הנושא שעלה בסוף השבוע לכותרות, במיוחד בעולם הספורט, הוא הפרישה האפשרית של חלוץ נבחרת ישראל מונאס דאבור מהמדים הלאומיים, זאת על רקע שריקות הבוז שהוא ממשיך לקבל מהקהל והעובדה שגם לא כל השחקנים מגבים אותו לאחר אמירות העבר שהשמיע.

מגיש ערוץ 14 שי גולדן תקף: "לעניין מונאס דאבור והפרישה/לא פרישה מנבחרת ישראל בשל שריקות הבוז לעברו, אומר כך: אני מכבד ומעריך ספורטאים שחשים צורך להתבטא פוליטית ו/או חברתית, בשל מעמדם הציבורי ונגישותם לקהל רחב. המאה העשרים רצופה באינספור ספורטאים שהתבטאו פוליטית ואשר השפיעו חברתית ופוליטית. מוחמד עלי, למשל, התבטא פוליטית ופעל פוליטית, ונוכחותו במאה העשרים אייקונית ומשמעותית, גם אם שילם על דבריו ופעולותיו מחירים כבדים".
 

עוד ב-

שי גולדן מאשים לאחר הפיגוע: "הממשלה הזאת חייבת ללכת"

לכתבה המלאה

עוד כתב: "אבל למטבע הזה של התבטאויות פוליטיות של ספורטאים יש שני צדדים. מי שאינו רוצה שיישרקו לו בוז בשל עמדותיו ואמירותיו הפוליטיות, בטח כספורטאי, יכול לחסוך מעצמו את העניין באופן מאוד פשוט ולהתמקד בספורט בלבד. הכל בסדר, לא מוכרחים להתבטא פוליטית. אבל ספורטאי שמתבטא פוליטית מוכרח להביא בחשבון שדבריו עלולים לגרום לתגובה בקרב הקהל. דאבור בחר להתבטא פוליטית, ועכשיו הוא נפגע עד עמקי נשמתו משריקות הבוז? למה, אחינו? אמרת דברים בגנות ״הכיבוש״? איחלת לחיילי צה״ל שאללה יקח אותם? שיהיה לך לבריאות; אתה בוודאי לא מצפה למחיאות כפיים סוערות ואוהבות מכל הקהל הישראלי".

גולדן המשיך: "ועל אותו משקל, מוכרחים להיות ישרים: אותם אלה שעכשיו משתוללים וטוענים לאפקט ״לה פמיליה״ של קהל הנבחרת כנגד דאבור, הם אותם אלה שהתגוללו על דודו אוואט ועל עומרי כספי כאשר אלה הביעו עמדות פוליטיות הפוכות לאלה של דאבור. לצביעות ולהתקרנפות אין גבול, אפילו במישור של עתונות הספורט. יד אחת מוקיעה את אוואט וכספי בשל ״עמדותיהם הפשיסטיות״, ויד שנייה מבקשת לסתום את הפה של הקהל ששורק בוז לדאבור שלובש את מדי הכחול-לבן ומאשים את ישראל בפשעי מלחמה. אי אפשר גם וגם. או שלדאבור ולכספי ולאוואט מותר (אגב, אוואט וכספי לא מלמלו מלמול אחד פוליטי בזמן שלבשו את המדים הלאומיים), או שלאף אחד אסור".

לסיום הסביר: "ואגב נוסף, בעניין עתונות הספורט וקינת ״הגזענות״ שאוחזת בה בסיקור פרשת דאבור: לשחקנים הערבים האחרים שלובשים את מדי הנבחרת איש לא שורק בוז. אז איפה כאן הגזענות, אתמה? מי שמתבטא פוליטית, מתוך מטרה להשמיע קול ולהשפיע, שייתבטא. בכבוד שלו; אבל להתבטאויות פוליטיות יש תוצאה, והתוצאה במקרה של דאבור היא קריאות בוז שייאלץ לשמוע מכמה מאות אוהדים. שייתמודד עם השלכות מעשיו והשלכות הדברים שאמר. פשוט, בסיסי וקל".