האם ישראל ערוכה להתמודדות עם רעידות אדמה? מסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת שהוכן לקראת הדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה, מעלה שורה ממצאים מדאיגים שמעלים שאלות בדבר היערכות המדינה לקראת רעידות אדמה במידה וימשיכו, ובאם הדבר יוביל לקריסה של מבנים רבים בישראל. הנפגעים העיקריים: יישובי הפריפריה.

המסמך של מחלקת המחקר הכנסת בדק את נושא התמ"א 38 - תכנית המתאר הארצית חיזוק מבנים קיימים בפני רעידות אדמה, ואישורה בממשלה כחלק מפעולות ההיערכות לקראת רעידת אדמה כבר בשנת 2005. על פי התוכנית ייקבע מסלול מהיר לקידום מיגון וחיזוק מבנים קיימים שאינם עומדים בתקן רעידות אדמה באמצעות הנפקת היתר בנייה בלבד, לא צורך בהליך תכנון סטטוטורי ובאישור תכנית בינוי מפורטת. התמריץ לקבלנים לחיזוק המבנים הוא כמובן רווח כלכלי, מתן תוספת זכויות בנייה, הקלות רגולטוריות והטבות מס שונות ועוד.

התוצאה הייתה שיישום התמ"א היה ברובו באזורי הביקוש כאשר 77% מהמבנים שחוזקו היו במחוזות תל אביב והמרכז. בנוסף, עד שנת 2021 חוזקו מתוקפה של התכנית 1,834 מבנים בלבד - שהינם רק 2.3% בלבד מהמבנים שלהערכת משרד הבינוי והשיכון שזקוקים לחיזוק מפני רעידות אדמה. על פי המסמך:  תמ"א 38 כמעט שלא יושמה בערים המועדות להיפגע קשות ברעידת אדמה.

יש לציין כי כבר בשנת 2019 הוחלט על סיום התוכנית עד שנת 2022, הסיבות:  כישלון התמ"א בקידום חיזוק ומיגון מבנים בהיקף הנדרש; אי ישימות התמ"א ביישובי הפריפריה, בהם חיזוק ומיגון המבנים נדרש במיוחד; וכישלון התכנית ככלי לציפוף המרקם הבנוי "התחדשות עירונית". גם "חלופת שקד" שהוצעה על ידי שרת הפנים דאז איילת שקד מציעה תכנית חיזוק מבנים בפני רעידות אדמה כתחליף לתמ"א 38, אך גם תוכנית זו מבוססת על "מודל השוק" או במילים אחרות: לא תהיה ישימה בפריפריה, למרות תוספת זכויות הבניה המשמעותית שהיא מאפשרת.

משרד הבינוי והשיכון כן נקט בצעדים לחיזוק מבנים בפריפריה ובין השנים 2014-2020 סבסד חיזוק של 133 מבנים שבהם 2,883 דירות - רובם המכריע באזורי הסיכון לרעידת אדמה, בתקציב של כ-233 מיליון שקל. כ-68 מיליון שקל נוספים הוקצו לנושא בשנים 2021-2022.

עד כאן ההשקעות של משרד הבינוי והשיכון בכל הנדון בחיזוק מבנים. אבל התוצאות, על פי המסמך, רחוקות מלהיות מבוצעות. צוות בין משרדי לבחינת הצעדים הנדרשים לקידום מאסיבי של התחדשות עירונית בערי הפריפריה, ושהגיש את המלצותיו בשנה שעברה בפברואר 2022, העריך כי כיום יש בנגב ובגליל כ-96 אלף דירות ב-7,600 מבנים בבניה רוויה ביישובים עירוניים שנבנו שלא לפי תקן עמידות מבנים בפני רעידות אדמה, וכי סיבסוד ממשלתי לביצוע התחדשות עירונית באמצעות פינוי בינוי לדירות אלו ביישובים הפריפריה העירוניים עשוי לעלות כ-57 מיליארד שקל.

עוד ב-

רעידות אדמה בישראל: עשרות ישובים נמצאים בסיכון לקריסת מבנים

לכתבה המלאה

המצב הקיים בסיכום מציג תמונה מדאיגה: המצב הקיים: אין כיום בידי הממשלה מיפוי של המבנים שאינם מחוזקים בפני רעידת אדמה, והאומדנים השונים בנושא כלליים, לא עדכניים, ולא מדוייקים.