הממשלה אישרה ברוב גדול את עקרונות ההסכם עם לבנון ואת הצעת ראש הממשלה יאיר לפיד להניח את ההסכם בכנסת.
חברי הממשלה הביעו תמיכה בחשיבותו ונחיצותו בעת הזו של ההסכם הימי עם לבנון, כמו כן תמכו בהצעת ראש הממשלה לפיד להניח את ההסכם על שולחן הכנסת. בישיבת הממשלה הציגו גורמי המקצוע את עקרונות ההסכם והשפעותיו בחיזוק הביטחון הלאומי והיציבות האזורית.
ההסכם ודברי ההסבר יונחו הערב בכנסת ויובאו לידיעת כל חברי הכנסת ועתידים להיות מוצגים בוועדת חוץ וביטחון. בתום 14 יום יובא ההסכם לאישור הממשלה. בהתאם לתקנון עבודת הממשלה ובליווי היועצת במשפטית באישור התהליך כולו.
מוקדם יותר היום הודיע ראש הממשלה החליפי נפתלי בנט כי יתמוך בהסכם הגבול הימי עם לבנון לקראת ישיבת הממשלה לקידום הליכי אישור ההסכם. בדבריו הודה בנט כי הוא "מודע למורכבות באשר להחלטה", אך נימק כי "מדובר בהסדרה שנדרשת, מכורח הנסיבות שנקלענו אליהן, בעיתוי בעייתי". אישור ההסכם בממשלה (צילום איתי בית און/ לע"מ)
"עם כניסתי לתפקיד ראש הממשלה הנעתי תהליך מו"מ מול לבנון בעניין המים הכלכליים, וזאת מתוך רצון לייצר מציאות של 'אסדה מול אסדה" ולמען אינטרסים כלכליים, ביטחוניים ואסטרטגיים נוספים של ישראל" אמר בנט. "לא כל מה שטוב ללבנון הוא רע ישראל. יש פעמים שאפשר להגיע למצב של רווח לשני הצדדים. ראיתי ערך בהגעה להסכם; אך לא בכל מחיר, וודאי לא תחת איומים".
לידי לבנון יימסרו ככל הנראה 850 קמ"ר, שבתוכם על פי הציפיות יימצא מאגר גז מבטיח. במאגר, ששמו הישראלי "צידון" ספונים לפחות 120 מיליארד מ"ק של גז. על פי טיוטת ההסכם, מדינת ישראל תישאר עם 17% בלבד מהמאגר.
על פי הערכות גסות, כאשר לא ברור כמה ישראל היתה מרוויחה לו היתה פחות מתפשרת, ההפסד לקופת המדינה מהנסיגה יעמוד על בין 2 ל-4 מיליארד דולר, שהם יותר או פחות מ-10 מיליארד שקל.
