שיווק ופרסום

"בענף הפרסום בתל אביב - מי שמחזיק בדעה ימנית נתפס כבבון, אוהד בית"ר חמום מוח"

עד לפני שנתיים, נועם פתחי היה עוד איש קריאייטיב שאף אחד מחוץ לענף לא הכיר, ואז הפייסבוק תפס תאוצה והפך אותו לנציג הימין החדש, השנון, הדעתן והלא מתנצל. לאחר 15 שנה בענף, הפרילנס הכי קבוע שיש מדבר עם אייס על הכל

משה בנימין | 22/6/2015 15:22 34

לפני כ-4 שנים ביקרנו במשרד הפרסום גליקמן נטלר סמסונוב לצורך כתבה על האנשים מאחורי "אשר", בקמפיין של הבנק הבינלאומי. ללא ספק, אחת הדמויות המצחיקות בתולדות הפרסום הישראלי בכיכובו של אסי כהן. בעידן שבו הפייסבוק שימש כרשת חברתית, לפני שהפך לתופעה סוציאלית תקשורתית ששינתה את חיינו, נועם פתחי, מנהל הקריאייטיב מאחורי דמותו של 'אשר' ואחד מכותביה, היה "עוד איש קריאייטיב שאף אחד מחוץ לענף הפרסום לא מכיר", כמו רבים מחבריו למקצוע.

4 שנים ואלפי פוסטים לאחר מכן, בגליקמן עשו כמעט את הבלתי יאומן ובנו במקביל דמות גאונית נוספת של המזכירה של שוקה המגולמת על ידי שני כהן. לצד זאת, "פתחי של הפרסום" זה שחתום גם על פרסומת 9 מיליון, פינה מקום לטובת "פתחי של הפייסבוק": הפוליטי, הימני, השנון, הדעתן, האיש של ביבי, המתריס, המצחיקן ויש שיגידו האגרסיבי ומחרחר הריב, עם אלפי עוקבים בפייסבוק, קצב מסחרר של 3-4 פוסטים ליום ומאות לייקים.

"פתחי של הפרסום לא נראה לי מעניין יותר מדי. אין היום איש קריאייטיב שמעניין מישהו, אין כבר אייקונים, אין עוד גדעון עמיחי כזה. חוץ מזה זו החלטה, אתה צומח בפייסבוק וזה תינוק שאתה לא יודע לאן הוא ילך. אני לא מגדיר את עצמי כימני קיצוני אקטיביסט כמו שזה נראה מהצד. אני לא משתתף בשום הפגנה, יש לי עמוד פייסבוק והכל נעשה הרבה פעמים כתגובה הומוריסטית למה שקורה פה".

הוא בן 41, רווק שעובד בענף הפרסום כבר 15 שנים. הוא גדל ברחובות, בכור עם אחות שקטנה ממנו. בתוך שנתיים, בגיל 27-28 הוא איבד את הוריו בזה אחר זה. "איך זה השפיע? אני מהשורדים, לא מאלו שמרשים לעצמם להתרסק, במיוחד כלכלית. לכל ההצעות שהיו לי לצאת ולכתוב לארץ נהדרת תמיד סירבתי. זה לא בשבילי לחכות לפרויקט 3 חודשים ולתפור איזה פיילוט על הדרך - כנראה שאני צריך בסוף את היציבות".

לאחר 4 שנים של עבודה בשוק היהלומים בארה"ב הוא שב לארץ "כי בסוף מגיע הרגע שאתה שואל את עצמך אם אתה רוצה להיות ישראלי? האם אתה רוצה להשתמש בשפה שלך? בהומור שלך? כי זה לא באמת שלך שם, וגם כי תמיד רציתי להיות קופירייטר-פרסומאי שבעיניי זה השילוב המושלם של איש מכירות ורעיונאי". הוא החל את דרכו בטמיר כהן, משם עבר לגיתם BBDO ולאחר שנתיים המשיך לגליקמן נטלר סמסונוב בעקבות יגאל שמיר – שותף ומנהל הקריאייטיב הראשי בגליקמן והיחיד שפתחי נושא אליו עיניים בהערכה רבה, עד היום. "הבנאדם היחיד שאני מוכן להיות כפוף אליו זה יגאל שמיר. אני לא מוכן להיכנס למנהל קריאייטיב שעשה פחות ממני ולשמוע ממנו שהוא 'לא אהב'. קיבלתי כבר הצעות מכל המשרדים, אבל להיכנס ליגאל שמיר לאשר קריאייטיב, זה לא כמו להיכנס לסמנכ"ל בכל משרד אחר שחלקם עשו פחות דברים ממני. נכון שזה נשמע רע, אבל מישהו פעם אמר לי 'מה הכל אגו?' אז אמרתי לו שאם לא, אז שיגיד לי שאני הסמכות היחידה בקריאייטיב וזהו. בסוף הכל זה אגו".

"זה היה נראה בקקטוס - כאילו ענף הפרסום מתבייש בעבודות שלו"

השבוע שבו נערך הראיון עם פתחי, היה גם השבוע של הקקטוס – תחרות הפרסום הישראלית ששבה בפורמט מחודש. באותו שבוע תהה בפני אייס אחד מסמנכ"לי הקריאייטיב הבכירים בענף "כיצד יכול להיות שפתחי לא זכה לעלות על בימת הקקטוס ולקבל זהב על שניים מהקמפיינים הכי מצחיקים ושנונים של העשור האחרון?". סימן השאלה נותר באוויר עד לפגישה עם פתחי ששפט בעצמו בתחרות ובא טעון בביקורת משלו.

"זה נראה כאילו הענף לא רוצה באמת להכיר באופן ראוי בכישרון, אז למה שאחרים יתנו לך את הכבוד הזה? בסוף פרסומות הסרטים בטלוויזיה הן המובילות, והן אלו שהכי קשה לעבוד עליהן. ב-30 המשרדים הגדולים – כולם רוצים לעשות פרסומות לטלוויזיה, ובסוף בטקס המרכזי של ענף הפרסום העבירו את הפרסומות כמו שקופיות. אתה לא יכול להגיד שקופי שוט זו לא פרסומת ראויה, או ג'וי? זה היה נראה כאילו עולם הפרסום מתבייש בעבודות שלו. אז כן, זכו בהרבה פרסים אבל אתה לא רואה את העבודות. הלקוחות שאישרו את ג'וי למשל, ולא הלכו על הדבר הרגיל, אלא על האחר והשונה ואמרו למשרד 'תעשו לי את הדבר הזה, שהוא עומד שם וצועק לאנשים ג'וי וג'וי' - איפה זה? למה זה לא זכה? כי אתם החלטתם? זה היה עלוב. אני יכול לשבת בהלקאה עצמית ולהגיד עשינו עבודה לא טובה אבל זה לא נכון - יש פה 10 קמפיינים לפחות כמו למשל כאב ראש, היונים, טמבור, 9 מיליון, ג'וי, yes ועוד. לאיפה כל אלה נעלמו? ככה לא בונים חומה".

"בכל זאת חברה כמו איי.די.איי ביטוח שעושה גם את היונים וגם את שני כהן - אם הלקוח היה בא לטקס כזה, מה הוא היה רואה? שסתם זרקו לו כמה פרסומות על הרצפה. אני לא אומר מה צריך לזכות אבל הקשיחו את זה כל כך שבסוף ענף שלם, ויהיו מי שיגידו שאני מתמרמר, עבר טקס שבו הגיעו אליו מפרסמים וצוותי קריאייטיב שרצו לזכות להכרה ולא זכו בה - נשארנו עם זה שעולם הפרסום לא חגג כלום בערב הזה".

הביקורת שלו, שנשמעה גם על ידי אחרים בערב הקקטוס נוגעת לרף האיכות הגבוה שנקבע והותיר כמעט את כל הענף ללא פרס זהב אך בעיקר לדרך שבה נוהל האירוע. "לפני כמה שנים זה היה מחולק לקטגוריות, פיננסים רכב וכו', והיו צוותים שעולים לבמה ולקוחות שאומרים כמה מילים. התעסקו בזה. מה יש היום? הביטוי הבולט היה לראות את הפרצופים של כל המשרדים והאנשים שעשו עבודה מדהימה כמו yes ו-HOT וגידי גוב לבזק, והיונים של ביטוח ישיר עומדים ובוהים במסך".

-זה לא מעצבן יותר כשזה מגיע אחרי שנתיים של דיונים על מבנה התחרות?
"זה מעצבן מאוד כי ככה לא בונים אירוע. לא בונים חגיגת פרסום ככה".

-יש אשמים? אתה אומר 'הענף' אבל זה החברים שלך, הקולגות שלך
"כן ברור שזה כולם והקולגות. אין לי איזה אשם מרכזי, אבל מישהו בבניית הטקס ראה בסוף שבקטגוריות טלוויזיה הולכים לעבור על 44 סרטים בצורה מאוד מהירה ושטחית. אתה בסוף עושה אירוע גם לקהל שעומד שם, ויש צוותי קריאייטיב שעשו עבודה מדהימה ורוצים ליהנות ממה שעשו וזה ככה עבר סתם. זה גם חוסר הבנה במה זה אומר לעבוד על הפרסומות האלו, במיוחד היום שהכל נהיה יותר קשה. אתה יודע מי עשה מה? פעם היית רואה אותם – את הכוכבים שעומדים מאחורי העבודות. אנשי קריאייטיב שנטחנים 12 שעות ביום, נלחמים בכל החומר והתוכן שמוצף בעולם, מאשרים קריאייטיב בחוץ, מאשרים בפנים ומה לא, וזה טקס שאמור להגיד 'הקריאייטיב הוא חזית הענף' אז איפה זה?".

-מה החברים שלך בענף אומרים?
"כולם חושבים ככה, אפילו משרדים שזכו אומרים לי מה זה היה? זה היה טקס שהיה אמור להניע את הקשר עם הלקוחות מחדש, ובשורה התחתונה לקוחות אומרים בשביל מה אני צריך את הקקטוס הזה אם אין שם באמת הכרה".

-אתה מגיע לגליקמן נטלר סמסונוב בתחילת שנות ה-2000, מה היה שם בשנה הזאת?
"יש שם משרד עם בערך 40 עובדים שמתחיל את הזינוק שלו עם כמה סרטים כמו הפטריה ומירס, ויש את יגאל שמיר שהגיע לשם שנה לפני ובעצם משך אותי אליו לעשות פרילנס, לשבוע ועוד שבוע ועוד שבועיים וככה נשארנו. אז התחילו ניצוצות הקריאייטיב טלוויזיה של המשרד - הוא כיוון לשם והצליח - ראו כבר שקורה משהו".

-מאז המשרד בגרף עלייה והייתה השנה הזו עם הפיצוץ הגדול, איפה נקודת המפנה בעינייך?
"הייתה איזו שנה שבה עשינו גם את הבינלאומי עם אסי כהן, גם דואר ישראל עם פיניש ומריאנו וגם את הצעדים הראשונים של ביטוח ישיר 9 מיליון עם שני כהן, ואז ראו שיש אצלנו עבודה חזקה על הומור ישראלי וכיכבנו ב'זכורות ואהובות', אבל הבום הגדול היתה ללא ספק פרסומת 'הלבד' עם אסי כהן. אלו היו השנתיים-שלוש של ה-וואו. זו היתה התקופה של שימוש בטאלנטים עם הומור חזק ולקוחות ראו לאן זה מגיע, ואמרו שהם רוצים כזה גם מאיתנו וגם ממשרדים אחרים, ובסוף זה יצר פרסומות שכולם מדברים עליהן".

-ומה עם הביקורת על זה שאתם 'וואן טריק פוני' - מביאים טאלנט מארץ נהדרת עם הכותבים שלו - ובמקומות אחרים שבהם אין לכם את הטאלנט המוכר הזה אתם לא הכי מבריקים
"מבחוץ זה נראה קל, כל אחד יכול לקחת טאלנט ולעשות איתו פרסומת טובה או בולטת, אבל יש משהו חשוב גם בשמירה על זה לאורך זמן וצריך לדעת איך לעשות את זה. היו לא מעט מקרים אחרים של טאלנטים מארץ נהדרת בפרסומות שלא הצליחו ולא תפסו. אצלנו יש את העיקרון המוביל שאומר אנחנו נעשה עבודה טובה למפרסם, על הדבר עצמו, בלי ללכת רחוק מהנושא, כך גם בדואר וגם בבינלאומי. קריאייטיב שלא בורח למקומות לא נכונים, רק כי הדמות מצחיקה וזה נכון גם לגבי הפרסומות האחרות שגליקמן עושה, למרות שזה אולי לא שיא הקריאייטיב".

גליקמן משרד אפור?
"זה לא משרד שמשקיע בפוזה, אבל עלינו ממקום 15 למקום 5 תוך כמה שנים. אם תיקח שואו-ריל של כל העבודות שלנו בעשור האחרון מול עבודות של משרדים אחרים תראה שאנחנו לא נופלים מאף אחד, חוץ מאולי באומן שהוא לדעתי המשרד הכי קריאייטיבי בישראל".

-תנער אותי ואני אומר לך שלצערי אני לא אצליח להיזכר בפרסומת שלכם שהיא לא שני כהן או אסי כהן
"יש את פיוז טי, במהלך שנעשה כדי להפריד בין המותג נסטי, עם Same Same New Name זאת עבודה נכונה מאוד שלנו. זה לא רק קריאייטיב מופרע והזוי ויאללה בואו נלך על זה - לטוב ולרע".

"זה מאוד ברור מה רוצים לעשות בגליקמן - לשכנע איש אחד"

החיבור בין פתחי לשמיר הפך למנוע המרכזי בקריירת הפרסום שלו. לא רבים יודעים אך מעבר לעובדה שבמחלקת הקריאייטיב הוא כפוף אך ורק לשמיר, למרות שמנהלי קריאייטיב אחרים באו והלכו, הוא אפילו לא עובד מן המניין של המשרד. תקופת הפרילנס שלשמה שמיר הביאו למשרד לפני כ-12 שנים הפכה לפרילאנס הקבוע ביותר בתולדות התחום. למעשה פתחי מוציא למשרד חשבונית מדי חודש על העסקתו במה שנראה מהצד כמו מקרה קלאסי של קושי להתחייב או למסד משהו. "אני עוף קצת מוזר" הוא אומר, "לא הלכתי על ניהול כדי להתעסק כל היום בלקוחות, אבל אני סוג של מחלקת קריאייטיב בעצמי".

-במהלך השנים שלך בגליקמן באו והלכו כמה מנהלי-סמנכ"לי קריאייטיב שהיו אמורים להשתלב במערך ופרשו לאחר תקופה קצרה. יש לזה הסבר? צריך DNA גליקמני אצלכם?
"כן זה כן משרד קצת שונה בענף הפרסום. הוא מאוד ממוקד מטרה, מהיר, הפתרונות לא מגיעים בחפירות של בריפים ושורות אסטרטגיה, ובד"כ הפרזנטציות עוברות מהר. יגאל (שמיר, מ"ב) הוא מאנשי הפרסום האינטליגנטיים והכריזמטיים בענף. בסוף, בחדר, כל הלקוחות ואנשי המשרד מסתכלים לכיוון אחד ולאדם אחד וזה ככה בכל משרד ויגאל הוא האיש הזה. אתה צריך איכשהו להתאים לאופי של יגאל, להבין אותו מהר, לתקתק מהר. לא מאמינים אצלנו בבזבוז זמן או בזבוז כוח אדם. גליקמן זה משרד שהוא איפשהו עדיין יחידה מאוד מובחרת - הקריאייטיב הכי קטן בכח אדם שיש בתעשייה. יש את יגאל שמיר והדיאלוג הוא איתו, הבריפים לא רצים בין קופירייטרים למנהלי קריאייטיב ולהוא ולזה – זה מאוד מאוד ברור מה רוצים לעשות. מנסים לשכנע איש אחד במשרד".

מימין: יגאל שמיר ויגאל בראון, מנכ"ל איגוד הפרסום

-למרות שזאת לא המחלקה שלך, אבל מבחינת רווחיות זה נראה כמו המשרד שמצא את הנוסחה המנצחת - כח אדם מבוקר לצד מחזורי פעילות יפים מאוד ב-טופ 5 של הענף
"זה משרד שבנה את עצמו לאט ואף פעם לא היה מוכן לשלם כל מחיר עבור כל טאלנט, וכל קפריזה שהוא בא איתה וידע לעשות את זה רזה ויעיל".

-מה איתך, גיל 41, אין הרגשה של אנדר רייטד או אנדר פייד?
"אני מתוגמל יפה וגם מעריכים אותי במשרד. נותנים לי לעשות את הבונבוניירות שבסוף הם תקציבי הדגל של המשרד".

-היו הצעות לאורך השנים ממשרדים אחרים?
"המון".

-כמו מה, שותפויות במשרדים, ניהול בכיר?
"גם בניהול קריאייטיב גם בשותפות".

-אז למה לא בעצם?
"כשאתה יודע להסתכל במאקרו על הענף אז אתה רואה את כל הדור שלי שהלך ויצא ופתח משרדים ואתה רואה מה עובר עליהם. הם לא מרוויחים הרבה יותר ממני, הם עסוקים בלרדוף אחרי הלקוחות, אחרי הכסף ובד"כ לא מדובר בתקציבים נוצצים יותר מדי. איכשהו אני תמיד אומר שאני מחכה לנפילה כדי לעשות משהו אחר, שתעבור עליי שנה קריאייטיבית רעה מאוד ואז...."

-מהצד זה נראה כאילו נועם פתחי לא יעזוב את גליקמן לעולם
"האמת היא שאין כל כך מה להציע לי, כי לנהל קריאייטיב תחת סמנכ"ל קריאייטיב אני לא אסכים, כי היום אני מאשר קריאייטיב עם הבעלים של המשרד שהוא מישהו גם שצמחתי איתו יחד אז מה יכולים להציע לי? אני מרוויח טוב ואף פעם גם לא ניהלתי אנשים, אני לא אוהב להתעסק בפוליטיקה אלא בקריאייטיב בלבד. כמובן שיש פוליטיקות ואני מכיר אותן, אבל לוותר על כל ההתעסקות בקריאייטיב עצמו...לא נראה לי...ויש גם דברים אחרים שאני עושה".

וכשפתחי אומר, "יש גם דברים אחרים שאני עושה" הוא מתכוון למשהו ספציפי שהפך אותו לדמות מאוד מוכרת – הפייסבוק. לשמוע אותו מציין שהוא לא אוהב להתעסק בפוליטיקה יעלה חיוך אירוני על פני חבריו בפייסבוק ובכלל. באופן מודע לעצמו, פתחי בעצמו מחייך חיוך רחב כשהוא מבין מה הוא אמר הרגע, ומבין גם שהגיע הזמן לדבר על הזהות הדומיננטית שלו, זו שהשאירה מאחור את הפרסום והפכה אותו כמעט בין לילה לאחת מהפרסונות המוכרות ברשת ואפילו, אם ירצה או לא, חלק מהפנים החדשות של הימין החדש – המצחיק, הדעתן והלא מתנצל.

מספיקה רק רמיזה כדי שפתחי יפתח את הנושא בכותרת שמתארת בדרך הטובה ביותר את תחושת השליחות שמניעה אותו לפעולה. "כן, יש לי דעה ימנית וזה תמיד היה חריג בענף הפרסום. הדעות האלו היו קיימות אצלי מאז ומתמיד אבל רק לאחרונה נהיה כאילו מותר להגיד את זה. בענף הפרסום בתל אביב, אם היית אומר דברים כאלו היו מסתכלים עליך כמו על בבון, כמו על מישהו שהוא לא מספיק אינטליגנט. ימני היה נתפס כאיזה אוהד בית"ר חמום מוח. אני לא אשכח שפעם, אחד ממנהלי הקריאייטיב כתב לי בתגובה לאחד הפוסטים בפייסבוק שאין מה לעשות, אנשי השמאל הם הרבה יותר רגישים ואנושיים ובגלל זה הם כותבי דמויות יותר טובות, בקולנוע, בטלוויזיה ביצירה – והוא בכלל מדבר עם מי שכתב בפרסום גם את הדמויות של שני כהן וגם את הדמויות של אסי כהן".

-ועדיין, אם תעצור אדם אקראי ברחוב ותבקש ממנו להגדיר את הפרסומאי הטיפוסי, רוב הסיכויים שהוא יגיד שמאלני, ליברלי, תל אביבי
"למה פרסומאי צריך להיות שמאלן?"

-אתה בעצמך אומר שעד לפני כמה שנים זה היה טאבו עבור פרסומאי להגיד אני ימני ואלו הן הדעות הפוליטיות שלי
"עד לפני כמה שנים זה פשוט קלישאות והקשרים של קלישאות שנוצרו - שאיש פרסום הוא קריאייטיב, אז הוא אינטליגנט, אז הוא כותב, אז הוא בטח גם קורא דברים ברמה, אז הוא שמאלני....ככה זה היה".

-מה השתנה?
"קודם כל האג'נדה של השמאל – שלום בכל מחיר - זה הלך יותר למרכז וימינה ו-ב' אני לא חושב שקופירייטר צריך להיות שמאלני. אני מאמין בדעות ימניות ואני יודע לכתוב ויש לי חוש הומור, לא צריך יותר מזה. קופירייטר זה לא מדען טילים - אתה צריך להיות איש מכירות טוב עם רעיונות טובים ולמה שזה לא יגיע מהימין".

-אצלכם בכלל המשרד נתפס ככזה שהמקום שלו על המפה הפוליטית מאוד ברור
"אני לא חושב שזה גורף לגבי כל המשרד. יש את גיל שעברו ידוע לכולם וזה כיף לראות שאפשר להביע דעות ימניות ולחלוק אותן עם מישהו מעולם הפרסום, והוא לא מסתכל עליך כאילו אתה מוזר".

-היה מפריע לך להביע דעה פוליטית, כפי שאתה עושה היום בפייסבוק אם היית במשרד אחר, תחת הנהלה אחרת?
"לא יודע, זה תלוי נורא למי זה מפריע. גם היום אני שומע הערות על מה שאני כותב אבל לא ממקום שמאלני. אם בעלים של משרד שהייתי עובד בו היה אומר לי שאסור לי להביע את הדעה הפוליטית שלי כפי שאני עושה בפייסבוק הייתי עוזב – אף אחד לא יגיד לי מה לכתוב, אבל בינינו אני לא ימין קיצוני, הדברים שאני אומר הם לא כאלו נוראיים".

-אתה מרגיש רוב לשמאל הפוליטי בענף?
"להיות ימני בכלל, מול שמאלני עם כח, אתה תמיד ברגשי נחיתות, כי להיות שמאלן זה אוטומטית מיתוג נוח, מיתוג של נאור ואינטליגנט ואתה מדבר עם מישהו שהצביע ביבי והוא כביכול מתלהם, מקצין, אוהד בית"ר שישרוף ערבים מחר. וזה המיתוג שהם מנסים לשמר כי להיות שמאלן זה כאילו יחידה אליטיסטית של אנשים שהם מעל כולם וזה גורף".

פתחי. "להיות שמאלן זה אוטומטית מיתוג נוח של נאור ואינטיליגנט"

-אתה שומע את מה שאודי פרידן אומר – מה אתה חושב?
"אני אישית מת על אודי פרידן. ראיתי אותו בכמה פאנלים וזה בנאדם שאומר מה שהוא רוצה, ובדרך כלל גם לעניין. מצחיק, כריזמטי, שונה, אחד שאתה רוצה באמת להקשיב לו כי אתה יודע שהוא לא ממחזר דעה של מישהו אחר"

-ואז אתה קורא את הכותרת בעיתון
"אני תמיד אומר 'השמאלנים עוד לא קמו מהשלושים' והאכזבה שלהם ברורה. גם אודי פרידן וגם ענת וקסמן מבטאים בסוף את הדעה שבה כולם מחזיקים - של כל אלה שלא אמרו את זה באקדמיה או בתיאטרון. ענת וקסמן אומרת את מה שכולם אומרים בחדר ההלבשה של הקאמרי, היא לא שונה היא פשוט הוציאה את זה. אותי זה לא מפתיע – אני יודע שאם אני אשב עם כל עיתונאי בארץ, כולם יגידו אותו דבר - ביבי הפחיד את הקהל שלו - הוא השטן הנורא מכל - מכיר את זה".

-ועדיין אם אודי פרידן יושב פה מולך מה אתה אומר לו בתגובה למה שאמר?
"לי יש עור של פיל , אף שמאלני לא יכול לפגוע בי עם עוד התבטאות כזו. אני מצטער בשבילו שהוא חושב ככה, אם הוא באמת חושב ככה. זה כל כך רחוק מהמציאות ואני לא חושב שנתניהו זה השטן של המדינה ואני גם לא חושב שכל המדינה הזאת חשוכה ורק תל אביב נאורה ופורחת, אני חושב שזאת עוד דרך להתנשא על ציבורים שלמים. זה פשוט לא מתאים אבל זה כבר לא מזעזע אותי – בסוף הוא בסך הכל בעלים של משרד פרסום ולא שופט בג"צ שמחר קובע משהו ואני בטוח שהוא גם מצטער על זה שהוא הגזים, אבל לפחות אודי אומר את זה בצורה שנונה".

-שאלת את עצמך פעם למה אנשים כל כך שונאים את ביבי?
"אני יודע למה אנשים שונאים את ביבי והאחריות היא קודם כל, כמו כל מה שקורה במדינה, מתחילה ונגמרת בתקשורת. היא הסיבה ששונאים את ביבי, והיא הסיבה למה מישהו כמו בוז'י יכול לקבל כזאת תנופה לראשות ממשלה כי הם פשוט לא רואים בעיניים - יש להם יותר מדי כוח והם ממוקמים רחוק בצד השני של המפה הפוליטית ויריצו כל אחד. אתה לא מכיר פרשן ימני אחד שיושב במשדרי אקטואליה – זה מדהים, אף אחד לא שם לזה לב. אתה פותח היום אולפן שישי ורואה כתבות שנכנסות במתנחלים ואז חוזרים לאולפן ויושבים שם אמנון אברמוביץ', רינה מצליח וערד ניר ומלבים את זה. אין שום ייצוג לצד הימני של המפה במשדרי האקטואליה וזה עשרות שנים ככה".

-ומצד שני עיתון כמו 'ישראל היום' – מה אתה חושב עליו?
אני חושב שכן, יש איזשהו עיוות בזה שיש לו קשר חזק לראש הממשלה, אבל אני חושב ש'ישראל היום' במפת התקשורת הישראלית זה גול כבוד – קח את כל הערוצים למשל בבחירות האחרונות כולל אינטרנט ועיתונות ותראה שישראל היום זה גול כבוד. לכל גוף תקשורת יש אינטרס אבל התמונה הכללית היא כל כך מעוותת ש'ישראל היום' הוא באמת משהו שקצת מאזן. איפה היית קורא זווית אחרת שאומרת שראש ממשלה כן צריך לנסוע לקונגרס? גם זה עיוות של שמאלנים, של השמאל, הם חושבים שזה מאוזן אבל זה לא, רחוק משם. למה ל'הארץ' יש זכות ול'ישראל היום' אין?

-9 שנים עם ביבי – אתה מביט לאחור, זה נראה לך שהמדינה מנוהלת כראוי?
"בסוף הכל זה תקשורת, כשהיא רצתה בבחירות היא ציירה אותנו כסומליה עם דו"ח העוני ואנשים מחטטים בפחים והזקנה ששוכבת במסדרון. אני בכל רגע נתון מוכן ללכת איתך לבית חולים כדי להוכיח שאין זקנה במסדרון. גדלתי עם 2 הורים בבתי חולים ולא נתקלתי בזה, זה פשוט לא נכון. על ביבי יש אחריות ליוקר המחיה, ומחירי הדיור גם על הראש שלו – אם היה צריך בבחירות להעיף את ביבי - אז על זה. נכשלת בדבר הזה תעוף הביתה, אבל מה עשו? הלכו על קמפיין שהתעסק בזוטות עם מני נפתלי - בסיפורים כל כך זניחים שבאף מדינה לא היו יוצאים החוצה וזה מדהים שעם זה רצו להפיל פה ראש ממשלה".

נועם פתחי, ליטל שמש ואבישי עברי בפגישת הבלוגרים עם נתניהו לפני הבחירות

-מעצבן אותך לחיות במדינה כזאת?
"ברור. אני חושב שהתקשורת בארץ היתה צריכה לספר לתושבים כאן סיפור אחר. לא כזה רע פה. התקשורת הריצה מישהו כמו יאיר לפיד ל-19 מנדטים עם 4 מנדטים מעל למפלגת עבודה המיתולוגית. זה לא הגיוני שלתקשורת יש כוח כזה – תקשורת צריכה לסקר ואין לך אף פרשן ימני עד שראש הממשלה אמר אוקיי חבר'ה התקשורת פה פשוט רודפת אותי. אתה מתרגל כבר לשנוא את ביבי, הימין והמתנחלים שקוראים להם טרוריסטים. אני מתעב את התקשורת בישראל וזה הרבה יותר חזק מהימניות שלי".

-מבחינתך התקשורת היא השטן הגדול?
"ברור, ללא כל ספק, היא כל כך חזקה ומניפולטיבית. אין אף פרשן ימני וזה מדהים בעיניי. יש את הקליקה התל אביבית שמתגייסת כדי לפרק את הימין".

-הפייסבוק השתלט לך על החיים?
זה נראה ככה לאנשים מהצד, אבל אני תמיד אומר שאצלי לכתוב סטטוס זה כמו לצאת להפסקת סיגריה ואני לא מעשן. לא אכפת לי לאבד את הפרטיות שלי עד גבול מסוים, וגם אם זה כואב לפעמים זה חלק מהמשחק. זה חלק מניהול הסיכונים, אבל אין מה לעשות, אותי עימותים מאתגרים כי יש בי איזשהו חוש צדק. אין בעיה עם זה שייצאו נגדי אבל אני לא באמת איזה קיצוני או כמו שקוראים לי ימני פאשיסט, זה ממש לא אני. אף אחד לא יכול להגיד לי דבר כזה וגם לא לקרוא לי גזען, אלו התבטאויות מאוד שמאלניות.

-הגעת כבר למקומות של איבוד שליטה, שהמפלצת שנוצרה כבר גדולה עליך?
"זאת הפעלה יומיומית אז לכל אחד מגיע הרגע הזה. כשלי אומרים שזה נראה שביבי משלם לך אז אני יודע שיש פה הגזמה אבל זה שטויות כי ביבי בקושי התייחס אליי כשנתקלתי בו פעם. אני לא בנאדם שיוצא משליטה, אבל חשוב מאוד להבין שיש לך שליטה מוגבלת, כי בהרבה מקרים מה שאתה כותב יוצא החוצה לפעמים למגזרים ולאנשים שלא מבינים בדיוק את מה שכתבת או מפרשים את זה אחרת".

-כאדם בעל עמדה פוליטית ימנית ויכולת לכתוב ולהעביר מסר – אתה מרגיש שזה כבר עניין של שליחות?
"כן בטח שזו שליחות, אבל בסוף זה כולה עמוד הפייסבוק שלי, אני כותב מה שבא לי ומה שאני חושב וזה יכול להיות גם שטויות. אני לא פוליטיקאי ולא באמת קרוב לאינפורמציה ולמקבלי ההחלטות. אני באמת אזרח מן המניין שבא וצועק משהו אחר וכנראה מצליח להעביר את המסר".

בשורה התחתונה, כמו שפתחי הפרסומאי, התל אביבי מנסה לשכנע את הגולש הממוצע בפייסבוק באמיתות האג'נדה הימנית שלו, לאחר 15 שנה בפרסום, כשהוא מתבקש לציין את הדבר האהוב עליו ביותר במקצוע, הוא אומר: "כשהדוד שלי דודי מאשדוד אומר לי 'איך אהבתי את הפרסומת החדשה', זה הכי חשוב בעיניי. תמיד זה חוזר אצלי לארוחת שישי אצל הדודים באשדוד שאומרים לי אהבתי את אסי כהן או לא אהבתי את אסי כהן. זה המבחן, גם לקמפיין בחירות והכל. זה הבנאדם הממוצע ולא מעניין אותי שום דבר אחר".

הכתבות החמות

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה

תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה

32.

פתחי, יא מלך!

נטע 10/2015/10

הגב לתגובה זו

3 0

שרופה על ההומור המושחז שלך. תמיד חביב, לא מתלהם, עונה בסבלנות ובלי שמץ התנשאות ומעל הכל - מוכשר כמו שד!
סגור
31.

פתחי הרפה שכל עשו איתו ראיון? (ל"ת)

מכירה אוב 07/2015/03

הגב לתגובה זו

0 3

סגור
30.

אחסססס איזה איש מגעיל (ל"ת)

ארט מפעם 07/2015/01

הגב לתגובה זו

0 5

סגור
29.

יש עוד מלא ימניים מוצלחים וחכמים כמוהו !!!

מהנדס הייטק ת״א 06/2015/27

הגב לתגובה זו

3 0

מלא... אחרשהם הרוב הדומם .. לא כזה שעושה רעש בפייסבוק או יוצא לרחובות
סגור
28.

פתחי אתה ענק!

טל ספיבק 06/2015/27

הגב לתגובה זו

5 0

מכיר אותך לא מזמן בהחלט אחלה אדם. אין שום קשר לדעות הפוליטיות לעולם הפרסום. אחלה עבודות, אחלה רעיונות ואין כמו הומור בפרסום! ** ויש מלא סטטוסים קורעים מצחוק:)
סגור
טען עוד
27.

הפך מימני לשונא שמאלנים אנאלי

חבר מהעבר 06/2015/26

הגב לתגובה זו

0 3

מאז שהפסקתי לעקוב אחריו בפייסבוק החיים שלי השתפרו פלאים. ממליץ בחום.
סגור
26.

לא כל מי שימני בבון

נטע 06/2015/25

הגב לתגובה זו

4 2

אתה ספציפית כן
סגור
25.

אוי, אני קורא פה תגובות ייללניות משמאל וזה תענוג שאין דברים כאלה (ל"ת)

מפה 06/2015/24

הגב לתגובה זו

7 1

סגור
24.

חרטטן ובכיין מבינוניסטן

לחזורעלשקרזואמת 06/2015/24

הגב לתגובה זו

2 9

אתה בסך הכל הביצה של זמרי.
סגור
23.

אכן בבון. (ל"ת)

יואב 06/2015/24

הגב לתגובה זו

4 11

סגור
22.

בנאדם מאכזב

ענת הפמינסטית 06/2015/24

הגב לתגובה זו

7 10

ולא חכם, טוב ביוש
סגור
21.

איש נפוח דוחה ומחרחר ריבים

יוסי 06/2015/23

הגב לתגובה זו

15 10

גליקמן זה המקום היחיד שמוכן לסבול את פתחי כותב הבדיחות הבינוני הזה שאין לו דבר עם קריאיטיב ויצירתיות. בפייסבוק הוא רק מנסה לחמם וליצור שנאת חינם כי זה הטיפוס
סגור
20.

אפס קטן שחושב שהתחת זורח לו מהשמש (ל"ת)

מכירה מקרוב 06/2015/23

הגב לתגובה זו

9 11

סגור
19.

אלוף!!!!!!! (ל"ת)

קריטי 06/2015/23

הגב לתגובה זו

8 8

סגור
18.

המלצה חשובה

מישו 06/2015/23

הגב לתגובה זו

5 4

קראו את הכתבה, עברו לעמוד הפייסבוק של הבחור, ואז קראו את הכתבה שוב. הכתבה מקבלת משמעות אחרת לגמרי , כמעט סאטירית-חתרנית. קצת כמו לתת למישהו משבדיה לקרוא כתבה שמתארת את יכולותיו האינטלקטואלית והמוסר הגבוה של אורן חזן, ואז לחשוף אותו למעלליו האמיתיים.
סגור
17.

קשקשן, תוציא ת'ראש מהתחת ותעשה דיאטה

עבדתי איתו 06/2015/23

הגב לתגובה זו

8 10

גם יהושע ימנים
סגור
16.

איזה אפס! לא מצחיק! (ל"ת)

מבפנים 06/2015/23

הגב לתגובה זו

6 7

סגור
15.

גם שקרן וגם קופי בינוני

גליקמנאי 06/2015/23

הגב לתגובה זו

11 9

לא המציא לא את הבינלאומי ולא את שוקה אבל מה זה משנה. הכתב כותב הכל.
סגור
14.

העברתי את הלינק לכתבה למכון וויצמן

סתם מישהו אובייקטיבי 06/2015/22

הגב לתגובה זו

10 6

אפשר לעשות ביוטופ מאוד מעניין בנושא :״ אנשים ששלפוחית השתן שלהם חולקת את אותו חלל עם המוח״. פשוט להקיא.
סגור
13.

אחלה גבר! עוקב אחריו בפייסבוק.

ג'ק 06/2015/22

הגב לתגובה זו

6 0

לא מהמתלהמים. תמיד ענייני ושנון. עושה צדקה ופועל למען חלשים... כן יירבו כמוהו
סגור
12.

פתחי הוא הבכיין האולטימטיבי...מאוס כבר (ל"ת)

ערן 06/2015/22

הגב לתגובה זו

11 8

סגור
11.

בלאפה

טחינה 06/2015/22

הגב לתגובה זו

1 2

יו אייל אני חולה עליך! מה הכנת לנו? טחינה.. תעביר אותי פליזזזזז הרגת!
סגור
10.

גם אני הצעתי לפתחי

David Droga 06/2015/22

הגב לתגובה זו

6 2

לבוא לעבוד אצלי אבל הוא סירב, בעיקר כי הוא מרוויח לא כזה פחות ממני. איזה נשמלך!!!!!!!
סגור
9.

קריאייטיב מגורד

אייל נשמלך 06/2015/22

הגב לתגובה זו

5 4

הבנאדם כל הזמן מגרד קריאייטיב מדהים מכל מקום אפשרי. פתחי אתה גבר ותודה שעזרת לי בזמנו עם האוטו
סגור
8.

הוא מוכשר אבל הופך לטרחן קוטר ומזדקן שצועק על הילדים שמשחקים בכניסה לבנין (ל"ת)

שווויקי 06/2015/22

הגב לתגובה זו

5 6

סגור
מדוייק! (ל"ת)

אחת 06/2015/28

הגב לתגובה זו

0 1

סגור
7.

פלצן ששכח

זוכר 06/2015/22

הגב לתגובה זו

13 9

מי שהכניס אותך לתחום, בנה לך תיק עבודות ולימד אותך מזה פרסום זה אסי שביט. זה שהפכת לכותב מערכונים סוג ז' זה באמת למדת מיגאל.
סגור
6.

פתחי זה תימני לא?

נעם 06/2015/22

הגב לתגובה זו

0 4

למרות הכל - לא נראה תימני .
סגור
5.

וואלה הצליח יפה בשביל אחד שגדל ברחוב (ל"ת)

אפי 06/2015/22

הגב לתגובה זו

1 5

סגור
כלי הרכב בישראל אינו גמל

דרקון עץ 06/2015/22

הגב לתגובה זו

4 2

ואדון אפי, רחובות היא עיר המדע. בעיר שמונה כמאה אלף תושבים, יש שלושה מוסדות אדקמיים גדולים, מכון ויצמן, הפקולטה לחקלאות ובית חולים קפלן. לכל המוסדות הללו נדרשים תארים שניים ושלישיים. לא כמו בערים אחרות שם אפשר למצוא צרור של בוגרי מדעי הדשא בשקל ועשרים. ועוד לא הזכרנו את פארק ת.מ.ר. אז פתחי הצליח משום שגדל בערוגה הנכונה. הוא מצליח ולא בכדי.
סגור
4.

אחד המוכשרים

נועם (לא פתחי) 06/2015/22

הגב לתגובה זו

9 5

עוף נדיר
סגור
3.

תודה גבר (ל"ת)

ביבי נתניהו 06/2015/22

הגב לתגובה זו

13 1

סגור
2.

אין ספק שהבן אדם מוכשר בטירוף ומפוצץ כריזמה אבל..

תום 06/2015/22

הגב לתגובה זו

8 7

קצת קשה להסתיר את האג'נדה והחיבור לביבי של סמסונוב מאחוריו . ובלי קשר חאלאס עם הפרסומות של שוקה זה כבר מטרחחחחחחחחחן ומעייף
סגור
1.

לדעתי יכולת להגיד לפחות עוד פעמיים יגאל בכתבה (ל"ת)

לק לק 06/2015/22

הגב לתגובה זו

22 2

סגור