-
אל תקנו את הספין: הדירוג שלנו ב-S&P לא ירד רק "בגלל איראן"בחברת הדירוג הגדולה בעולם כבר לא מאמינים להצהרות הממשלה על ממדי הגירעון ל-2024, וצופים הידרדרות כלכלית מעבר לכל תחזית רשמית. במקום לנסות לשכנע אחרת, סביבת נתניהו פוסלת כל יוזמה של האוצר להעלות את המיסים עוד השנה – ומבטיחה "התאוששות מהירה מהצפוי". אילו "דמי רצינות" יכלו לסייע למנוע פגיעה תדמיתית במשק, ולאן נעלמו נתניהו וסמוטריץ' כשההחלטות שיחקו לרעתם?
-
איך אומרים קונספציה בטורקית? כך פיתח ענף הבנייה תלות בארדואןבחסות המוצרים הזולים והקרבה הגיאוגרפית, טורקיה הפכה ליעד הייבוא השלישי בגודלו לישראל, עם קרוב לעשירית מהסחורה שמגיעה לכאן דרך הים. עכשיו, כשקשרי המסחר בין המדינות שוב נפלו קורבן לפוליטיקה של ארדואן, ברור שההישענות על אנקרה – בעיקר בתעשיית הבנייה – שגויה וחושפת את ישראל לשיבוש מכוון באספקה. איך הפכו היחסים להחמצה כלכלית ענקית, והאם אפשר "להחזיר" לטורקים בחרם נגדי?
-
משבר האמון שמנהל את המדינה: גלנט וסמוטריץ', רדו מהעץ עכשיודרישתו המוצדקת של שר הביטחון, לרכוש מיד עשרות מטוסי קרב עבור חיל האוויר, תקועה בגלל דרישתו המוצדקת של שר האוצר – להקים ועדה לתכנון הליכי הרכש בתחום. התוצאה: באמצע מלחמה, ישראל מתקשה להשלים את עסקת ההצטיידות מול הפנטגון, כשהחשדנות והפוליטיקה פורחות על חשבון הביטחון הלאומי. איך אפשר לפתור את המשבר?
-
מאחורי הספינים: בג"ץ לא באמת נתן לחרדים סיבה לעזוב את הממשלהבניגוד לזעקת המנהיגים החרדים, בהחלטת בג"ץ אין קביעות עקרוניות לגבי האברכים – אלא הקפאת תקציבים חלקית, כנראה לטווח הקצר, בסכום נמוך מהתוספת שקיבלו הישיבות. ההתקפות על ביהמ"ש נועדו להסיט את הזרקור מהעובדה שהשרים כשלו בגיבוש מתווה גיוס מוסכם, או מהשאלה מדוע המגזר לא נושא בנטל גם בזמן המלחמה. ולמה כשמדובר בחרדים, שר האוצר מדבר בשני קולות כלכליים סותרים?
-
אל תעצרו נשימה: חישובי האוצר שומטי הלסתות לא יובילו לגיוס החרדיםלהשתמטות של עשרות אלפים מחובת הגיוס החוקית, הוצמד השבוע רשמית תג מחיר של לפחות מיליארד שקלים בחודש. אלא שסמוטריץ', שאפשר את פרסום הממצאים, הקפיץ את תקציב הישיבות לשיא של כל הזמנים – ומתנגד לכל סנקציה כספית שתסכן את יציבות הקואליציה. מדוע בחרו באוצר לחשוף דווקא עכשיו את המספרים, והאם זה בכלל יעזור במאבק לשוויון בנטל?
-
קרקעות חינם? גם נתניהו יודע שהצעירים לא יכולים לקנות דירהמאחורי הספין החדש-ישן של רה"מ מסתתר הפער הבלתי נתפס בין תרומת הצעירים למדינה, כפי שמתחדדת בימי המלחמה, לבין ההבנה שלרובם אין אפשרות לקנות בה נכס ראוי למגורים. הנתונים מוכיחים כיצד היכולת לרכוש דירה פוחתת מדור לדור, ומציפים שאלות על העתיד הכלכלי של לוחמי המילואים ביום שאחרי
-
נרדמו בשמירה: לאן נעלם הציבור החילוני בבחירות המקומיות?בהצבעה על ראשי רשויות ומועצות הערים, החברה החרדית ניהלה את המשחק הדמוקרטי למופת כשיצאה בהמוניה אל הקלפיות. דווקא המחנה הליברלי שדורש הגנה על אורחות חייו נעלם מהזירה ברגע האמת – ועלול לשלם מחיר כבד. מהם תהליכי העומק שהבחירות משקפות בחברה ובכלכלה? והאם התוצאות יגרמו להגירה פנימית בין רשויות, שתאותת לנבחרים מה באמת חשוב לתושבים? |
-
אחרי שסמוטריץ' נכשל: איך להציל את דירוג האשראי?בניגוד לטענת הממשלה, כאילו החלטת "מודיס" התקבלה בשל המלחמה בלבד, ענקית הדירוג מבהירה איך תרמה ההתנהלות הפוליטית למשבר. למרות ההתקפות והספינים, ההפחתה עלולה לפגוע בעתיד בכיס של כל משפחה ישראלית – לכן קריטי למנוע תגובת שרשרת מצד סוכנויות האשראי האחרות. האם שר האוצר הוא האיש המתאים לשקם את האמון העולמי בכלכלה? | מתן חודורוב
-
ברקת לא ידע? גל ההתייקרויות - והאיום על המונופולים הגדוליםשר הכלכלה מאיים בשיימינג על חברות מזון שלא יבטלו התייקרויות, ומתעלם מכישלונות הממשלה לבלימת המחירים עוד לפני המלחמה: לאן נעלמו היוזמות להכניס בקלות סחורה מאירופה, לחשוף את רווחי המונופולים או לפרק את היבואניות הגדולות? ועד כמה עליות תעריפים ממשלתיים – ארנונה, מים, חשמל ודלקים – תורמות לגל שנגדו יוצא ברקת?
-
השרים נהנו מהזינוק בשכר, אבל מה האזרחים קיבלו בתמורה?בניגוד לקינה על חברי ממשלה "הנעזרים בהוריהם", הנתונים מוכיחים: משפחה עם משכורת של שר אמורה לסיים בכבוד את החודש – גם בלי התנאים הנלווים המפנקים. מ-2011 זינק התגמול לשרים ביותר מ-30%, גם כששכר המינימום קפא למשך שנים – האם זה שיפר את ההרכב או הביצועים של מקבלי ההחלטות?