמשיך ולרכוש דירות. מנתונים שפרסם בנק ישראל עולה כי בחודש אוקטובר האחרון נלקחו משכנתאות בהיקף כ-6.15 מיליארד שקל, שהן 7,783 משכנתאות עם היקף ממוצע של כ-790 אלף שקל לכל משכנתא. מתוך כמעט שמונת אלפים משכנתאות שנלקחו באוקטובר, 1,091 משכנתאות נלקחו לטובת דירות להשקעה.

נתון נוסף שעולה מהנתונים הוא כי כ-41% מהמשכנתאות שנלקחו באוקטובר הן בשיעור מימון של 60% לפחות משווי הנכס. לצורך העניין, אם זוג רכש דירה באיזור המרכז בעלות של 2 מיליון שקל, ונדרש ל-60% מימון כלומר 1.2 מיליון שקל משכנתא, הוא גם נדרש ליכולת החזר גבוהה, דבר שהבנקים נוטים לבחון עוד לפני מתן המשכנתא.

ובזירה השנייה, דחיית המשכנתאות. בתחילת משבר הקורונה נצפתה עלייה חדה בהיקף דחיית המשכנתאות, מה שאף הוביל את המערכת הבנקאית ובנקים שונים לאפשר הקפאה של תשלומי המשכנתא, אליה וקוץ בה שלעצמה, שכן מה שלא נשלם היום, נשלם בעתיד ובסכום גבוה הרבה יותר. עד כה, היקף דחיית המשכנתאות בבנקים עומד על כ-52.8 מיליארד שקל, נכון לאוקטובר.

עם חזרת המשק לשגרה, גם ישראלים רבים חוזרים לעבודה, אף היקף האבטלה נותר גבוה ולפי תחזיות יוותר כזה גם בשנה החולפת. ברקע ההכרזות על חיסון, נותרת בלב ישראלים רבים תקווה אחת – שיבוא יום ובו לא רק תהיה להם דירה, אלא גם עבודה שתאפשר להם לכסות את המשכנתא.