מחקר חדש של המוסד לבטיחות ולגיהות והעמותה הישראלית לסרטן העור שפורסם לרגל חודש המודעות לסרטן העור, מציג תמונה מדאיגה: פחות משליש (28.3%) מהעובדים חושבים שמקום העבודה שלהם מקפיד על הגנה על עובדיו מפני חשיפה לשמש. רק 54.4% מהעובדים דיווחו שהמעסיקים סיפקו להם כובע בזמן עבודה בשמש, רק ל- 28.3% מהעובדים דיווחו שהמעסיקים סיפקו להם קרם הגנה בזמן עבודה בשמש.

מדוח רשם המחלות התעסוקתיות במשרד הבריאות 2017 עולה כי 89.4% מהמקרים של גידולים ממאירים, שהוכרו כסרטן ממקור תעסוקתי, היו מקרי סרטן העור. לפי הספרות חשיפה לשמש שכיחה וגבוהה בעבודות בנייה, גינון, פיקוח עירוני, ניקיון ברחובות, תחזוקת מבנים ועבודות חקלאות. בעבודות אלה יש שיעור סרטן תעסוקתי גבוה יחסית למקצועות אחרים.
 

עוד ב-

לכו להיבדק: אלו עמדות החינם לבדיקת סרטן העור

לכתבה המלאה

מטרת המחקר בו השתתפו 345 עובדים מכלל העיסוקים במשק הישראלי, הייתה לבחון את התנהגות ההתמגנות של עובדים ועובדות בישראל מפני השמש ותמיכת המעסיקים במניעת החשיפה.

העובדים נשאלו על מידת ההתמגנות שלהם על ידי לבוש, משקפי שמש ושימוש בתכשיר הגנה. רק 59% מהעובדים דיווחו כי הם נושאים אמצעי הגנה מפני השמש לרוב או תמיד. האזור החשוף ביותר בקרב העובדים היה העורף ולאחריו הכתפיים והחזה.

האחריות לשמירה על בטיחות העובדים מפני קרינת השמש אינה רק באחריות העובד, אלא מוטלת גם במעסיק. במחקר נמצא שבמקומות עבודה בהם הקפידו המעסיקים על הסברה ומתן אמצעי מיגון מפני השמש לעובדים, אחוז השימוש בציוד המיגון היה גבוה יותר. כמחצית מהמשיבים (49.6%) ציינו כי הם מקבלים הדרכה שנתית על סיכוני החשיפה לשמש, 22.3% קיבלו הדרכה בעבר ו-28.2% לא קיבלו כלל הדרכה לגבי סיכוני החשיפה לשמש.

עובדים שמקבלים הדרכה קבועה שומרים באחוזים גבוהים יותר (בין 8% בהגנה על הראש ל-33%  בהגנה על כפות הידיים) מאשר עובדים שלא קיבלו הדרכה. בקרב עובדים שדיווחו כי מעסיקיהם סיפקו להם כובע היו אחוזים גבוהים יותר של הגנה על הראש (91.4% לעומת 72.0% בקרב מי שלא סופק כלל), העיניים (62.1% לעומת 56.0%) והאוזניים (13.8% לעומת 12.0%).

שיעור גבוה יותר של עובדים שדיווחו כי מעסיקיהם סיפקו תכשיר הגנה דיווחו על שימוש בתכשיר הגנה על כפות הידיים (43.3% לעומת 31.5%) ועל הזרועות (22% לעומת 7%). אולם, ראוי לציין כי אחוז גבוה של עובדים שלא סופק להם קרם הגנה השתמשו בלבוש ארוך כהגנה מקרינת שמש ובקרב עובדים אלו סך המגנים על הזרועות (שרוול, קרם הגנה או שילוב) היה דומה והגיע לכ-70%.

כך שיעור גבוה יותר של עובדים שקיבלו תכשיר הגנה ממעסיקיהם דיווחו על הגנה על העורף באמצעות תכשיר הגנה לעומת עובדים שלא סופק להם תכשיר זה (28.3% לעומת 7.4%). עובדים שלא סופק להם תכשיר הגנה עשו שימוש רב יותר בלבוש מגן, אולם בסך הכל 50% מהם לא הגנו על העורף מפני השמש לעומת 45% שלא הגנו על העורף למרות שמעסיקיהם סיפקו תכשיר הגנה או חלופה כספית.

המוסד לבטיחות ולגיהות מציע דרכים לשמירה על סביבת עבודה בטוחה, ביניהן:
1. אספקת עזרים פשוטים להגנה מהשמש – ביגוד ארוך, משקפי שמש, כובע ומסנני קרינה.
2. תכנון נכון של שעות הפעילות - עשוי להפחית משמעותית את החשיפה לשמש.
3. הכרת גורמים מסרטנים כימיים ואחרים ע"י מעסיקים ובקרה ומניעה של חשיפה ככל האפשר לגורמים אלה בתהליכי עבודה.
4. ביצוע ניטורים במקומות העבודה במטרה לאתר סכנות העלולות להזיק לעובדים.
5. הדרכות ומעקב רפואי - אבחון וטיפול מוקדם מאפשרים סיכויי ריפוי גבוהים. לכן חשוב להדריך את העובדים לא רק בהגנה מפני השמש אלא גם כיצד לבצע בדיקה עצמית לאבחון המחלה, והכרת הסימנים הראשוניים.
6. במקרה של קרינה בלתי מייננת – הגדלת המרחק מגורם הקרינה, הגבלת משך השהות לגורם הקרינה, להקפיד על תפעול נכון של הציוד בהתאם להוראות היצרן.
7. הדרכת עובדים בדבר הסיכונים, החשיפה אליהם והשפעתם על בריאותם התעסוקתית.