סקר למ"ס חושף: אלו השפעות המלחמה על מצב התעסוקה בישראל
מצב התעסוקה ושוק העבודה בישראל בימי מלחמת "חרבות ברזל": מחקר שנערך על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה חושף כי גברים הנעדרים זמנית מעבודה כל השבוע לפי סיבות נבחרות: מסיבות כלכליות – 20.9% (29.9% בחודש הקודם), מילואים – 58.2% (55.2% בחודש הקודם), אחר – 1.2% (0.9% בחודש הקודם)
אבטלה טבריה אילת (צילום רוני קניגסברג, מתוך אתר פיקיויקי)
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בחודש ינואר נרשם שיעור אבטלה רחב של 6.3% לעומת 7.5% בדצמבר 2023. הירידה נובעת בעיקר מחזרה לעבודה של כ-65 אלף איש שהוגדרו בחל"ת. דווקא בקרב המובטלים "הרגילים" נרשמה עלייה קלה.
מאז אוקטובר 2023, אז נרשם שיא של 10.5% באבטלה הרחבה, נרשמת התאוששות בשוק. בינואר 2024 היו בישראל 284 אלף מובטלים. כ-240 אלף איש נוספים אינם מוגדרים מובטלים, אך נעדרו משוק העבודה בינואר, חלקם על רקע שירות מילואים או בשל היותם מפונים - או בשל סיבות אחרות.
שיעור האבטלה בהגדרה הצרה שלו כולל רק את אנשים השותפים בשוק העבודה ומחפשים עבודה. שיעור זה דווקא רשם עלייה קלה מ-3.1% בדצמבר 2023 ל-3.4% בינואר 2024 - תוספת של כ-12 אלף מובטלים.
לפי נתונים של המוסד לביטוח לאומי, מתחילת המלחמה ועד היום פנו 183,722 אזרחים בבקשה לדמי אבטלה. 132,297 מהם יצאו לחל"ת שלא מרצון. כלומר, מתחילת המלחמה נוספו כמעט 200 אלף איש למעגל האבטלה.
הנתון הזה לא כולל עצמאים קטנים, שפרנסתם נפגעה ושהעסק שלהם עלול להיות על סף קריסה, אך הם לא זכאים לעזרה של המדינה. הביטוח הלאומי הציע עוד בתקופת הקורונה לקדם חקיקה בנושא, אך הצעת החוק עדיין מונחת על שולחנה של הכנסת. הענפים שספגו את הפגיעות הקשות ביותר הם המסחר, שירותי האוכל וההסעדה, הבניין, התיירות, שירותי הבריאות והרווחה, וכמובן - האמנות והתרבות.
